הרשמה לניוזלטר

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהדי-אן-אי שבגופנו מסוגל להוליך חשמל. כעת מנסים להבין, בין היתר, כיצד הרגשות שאנו חווים בגופנו משפיעים, באמצעות זרמים חשמליים, על מולקולות הדי-אן-אי

רקפת תבור | 10 בנובמבר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳

מתברר שהדי-אן-אי מוליך חשמל. האם ניתן להשפיע עליו?

הניסוי התחיל כשפרופ' דני פורת ושותפיו מהמרכז לננו מדע וננו טכנולוגיה באוניברסיטה העברית ניסו לחבר מולקולת די-אן-איי שהפיקו (סינתזו) למעגל חשמלי במעבדה. זה לא היה תהליך פשוט. בשביל זה הם היו צריכים לפתח אלקטרודות קטנות ביותר מסיליקון, בגודל ננומטרי, להתקין בקודקודן כדור זהב מוליך, ואליו להצמיד את מולקולת הדי-אן-אי[1].

אחרי שסיימו לחבר בין מולקולות הדי-אן-אי למעגל החשמלי, החלו החוקרים לשנות את טמפרטורת הסביבה בה התנהל הניסוי. הם שמו לב שככל שירדה הטמפרטורה, הזרם החשמלי שעבר במולקולת הדי-אן-אי הלך והתחזק. מתחת למינוס 213 מעלות צלזיוס, הזרם הגיע ל-10 ננו אמפר. אולי נדמה שזה זרם חשמלי קטן מאוד, אבל לא בשביל מעגל חשמלי שאחד ממרכיביו הוא מולקולת די-אן-אי באורך של כ-30 ננומטר.

זו אינה הפעם הראשונה שמדגימים במעבדה את יכולת ההולכה החשמלית של מולקולות די-אן-אי. למעשה כבר יותר מ-20 שנה שחוקרים בוחנים את הנושא. רבים מהם חוקרים את המאפיינים של הזרם עצמו, כמו למשל לאילו מרחקים הוא מגיע לאורך המולקולה, או באיזה מקום בדיוק הוא עובר לאורך סליל הדי-אן-אי. מחקרים אחרים בוחנים מה מטרת הזרם הזה – כיצד הוא משמש את מנגנוני התא, האם הוא מסייע לו, למשל, לאתר חוליות חלשות ופגומות במולקולת הדי-אן-אי הדורשות תיקון[2].

שתפו את הכתבה:

[Shutterstock]

מתברר שהדי-אן-אי מוליך חשמל. האם ניתן להשפיע עליו?

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהדי-אן-אי שבגופנו מסוגל להוליך חשמל. כעת מנסים להבין, בין היתר, כיצד הרגשות שאנו חווים בגופנו משפיעים, באמצעות זרמים חשמליים, על מולקולות הדי-אן-אי

רקפת תבור | 10 בנובמבר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳

[Shutterstock]

הניסוי התחיל כשפרופ' דני פורת ושותפיו מהמרכז לננו מדע וננו טכנולוגיה באוניברסיטה העברית ניסו לחבר מולקולת די-אן-איי שהפיקו (סינתזו) למעגל חשמלי במעבדה. זה לא היה תהליך פשוט. בשביל זה הם היו צריכים לפתח אלקטרודות קטנות ביותר מסיליקון, בגודל ננומטרי, להתקין בקודקודן כדור זהב מוליך, ואליו להצמיד את מולקולת הדי-אן-אי[1].

אחרי שסיימו לחבר בין מולקולות הדי-אן-אי למעגל החשמלי, החלו החוקרים לשנות את טמפרטורת הסביבה בה התנהל הניסוי. הם שמו לב שככל שירדה הטמפרטורה, הזרם החשמלי שעבר במולקולת הדי-אן-אי הלך והתחזק. מתחת למינוס 213 מעלות צלזיוס, הזרם הגיע ל-10 ננו אמפר. אולי נדמה שזה זרם חשמלי קטן מאוד, אבל לא בשביל מעגל חשמלי שאחד ממרכיביו הוא מולקולת די-אן-אי באורך של כ-30 ננומטר.

זו אינה הפעם הראשונה שמדגימים במעבדה את יכולת ההולכה החשמלית של מולקולות די-אן-אי. למעשה כבר יותר מ-20 שנה שחוקרים בוחנים את הנושא. רבים מהם חוקרים את המאפיינים של הזרם עצמו, כמו למשל לאילו מרחקים הוא מגיע לאורך המולקולה, או באיזה מקום בדיוק הוא עובר לאורך סליל הדי-אן-אי. מחקרים אחרים בוחנים מה מטרת הזרם הזה – כיצד הוא משמש את מנגנוני התא, האם הוא מסייע לו, למשל, לאתר חוליות חלשות ופגומות במולקולת הדי-אן-אי הדורשות תיקון[2].

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המדע של השליטה בכאב

רקפת תבור

דווין טרנר, חובש קרבי בדיוויזיה המוטסת ה-101 של צבא ארה"ב, הגיע באחד מימי הראשון של אפריל 2003, עם כ-15 לוחמים נוספים, לעיירה השוכנת מדרום...

באטמן גרסת המציאות: העיוורים שפיתחו יכולות סונר של עטלף

רקפת תבור

כשהחושך נופל אפשר להתרשם מיכולתם של העטלפים לתקוף את טרפם – החרקים המעופפים. הם צדים אותם בזריזות, תוך...

מחקר חדש: שתייה מרובה של אלכוהול גורמת לנזק מוחי. שתייה מתונה מובילה להתדלדלות החומר הלבן והאפור

רקפת תבור

אתם פותחים את הבקבוק, מוזגים שתי כוסיות ויוצאים למרפסת לנשום אוויר צח,...

מהארכיון: מגע הראי של ד”ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

קפטן סטארלינק: התוכנית של אילון מאסק לאינטרנט מהשמים

רקפת תבור

כולם מדברים על רשתות 5G שישפרו מהותית את השימוש שלנו באינטרנט כאשר יאפשרו לכמות גדולה של "מכונות" – כלי רכב...

“אני לא יודע מי בנה את זה, למי ישנה הטכנולוגיה הזאת, או למי יש המוח לבנות זאת, אבל היה שם משהו שהוא טוב יותר מהמטוס שלנו”

מאיה מזרחי

לואיס ("לו") אליזונדו ניהל במשך 20 שנה מבצעי מודיעין...

סוד הסנכרון: מדוע לדברים סמוכים יש נטייה להסתנכרן זה עם זה

רקפת תבור

ממציא שעוני המטוטלת, הפיזיקאי ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens), הבחין באמצע המאה ה-17 כי בכל פעם שהוא...

האם אחת התעלומות המפתיעות בפיזיקה לקראת פתרון – גילוי כוכבים שקופים?

רקפת תבור

ספרי מדע בדיוני מרבים לספר לנו על אסטרונאוטים הנוחתים בכוכב עלום ומרוחק ומגלים בו...

שתפו: