כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחקר חדש מגלה שכנראה ביותר מ-80 אחוז מברזי השתייה ברחבי העולם, עם המים זורמות לכוסות גם לא מעט חתיכות פלסטיק מיקרוסקופיות

רקפת תבור | 26 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 3 דק׳

שותים ונושמים פלסטיק

כשחוקרים מאוניברסיטת מינסוטה דגמו את מי הברז ב-14 מדינות שונות, מ-159 ברזים שונים, הם גילו ש-83 אחוז מהם הכילו חלקיקי פלסטיק זעירים – "מיקרופלסטיק". המצב החמור ביותר התגלה בדגימות מרחבי ארה"ב, בהן בכ-94 אחוז מהברזים הופיעו חלקיקי פלסטיק זעירים בין טיפות המים, ובמדינות אירופה, שם המצב נחשב לטוב ביותר, התגלו חלקיקי פלסטיק "רק" ב-72 אחוז מהדגימות.

מאפייני הפלסטיק – החוזק והעמידות שלו לאורך שנים – הם בדיוק אלו שהופכים אותו, גם בגרסתו המיקרוסקופית, למטרד חמור שכל כך קשה להיפטר ממנו

מהם בעצם החלקיקים האלו? גודלם נע בין עשרות מיקרונים [מיקרון הוא מיליונית המטר, ר"ת] למילימטרים בודדים, וברוב המקרים מקורם בשחיקה ובפירוק של רכיבי פלסטיק גדולים יותר. מכירים למשל את שקיות הניילון המתכלות? גם הן בדרך כלל מצליחות להתפרק רק עד רמה מסוימת, וכך אנחנו נשארים בסופו של דבר עם חלקיקי מיקרופלסטיק רבים אליהם התפרקה השקית. רכיבי מיקרופלסטיק נוספים מגיעים לסביבה שלנו גם ממגוון מוצרי קוסמטיקה ורפואה. בסבון פנים, למשל, משולבים חלקיקי פלסטיק זעירים שנועדו לסייע בניקוי העור.

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

ומתברר בשנים האחרונות שחלקיקים כאלו כבר נמצאים כמעט בכל מקום. במחקר מ-2015, פרופ' ברונו טסין הצרפתי גילה שבסביבה העירונית של פריז, בכל יום נופלים על הקרקע מהאוויר בין 29 ל-280 חלקיקים כאלו על כל מטר רבוע, כך שיתכן שאנחנו גם נושמים מהם לא מעט. מי שתורם להימצאותם באוויר הם למשל מכונות כביסה ומייבשים ששוחקים את הבדים הסינטטיים.

ואולי לא צריך להפתיע אותנו שבגרסתם המיקרוסקופית הפלסטיקים האלו כבר נמצאים בכל מקום. בכל שנה מיוצרים ברחבי העולם כ-300 מיליון טון של פלסטיק, ורק כ-20 אחוז מהם בסופו של דבר ממוחזרים או נשרפים. אותם מאפיינים של הפלסטיק שאנחנו כל כך אוהבים – החוזק והעמידות שלו לאורך שנים – הם בדיוק גם אלו שהופכים אותו, גם בגרסתו המיקרוסקופית, למטרד חמור שכל כך קשה להיפטר ממנו.

וכשכל כך קשה להיפטר מהפלסטיק היציב והחזק הזה, הוא גם מצליח להגיע למקומות המרוחקים והנידחים בעולם. הנדרסון הוא אי קטן ובלתי מיושב בדרום האוקיאנוס השקט, השוכן במרחק של כ-5,000 ק"מ ממערב לצ'ילה. הודות לאוכלוסיית הציפורים הענפה שלו הוא אפילו זכה למעמד של "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו. ב-2015, כשד"ר ג'ניפר לברס מאוניברסיטת טסמניה שבאוסטרליה הגיעה אליו, היא נדהמה לגלות את כמויות הפלסטיק העצומות שראתה על חופיו. היא ועמיתיה ספרו את מוצרי הפלסטיק שהצטברו בקרקע, כגון ידיות סכיני גילוח, מברשות שיניים ואפילו מוצצים, וגילו בממוצע כ-670 שברי חפצים כאלו על כל מטר מרובע. החוקרים מעריכים שכל זה מצטבר למשקל כולל של 17 טון לאורך כל רצועת החוף של האי, והם התייחסו כאן רק לשברי הפלסטיק הגדולים, לא המיקרוסקופיים הסמויים מהעין.

ואיך כל המיקרופלסטיק הזה משפיע עלינו? כל החוקרים מסכימים שאנחנו עדיין לא יודעים על זה מספיק – חסרים מחקרים על ההשפעות הבריאותיות של החלקיקים הקטנים האלו על מערכות הגוף האנושי. החששות הגדולים קשורים בעיקר לעובדה שבתהליכי העיבוד של מוצרי הפלסטיק האלו נקשרים אליהם חומרים כימיים רעילים, כמו צבעים למשל, העלולים להגיע למערכת העיכול ואולי גם למחזור הדם. חשש נוסף קשור לחיידקים שנוטים להיצמד לחלקיקי הפלסטיק הקטנים האלו, בעיקר אם הם עוברים בדרכם במערכות הביוב וכמי קולחין משקים את השדות. ומה לגבי חלקיקי הפלסטיק שקטנים אף יותר? חלקיקי "ננו-פלסטיק", שהמחקר הנוכחי על מי הברז אפילו לא חיפש. עם מידות זעירות כאלו הם עלולים גם לחדור לתאים שלנו ולהישאר בהם.

תמונה: Fotolia

שותים ונושמים פלסטיק

מחקר חדש מגלה שכנראה ביותר מ-80 אחוז מברזי השתייה ברחבי העולם, עם המים זורמות לכוסות גם לא מעט חתיכות פלסטיק מיקרוסקופיות

רקפת תבור | 26 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳

תמונה: Fotolia

כשחוקרים מאוניברסיטת מינסוטה דגמו את מי הברז ב-14 מדינות שונות, מ-159 ברזים שונים, הם גילו ש-83 אחוז מהם הכילו חלקיקי פלסטיק זעירים – "מיקרופלסטיק". המצב החמור ביותר התגלה בדגימות מרחבי ארה"ב, בהן בכ-94 אחוז מהברזים הופיעו חלקיקי פלסטיק זעירים בין טיפות המים, ובמדינות אירופה, שם המצב נחשב לטוב ביותר, התגלו חלקיקי פלסטיק "רק" ב-72 אחוז מהדגימות.

מאפייני הפלסטיק – החוזק והעמידות שלו לאורך שנים – הם בדיוק אלו שהופכים אותו, גם בגרסתו המיקרוסקופית, למטרד חמור שכל כך קשה להיפטר ממנו

מהם בעצם החלקיקים האלו? גודלם נע בין עשרות מיקרונים [מיקרון הוא מיליונית המטר, ר"ת] למילימטרים בודדים, וברוב המקרים מקורם בשחיקה ובפירוק של רכיבי פלסטיק גדולים יותר. מכירים למשל את שקיות הניילון המתכלות? גם הן בדרך כלל מצליחות להתפרק רק עד רמה מסוימת, וכך אנחנו נשארים בסופו של דבר עם חלקיקי מיקרופלסטיק רבים אליהם התפרקה השקית. רכיבי מיקרופלסטיק נוספים מגיעים לסביבה שלנו גם ממגוון מוצרי קוסמטיקה ורפואה. בסבון פנים, למשל, משולבים חלקיקי פלסטיק זעירים שנועדו לסייע בניקוי העור.

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

ומתברר בשנים האחרונות שחלקיקים כאלו כבר נמצאים כמעט בכל מקום. במחקר מ-2015, פרופ' ברונו טסין הצרפתי גילה שבסביבה העירונית של פריז, בכל יום נופלים על הקרקע מהאוויר בין 29 ל-280 חלקיקים כאלו על כל מטר רבוע, כך שיתכן שאנחנו גם נושמים מהם לא מעט. מי שתורם להימצאותם באוויר הם למשל מכונות כביסה ומייבשים ששוחקים את הבדים הסינטטיים.

ואולי לא צריך להפתיע אותנו שבגרסתם המיקרוסקופית הפלסטיקים האלו כבר נמצאים בכל מקום. בכל שנה מיוצרים ברחבי העולם כ-300 מיליון טון של פלסטיק, ורק כ-20 אחוז מהם בסופו של דבר ממוחזרים או נשרפים. אותם מאפיינים של הפלסטיק שאנחנו כל כך אוהבים – החוזק והעמידות שלו לאורך שנים – הם בדיוק גם אלו שהופכים אותו, גם בגרסתו המיקרוסקופית, למטרד חמור שכל כך קשה להיפטר ממנו.

וכשכל כך קשה להיפטר מהפלסטיק היציב והחזק הזה, הוא גם מצליח להגיע למקומות המרוחקים והנידחים בעולם. הנדרסון הוא אי קטן ובלתי מיושב בדרום האוקיאנוס השקט, השוכן במרחק של כ-5,000 ק"מ ממערב לצ'ילה. הודות לאוכלוסיית הציפורים הענפה שלו הוא אפילו זכה למעמד של "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו. ב-2015, כשד"ר ג'ניפר לברס מאוניברסיטת טסמניה שבאוסטרליה הגיעה אליו, היא נדהמה לגלות את כמויות הפלסטיק העצומות שראתה על חופיו. היא ועמיתיה ספרו את מוצרי הפלסטיק שהצטברו בקרקע, כגון ידיות סכיני גילוח, מברשות שיניים ואפילו מוצצים, וגילו בממוצע כ-670 שברי חפצים כאלו על כל מטר מרובע. החוקרים מעריכים שכל זה מצטבר למשקל כולל של 17 טון לאורך כל רצועת החוף של האי, והם התייחסו כאן רק לשברי הפלסטיק הגדולים, לא המיקרוסקופיים הסמויים מהעין.

ואיך כל המיקרופלסטיק הזה משפיע עלינו? כל החוקרים מסכימים שאנחנו עדיין לא יודעים על זה מספיק – חסרים מחקרים על ההשפעות הבריאותיות של החלקיקים הקטנים האלו על מערכות הגוף האנושי. החששות הגדולים קשורים בעיקר לעובדה שבתהליכי העיבוד של מוצרי הפלסטיק האלו נקשרים אליהם חומרים כימיים רעילים, כמו צבעים למשל, העלולים להגיע למערכת העיכול ואולי גם למחזור הדם. חשש נוסף קשור לחיידקים שנוטים להיצמד לחלקיקי הפלסטיק הקטנים האלו, בעיקר אם הם עוברים בדרכם במערכות הביוב וכמי קולחין משקים את השדות. ומה לגבי חלקיקי הפלסטיק שקטנים אף יותר? חלקיקי "ננו-פלסטיק", שהמחקר הנוכחי על מי הברז אפילו לא חיפש. עם מידות זעירות כאלו הם עלולים גם לחדור לתאים שלנו ולהישאר בהם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שליחות קטלנית זה כאן

רקפת תבור

התסריטאי והבמאי ג'יימס קמרון יצר ב-1991 את אחד הרובוטים המאיימים ביותר שנצפו אי פעם על המסך. T-1000 בסרט "שליחות קטלנית 2" היה מחסל מפחיד, חסר...

"עידן הדת מגיע לקיצו, ועידן המדע מפציע". התחרות לפיצוח אחת החידות הגדולות והנפיצות ביותר של האנושות

רקפת תבור

בישוף קתולי, רב יהודי ואימאם מוסלמי מוזמנים לפגישה עם איל הון...

"ברגע שתפותח בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית היא תוכל למנוע מאיתנו להחליף אותה או לשנות את העדפותיה. לא רבים חושבים על הסכנה"

איל לוינטר

למוח האנושי יש יכולות מיוחדות שאין למוחן של...

הנוירונים שבלב: האם השתלת לב מעבירה לאדם גם את אופי התורם?

רקפת תבור

גלנדה ודיוויד נסעו לביתם בלילה חשוך, כשמריבה קטנה שפרצה ביניהם הובילה כל אחד להתכנס בתוך עצמו. השקט...

המדענים שעובדים על חסה שתאפשר לכם להתחסן משפעת, ועל חיסונים המפיצים את עצמם כמו מגפה

רקפת תבור

ההתפרצות הקשה ביותר של האבולה החלה בדצמבר 2013, כשתינוק בן שנה וחצי מאזור כפרי ומיוער...

"אותה פסיכולוגיה שאנחנו משייכים לתחום הריפוי – משמשת עכשיו כנשק נגד הילדים"

מאיה מזרחי

"התקשרנו למשטרה כי קלי הרסה את החדר שלה ופגעה באימה", סיפרו הוריה של קלי בת ה-15 לד"ר...

כעת כל אחד יכול להשמיד את אוכלוסיית היתושים המסוכנים באזורו

רקפת תבור

תושבים בקליפורניה הבחינו בשנים האחרונות שיתושים מסוג "אדס מצרי", המקושרים להופעת נגיף הזיקה הגורם נזק...

האם ניתן לגרום לשרירים להיות עוצמתיים יותר באמצעות כוח המחשבה?

רקפת תבור

דויד ונועה עמדו בפתח הדלת, לבושים בבגדי התעמלות ומוכנים לריצת הערב שלהם. דויד הציב לעצמו מטרה – לשבור את...

שתפו: