כניסה
הרשמה לניוזלטר

פרופ' לב ויידמן, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב

פרופ' לב ויידמן | 13 באוקטובר 2017 | מדע וטכנולוגיה | 3 דק׳

"באמת קיימים עולמות מקבילים"

במחצית הראשונה של המאה ה-20, כשמכניקת הקוונטים תפסה את מקומה בקדמת עולם הפיזיקה, אחד ממתנגדיה החריפים ביותר היה אלברט איינשטיין, על אף תפקידו המרכזי בפיתוח שלה.

אחת מטענותיו המרכזיות הייתה נגד ה"שזירה הקוונטית" – כשלשני חלקיקים מרוחקים יש מקור משותף, ופעולה על אחד מהם משפיעה באופן מיידי גם על השני, אפילו אם הם מרוחקים ביניהם שנות אור. כיוון שהשפעות מידיות כאלו סותרות את תורת היחסות כשהן מציעות מעבר של מידע במהירות שעולה על מהירות האור, איינשטיין תיאר את התופעה כ-"פעולת רפאים ממרחק" ("Spooky action at a distance").

אבל בזה לא מסתכמים האתגרים שמציבה בפנינו מכניקת הקוונטים. מרכיב "בעייתי" נוסף שלה קשור לתהליכי המדידה. בעולם שמסביבנו, אנחנו רגילים שלכל חפץ יש מיקום מוגדר ויחיד, ואנחנו יכולים בכל רגע לתאר היכן הוא נמצא. בעולם הקוונטי זה אחרת – כל עוד לא נבדוק היכן נמצא החלקיק, אין לו מקום מוגדר – הוא נמצא בכמה מקומות בו זמנית. רק ברגע שנבצע מדידה יתרחש תהליך אקראי לחלוטין שיקבע את מיקומו. רבים מתקשים לקבל את האקראיות הזאת, וגם לגביה יש אמרה מפורסמת המבוססת על דבריו של איינשטיין: "אלוהים לא משחק בקוביות".

באדיבות פרופ' לב ויידמן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מחקר חדש: אור הירח משפיע על הצלילים הבוקעים משוניות האלמוגים

קרן זריהן

מדענים שעקבו אחר הצלילים המגיעים משוניות אלמוגים, גילו שינויים בעקבות זריחת הירח ושקיעתו, שעשויים לסייע במעקב אחר האקולוגיה שלהן והשמירה עליהן

"המרוץ לפיתוח מחשב קוונטי הוא למעשה מרוץ לפיתוח נשק ההאקינג האולטימטיבי"

רקפת תבור

מומחים למחשוב קוונטי מעריכים שזה רק עניין של זמן עד שמחשבים קוונטים יגיעו לרמות ביצוע שיאפשרו להם לפרוץ בתוך דקות ספורות את ההצפנות החזקות ביותר שקיימות בעולם הדיגיטלי ולהגיע למידע מסווג

מחקר חדש: זאת הדרך הטובה ביותר להפחתת כעסים

קרן זריהן

על פי מחקר של אוניברסיטת אוהיו, הדרך בה רבים נוקטים בנוגע להפחתת כעסים – לאו דווקא נכונה

מחקר חדש: כך ניתן להפחית באופן משמעותי מקרים של דיכאון לאחר לידה

קרן זריהן

"ראינו ירידה של 81% בסבירות לחלות בדיכאון לאחר לידה", אמרה פרופ' פאם סורקן, החוקרת הראשית במחקר

האם תרופה המבוססת על חלקיקי זהב תסייע לטפל במחלות ניווניות?

קרן זריהן

מדענים בודקים האם תרופה ניסיונית חדשה המבוססת על שימוש בננו-חלקיקי זהב תוכל לטפל במחלות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה

האם ניתן ״להצמיח״ איברים מחדש?

רקפת תבור

בעלי חיים מגוונים מציגים יכולת מופלאה לרפא את עצמם ואף להצמיח איברים מחדש. חוקרים מרחבי העולם מנסים להבין מה בדיוק קורה בתהליכים האלה והאם נוכל להשתמש בהם כדי לרפא בני אדם

שתפו: