כניסה
הרשמה לניוזלטר

סדרת ניסויים מדגימה כיצד כוונתם של מאות מודטים מרחבי העולם יכולה לגרום למים לפלוט קרינה מוגברת

רקפת תבור | 4 בנובמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳

המחשבות האנושיות גורמות למים לזרוח

מים "אוהבים" שיאהבו אותם, טוען ד"ר קונסטנטין קורוטקוב מהאוניברסיטה הטכנית בסנט פטרסבורג. כדי להוכיח זאת הוא ביקש ב-2007 מקבוצה של 1,500 מודטים מ-80 מדינות לשלוח בו זמנית, במשך עשר דקות, "אהבה" לבקבוק מים מזוקקים שאת תמונתו הם יכלו לראות באינטרנט. לטענתו של קורוטקוב, האהבה שהוקרנה על המים גרמה להם לשנות את התכונות הכימיות והפיזיקליות כך שהם החלו לזרוח. באופן מפתיע ההשפעה הלכה וגברה גם לאחר שהוקרנה האהבה, ושיאה התקבל כעשר דקות לאחר הניסוי כשמידת הזריחה של המים הגיעה לעצמה הגבוהה ביותר.

המדע מפגר אחרי ההתפתחויות

ההשקפה שהמים מושפעים מהמסרים שאנחנו מקרינים עליהם זכתה לתהודה נרחבת כבר ב-1999, עם פרסום הספר "מסרים מהמים" של היפני מסרו אמוטו. הספר מציג בתמונות ברורות כיצד המסרים המוקרנים על קרח שנמצא בשלבי התגבשות משפיעים על מבנה הגביש. תמונות של גבישי קרח שקפאו כשלצידן מדבקות עם מסרים חיוביים של אהבה והוקרה מציגים גבישים שצורתם כשל פתיתי שלג סדורים והרמוניים, ואילו מסרים של שנאה וזלזול שהוצמדו למים גרמו להם לקפוא במבנה "מבולגן" וחסר צורה.

הקהילה המדעית אמנם לא קיבלה בזרועות פתוחות את טענותיו של אמוטו שמסרים מילוליים משפיעים על מבנה החומר, אך המחקר בתחום, בהיבטים שונים, נמשך.

ד"ר קורוטקוב למשל פיתח ציוד מיוחד שבודק כיצד מסרים חיוביים משפיעים על קרינת האור (פוטונים) הנפלטת ממים, בעיקר קרינה אלקטרומגנטית עדינה במיוחד (ביו-פוטונים) הנפלטת דרך קבע מתאיהם של בעלי חיים וצמחים, ולטענתו של קורוטקוב אפילו ממים. קרינת ה"ביו-פוטונים" חלשה יחסית, אך הציוד שפיתח קורוטקוב מסוגל להגביר את עצמת הקרינה הזו וכך הוא מאפשר להבחין בשינויים קלים בעצמתה. לדבריו, שינויים כאלו מעידים על שינויים כימיים ופיזיקליים בחומר הנבדק. בעזרת הציוד שפיתח הצליח קורוטקוב לטענתו להדגים במגוון ניסויים את השפעת המחשבות שלנו על המים, למשל את יכולתו של הילר היושב ביפן להשפיע באמצעות מחשבותיו בלבד, על הקרינה הנפלטת ממים בגרמניה.

המסר צריך להיות חד וברור

מים

גם מים “אוהבים” שיאהבו אותם – צילום: Photos.com

בניסוי שני שערך קורוטקוב ב-2008, הוא השתמש במסר ברור יותר. במקום להקרין על המים מסר כללי של אהבה, הפעם קבוצת המודטים הקרינה להם את המסר "לזרוח, לזרוח", ואף דמיינה את המים זורחים. שני גביעי מים מזוקקים, שרק על אחד מהם הקרינו המודטים את המסר שלהם, הונחו במרחק של שני מטרים זה מזה, כך שאחד מהם שימש כדגימת בקרה. הפעם המודטים התרכזו במים במשך 20 דקות, וגם כאן, קרינת המים נבחנה לפני, במהלך ולאחר שליחת המסרים. בניסוי זה השתתפו כ-700 מודטים מ-48 מדינות ברחבי העולם.

כפי שדיווח קורוטקוב, המים בגביע שאליו נשלחו המסרים אכן זרחו בעצמה גבוהה יותר בדיוק בפרק הזמן שהמודטים חשבו עליהם, ולאחר שהמודטים סיימו לשלוח להם מסרים הם חזרו לעוצמת הקרינה שהייתה להם לפני הניסוי. אבל השכן שלו, גביע "הבקרה", שלא הוקרנו לעברו שום מסרים, החל לזרוח מעט לאחר הניסוי. קורוטקוב מציע שההשפעה על גביע המים הסמוך שאליו לא כוונו שום מסרים, חלחלה בעקיפין מאוחר יותר.

כיוון שהמסרים הפעם השפיעו מיידית ובצורה מובהקת יותר בהשוואה לניסוי הראשון, קורוטקוב הסיק מהניסוי שיש משמעות רבה למסר עצמו – כשהמודטים ביקשו מהמים לזרוח, ולא סתם שלחו לעברם אהבה, המים הגיבו מיידית וזרחו בעצמה רבה יותר.

השפעת המחשבה האנושית לא מוגבלת בזמן

פרופ' רסטום רוי מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה רצה לחקור כיצד הכוונה האנושית משפיעה על האופן שבו מולקולות המים מסתדרות ביניהן. המים שאנחנו בדרך כלל מכירים מורכבים ממולקולות קטנות של שלושה אטומים – שניים של מימן ואחד של חמצן. אבל מתברר שבטבע מאות מולקולות כאלה של מים מתחברות ביניהן ויוצרות צבירים שנקראים "מים מובנים". מים מובנים נמצאים בתאים בריאים של בני אדם ובמי הנחלים הזורמים, וכפי שמציין רוי במאמרו, הם מתאפיינים בסגולות המרפא שלהם.

אבל כאשר המים זורמים בצינורות הכופים עליהם מסלולים צרים ומוגבלים, ולאחר שהם סופחים לקרבם כימיקלים מזיקים, המים מאבדים מהאנרגיה שלהם וכשהם מגיעים לברזים הביתיים שלנו הם מופיעים רק בצורתם הבלתי מובנית – כשמולקולות המים עצמן נפרדות זו מזו. כיום, חברות רבות בעולם ואף כמה חברות בישראל מציעות מוצרים המשביחים את המים, בין היתר באמצעות השבתם לצורת "המים המובנים", כפי שהם מופיעים בזרימת הנחלים.

בניסוי שערך רוי ב-2008 הוא ביקש לבחון האם הכוונה האנושית יכולה להביא להתפתחותם של "מים מובנים". רוי נעזר בקרינת האור העוברת דרך המים, ומהשינויים הזעירים בתדרי הקרינה, כלומר בצבע האור בעקבות מעברו במים, כדי ללמוד על התפתחותם של צבירי "מים מובנים". במהלך הניסוי מודטים ממדינות רבות בעולם כיוונו את מחשבותיהם והתמקדו בכך שהמים המזוקקים יהפכו למים מרפאים – "מים מובנים". רוי וצוותו דגמו בפרקי זמן קבועים את פיזור הקרינה העוברת דרך ה
מים. הדגימה התחילה זמן רב לפני שהמודטים התחילו לשלוח את כוונותיהם למים, נמשכה לאורך הניסוי ואף אחריו. רוי ועמיתיו אמנם גילו שינויים בקרינה שעברה דרך המים, אך באופן מפתיע השינויים האלו החלו להופיע כבר שעה לפני שהמודטים החלו לשלוח את מחשבותיהם. החוקרים העלו מספר השערות כיצד ניתן להסביר שההשפעה של המחשבה התקבלה "מוקדם מדי". השערה אחת היא שעצם ההתכוונות של המודטים לקראת הניסוי הצליחה להשפיע על המים עוד לפני שהחל הניסוי, השערה אחרת היא שהכוונה והמחשבה האנושית אינן מוגבלות כלל על ידי הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו.

מעניין אילו שאלות וממצאים נוספים יעלו ניסויים דומים בעתיד.

מניסויו של מסרו אמוטו: גביש מים שנחשף למסרים של אהבה ותודה – צילום: I.H.M. General Research Institute

המחשבות האנושיות גורמות למים לזרוח

סדרת ניסויים מדגימה כיצד כוונתם של מאות מודטים מרחבי העולם יכולה לגרום למים לפלוט קרינה מוגברת

רקפת תבור | 4 בנובמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 13 דק׳

מניסויו של מסרו אמוטו: גביש מים שנחשף למסרים של אהבה ותודה – צילום: I.H.M. General Research Institute

מים "אוהבים" שיאהבו אותם, טוען ד"ר קונסטנטין קורוטקוב מהאוניברסיטה הטכנית בסנט פטרסבורג. כדי להוכיח זאת הוא ביקש ב-2007 מקבוצה של 1,500 מודטים מ-80 מדינות לשלוח בו זמנית, במשך עשר דקות, "אהבה" לבקבוק מים מזוקקים שאת תמונתו הם יכלו לראות באינטרנט. לטענתו של קורוטקוב, האהבה שהוקרנה על המים גרמה להם לשנות את התכונות הכימיות והפיזיקליות כך שהם החלו לזרוח. באופן מפתיע ההשפעה הלכה וגברה גם לאחר שהוקרנה האהבה, ושיאה התקבל כעשר דקות לאחר הניסוי כשמידת הזריחה של המים הגיעה לעצמה הגבוהה ביותר.

המדע מפגר אחרי ההתפתחויות

ההשקפה שהמים מושפעים מהמסרים שאנחנו מקרינים עליהם זכתה לתהודה נרחבת כבר ב-1999, עם פרסום הספר "מסרים מהמים" של היפני מסרו אמוטו. הספר מציג בתמונות ברורות כיצד המסרים המוקרנים על קרח שנמצא בשלבי התגבשות משפיעים על מבנה הגביש. תמונות של גבישי קרח שקפאו כשלצידן מדבקות עם מסרים חיוביים של אהבה והוקרה מציגים גבישים שצורתם כשל פתיתי שלג סדורים והרמוניים, ואילו מסרים של שנאה וזלזול שהוצמדו למים גרמו להם לקפוא במבנה "מבולגן" וחסר צורה.

הקהילה המדעית אמנם לא קיבלה בזרועות פתוחות את טענותיו של אמוטו שמסרים מילוליים משפיעים על מבנה החומר, אך המחקר בתחום, בהיבטים שונים, נמשך.

ד"ר קורוטקוב למשל פיתח ציוד מיוחד שבודק כיצד מסרים חיוביים משפיעים על קרינת האור (פוטונים) הנפלטת ממים, בעיקר קרינה אלקטרומגנטית עדינה במיוחד (ביו-פוטונים) הנפלטת דרך קבע מתאיהם של בעלי חיים וצמחים, ולטענתו של קורוטקוב אפילו ממים. קרינת ה"ביו-פוטונים" חלשה יחסית, אך הציוד שפיתח קורוטקוב מסוגל להגביר את עצמת הקרינה הזו וכך הוא מאפשר להבחין בשינויים קלים בעצמתה. לדבריו, שינויים כאלו מעידים על שינויים כימיים ופיזיקליים בחומר הנבדק. בעזרת הציוד שפיתח הצליח קורוטקוב לטענתו להדגים במגוון ניסויים את השפעת המחשבות שלנו על המים, למשל את יכולתו של הילר היושב ביפן להשפיע באמצעות מחשבותיו בלבד, על הקרינה הנפלטת ממים בגרמניה.

המסר צריך להיות חד וברור

מים

גם מים “אוהבים” שיאהבו אותם – צילום: Photos.com

בניסוי שני שערך קורוטקוב ב-2008, הוא השתמש במסר ברור יותר. במקום להקרין על המים מסר כללי של אהבה, הפעם קבוצת המודטים הקרינה להם את המסר "לזרוח, לזרוח", ואף דמיינה את המים זורחים. שני גביעי מים מזוקקים, שרק על אחד מהם הקרינו המודטים את המסר שלהם, הונחו במרחק של שני מטרים זה מזה, כך שאחד מהם שימש כדגימת בקרה. הפעם המודטים התרכזו במים במשך 20 דקות, וגם כאן, קרינת המים נבחנה לפני, במהלך ולאחר שליחת המסרים. בניסוי זה השתתפו כ-700 מודטים מ-48 מדינות ברחבי העולם.

כפי שדיווח קורוטקוב, המים בגביע שאליו נשלחו המסרים אכן זרחו בעצמה גבוהה יותר בדיוק בפרק הזמן שהמודטים חשבו עליהם, ולאחר שהמודטים סיימו לשלוח להם מסרים הם חזרו לעוצמת הקרינה שהייתה להם לפני הניסוי. אבל השכן שלו, גביע "הבקרה", שלא הוקרנו לעברו שום מסרים, החל לזרוח מעט לאחר הניסוי. קורוטקוב מציע שההשפעה על גביע המים הסמוך שאליו לא כוונו שום מסרים, חלחלה בעקיפין מאוחר יותר.

כיוון שהמסרים הפעם השפיעו מיידית ובצורה מובהקת יותר בהשוואה לניסוי הראשון, קורוטקוב הסיק מהניסוי שיש משמעות רבה למסר עצמו – כשהמודטים ביקשו מהמים לזרוח, ולא סתם שלחו לעברם אהבה, המים הגיבו מיידית וזרחו בעצמה רבה יותר.

השפעת המחשבה האנושית לא מוגבלת בזמן

פרופ' רסטום רוי מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה רצה לחקור כיצד הכוונה האנושית משפיעה על האופן שבו מולקולות המים מסתדרות ביניהן. המים שאנחנו בדרך כלל מכירים מורכבים ממולקולות קטנות של שלושה אטומים – שניים של מימן ואחד של חמצן. אבל מתברר שבטבע מאות מולקולות כאלה של מים מתחברות ביניהן ויוצרות צבירים שנקראים "מים מובנים". מים מובנים נמצאים בתאים בריאים של בני אדם ובמי הנחלים הזורמים, וכפי שמציין רוי במאמרו, הם מתאפיינים בסגולות המרפא שלהם.

אבל כאשר המים זורמים בצינורות הכופים עליהם מסלולים צרים ומוגבלים, ולאחר שהם סופחים לקרבם כימיקלים מזיקים, המים מאבדים מהאנרגיה שלהם וכשהם מגיעים לברזים הביתיים שלנו הם מופיעים רק בצורתם הבלתי מובנית – כשמולקולות המים עצמן נפרדות זו מזו. כיום, חברות רבות בעולם ואף כמה חברות בישראל מציעות מוצרים המשביחים את המים, בין היתר באמצעות השבתם לצורת "המים המובנים", כפי שהם מופיעים בזרימת הנחלים.

בניסוי שערך רוי ב-2008 הוא ביקש לבחון האם הכוונה האנושית יכולה להביא להתפתחותם של "מים מובנים". רוי נעזר בקרינת האור העוברת דרך המים, ומהשינויים הזעירים בתדרי הקרינה, כלומר בצבע האור בעקבות מעברו במים, כדי ללמוד על התפתחותם של צבירי "מים מובנים". במהלך הניסוי מודטים ממדינות רבות בעולם כיוונו את מחשבותיהם והתמקדו בכך שהמים המזוקקים יהפכו למים מרפאים – "מים מובנים". רוי וצוותו דגמו בפרקי זמן קבועים את פיזור הקרינה העוברת דרך ה
מים. הדגימה התחילה זמן רב לפני שהמודטים התחילו לשלוח את כוונותיהם למים, נמשכה לאורך הניסוי ואף אחריו. רוי ועמיתיו אמנם גילו שינויים בקרינה שעברה דרך המים, אך באופן מפתיע השינויים האלו החלו להופיע כבר שעה לפני שהמודטים החלו לשלוח את מחשבותיהם. החוקרים העלו מספר השערות כיצד ניתן להסביר שההשפעה של המחשבה התקבלה "מוקדם מדי". השערה אחת היא שעצם ההתכוונות של המודטים לקראת הניסוי הצליחה להשפיע על המים עוד לפני שהחל הניסוי, השערה אחרת היא שהכוונה והמחשבה האנושית אינן מוגבלות כלל על ידי הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו.

מעניין אילו שאלות וממצאים נוספים יעלו ניסויים דומים בעתיד.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"אותה פסיכולוגיה שאנחנו משייכים לתחום הריפוי – משמשת עכשיו כנשק נגד הילדים"

מאיה מזרחי

"התקשרנו למשטרה כי קלי הרסה את החדר שלה ופגעה באימה", סיפרו הוריה של קלי בת ה-15 לד"ר...

כעת כל אחד יכול להשמיד את אוכלוסיית היתושים המסוכנים באזורו

רקפת תבור

תושבים בקליפורניה הבחינו בשנים האחרונות שיתושים מסוג "אדס מצרי", המקושרים להופעת נגיף הזיקה הגורם נזק...

האם ניתן לגרום לשרירים להיות עוצמתיים יותר באמצעות כוח המחשבה?

רקפת תבור

דויד ונועה עמדו בפתח הדלת, לבושים בבגדי התעמלות ומוכנים לריצת הערב שלהם. דויד הציב לעצמו מטרה – לשבור את...

טכנולוגיות חדשות להנדסה גנטית של מזון נכנסות כעת בקצב הולך וגובר. מי מפקח על זה?

רקפת תבור

מאות שנים עסק האדם ב"הכלאה". הוא זיווג באופן מלאכותי בין מינים דומים יחסית של צמחים...

עד היום לא הכירה הרפואה המערבית ב"תעלות אנרגיה". כעת מדענים טוענים שמצאו דרך לראות אותן

רקפת תבור

המקורות של "ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב", המוכר גם בשמו הסיני "חואנג...

האם נמצאה דרך לקרוא מחשבות, באמצעות מכונה?

רקפת תבור

"אל תגיד דבר. אני לא רוצה לדעת את שמך, אני לא רוצה לדעת דבר עליך. אני הולך לקרוא את מחשבותיך", אמר ד"ר אמט "דוק" בראון למרטי הצעיר...

לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

רקפת תבור

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק...

האם מתברר שאלצהיימר היא למעשה מחלה שונה ממה שחשבנו?

רקפת תבור

זה עשרות שנים שחוקרים מנסים להבין את המנגנון המסתורי הגורם למחלת האלצהיימר. עד היום הם הצליחו לשים אצבע על מאפיין...

שתפו: