כניסה
הרשמה לניוזלטר

סדרת ניסויים מדגימה כיצד כוונתם של מאות מודטים מרחבי העולם יכולה לגרום למים לפלוט קרינה מוגברת

רקפת תבור | 4 בנובמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳

המחשבות האנושיות גורמות למים לזרוח

מים "אוהבים" שיאהבו אותם, טוען ד"ר קונסטנטין קורוטקוב מהאוניברסיטה הטכנית בסנט פטרסבורג. כדי להוכיח זאת הוא ביקש ב-2007 מקבוצה של 1,500 מודטים מ-80 מדינות לשלוח בו זמנית, במשך עשר דקות, "אהבה" לבקבוק מים מזוקקים שאת תמונתו הם יכלו לראות באינטרנט. לטענתו של קורוטקוב, האהבה שהוקרנה על המים גרמה להם לשנות את התכונות הכימיות והפיזיקליות כך שהם החלו לזרוח. באופן מפתיע ההשפעה הלכה וגברה גם לאחר שהוקרנה האהבה, ושיאה התקבל כעשר דקות לאחר הניסוי כשמידת הזריחה של המים הגיעה לעצמה הגבוהה ביותר.

המדע מפגר אחרי ההתפתחויות

ההשקפה שהמים מושפעים מהמסרים שאנחנו מקרינים עליהם זכתה לתהודה נרחבת כבר ב-1999, עם פרסום הספר "מסרים מהמים" של היפני מסרו אמוטו. הספר מציג בתמונות ברורות כיצד המסרים המוקרנים על קרח שנמצא בשלבי התגבשות משפיעים על מבנה הגביש. תמונות של גבישי קרח שקפאו כשלצידן מדבקות עם מסרים חיוביים של אהבה והוקרה מציגים גבישים שצורתם כשל פתיתי שלג סדורים והרמוניים, ואילו מסרים של שנאה וזלזול שהוצמדו למים גרמו להם לקפוא במבנה "מבולגן" וחסר צורה.

הקהילה המדעית אמנם לא קיבלה בזרועות פתוחות את טענותיו של אמוטו שמסרים מילוליים משפיעים על מבנה החומר, אך המחקר בתחום, בהיבטים שונים, נמשך.

ד"ר קורוטקוב למשל פיתח ציוד מיוחד שבודק כיצד מסרים חיוביים משפיעים על קרינת האור (פוטונים) הנפלטת ממים, בעיקר קרינה אלקטרומגנטית עדינה במיוחד (ביו-פוטונים) הנפלטת דרך קבע מתאיהם של בעלי חיים וצמחים, ולטענתו של קורוטקוב אפילו ממים. קרינת ה"ביו-פוטונים" חלשה יחסית, אך הציוד שפיתח קורוטקוב מסוגל להגביר את עצמת הקרינה הזו וכך הוא מאפשר להבחין בשינויים קלים בעצמתה. לדבריו, שינויים כאלו מעידים על שינויים כימיים ופיזיקליים בחומר הנבדק. בעזרת הציוד שפיתח הצליח קורוטקוב לטענתו להדגים במגוון ניסויים את השפעת המחשבות שלנו על המים, למשל את יכולתו של הילר היושב ביפן להשפיע באמצעות מחשבותיו בלבד, על הקרינה הנפלטת ממים בגרמניה.

המסר צריך להיות חד וברור

מים

גם מים “אוהבים” שיאהבו אותם – צילום: Photos.com

בניסוי שני שערך קורוטקוב ב-2008, הוא השתמש במסר ברור יותר. במקום להקרין על המים מסר כללי של אהבה, הפעם קבוצת המודטים הקרינה להם את המסר "לזרוח, לזרוח", ואף דמיינה את המים זורחים. שני גביעי מים מזוקקים, שרק על אחד מהם הקרינו המודטים את המסר שלהם, הונחו במרחק של שני מטרים זה מזה, כך שאחד מהם שימש כדגימת בקרה. הפעם המודטים התרכזו במים במשך 20 דקות, וגם כאן, קרינת המים נבחנה לפני, במהלך ולאחר שליחת המסרים. בניסוי זה השתתפו כ-700 מודטים מ-48 מדינות ברחבי העולם.

כפי שדיווח קורוטקוב, המים בגביע שאליו נשלחו המסרים אכן זרחו בעצמה גבוהה יותר בדיוק בפרק הזמן שהמודטים חשבו עליהם, ולאחר שהמודטים סיימו לשלוח להם מסרים הם חזרו לעוצמת הקרינה שהייתה להם לפני הניסוי. אבל השכן שלו, גביע "הבקרה", שלא הוקרנו לעברו שום מסרים, החל לזרוח מעט לאחר הניסוי. קורוטקוב מציע שההשפעה על גביע המים הסמוך שאליו לא כוונו שום מסרים, חלחלה בעקיפין מאוחר יותר.

כיוון שהמסרים הפעם השפיעו מיידית ובצורה מובהקת יותר בהשוואה לניסוי הראשון, קורוטקוב הסיק מהניסוי שיש משמעות רבה למסר עצמו – כשהמודטים ביקשו מהמים לזרוח, ולא סתם שלחו לעברם אהבה, המים הגיבו מיידית וזרחו בעצמה רבה יותר.

השפעת המחשבה האנושית לא מוגבלת בזמן

פרופ' רסטום רוי מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה רצה לחקור כיצד הכוונה האנושית משפיעה על האופן שבו מולקולות המים מסתדרות ביניהן. המים שאנחנו בדרך כלל מכירים מורכבים ממולקולות קטנות של שלושה אטומים – שניים של מימן ואחד של חמצן. אבל מתברר שבטבע מאות מולקולות כאלה של מים מתחברות ביניהן ויוצרות צבירים שנקראים "מים מובנים". מים מובנים נמצאים בתאים בריאים של בני אדם ובמי הנחלים הזורמים, וכפי שמציין רוי במאמרו, הם מתאפיינים בסגולות המרפא שלהם.

אבל כאשר המים זורמים בצינורות הכופים עליהם מסלולים צרים ומוגבלים, ולאחר שהם סופחים לקרבם כימיקלים מזיקים, המים מאבדים מהאנרגיה שלהם וכשהם מגיעים לברזים הביתיים שלנו הם מופיעים רק בצורתם הבלתי מובנית – כשמולקולות המים עצמן נפרדות זו מזו. כיום, חברות רבות בעולם ואף כמה חברות בישראל מציעות מוצרים המשביחים את המים, בין היתר באמצעות השבתם לצורת "המים המובנים", כפי שהם מופיעים בזרימת הנחלים.

בניסוי שערך רוי ב-2008 הוא ביקש לבחון האם הכוונה האנושית יכולה להביא להתפתחותם של "מים מובנים". רוי נעזר בקרינת האור העוברת דרך המים, ומהשינויים הזעירים בתדרי הקרינה, כלומר בצבע האור בעקבות מעברו במים, כדי ללמוד על התפתחותם של צבירי "מים מובנים". במהלך הניסוי מודטים ממדינות רבות בעולם כיוונו את מחשבותיהם והתמקדו בכך שהמים המזוקקים יהפכו למים מרפאים – "מים מובנים". רוי וצוותו דגמו בפרקי זמן קבועים את פיזור הקרינה העוברת דרך ה
מים. הדגימה התחילה זמן רב לפני שהמודטים התחילו לשלוח את כוונותיהם למים, נמשכה לאורך הניסוי ואף אחריו. רוי ועמיתיו אמנם גילו שינויים בקרינה שעברה דרך המים, אך באופן מפתיע השינויים האלו החלו להופיע כבר שעה לפני שהמודטים החלו לשלוח את מחשבותיהם. החוקרים העלו מספר השערות כיצד ניתן להסביר שההשפעה של המחשבה התקבלה "מוקדם מדי". השערה אחת היא שעצם ההתכוונות של המודטים לקראת הניסוי הצליחה להשפיע על המים עוד לפני שהחל הניסוי, השערה אחרת היא שהכוונה והמחשבה האנושית אינן מוגבלות כלל על ידי הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו.

מעניין אילו שאלות וממצאים נוספים יעלו ניסויים דומים בעתיד.

שתפו את הכתבה:

מניסויו של מסרו אמוטו: גביש מים שנחשף למסרים של אהבה ותודה – צילום: I.H.M. General Research Institute

המחשבות האנושיות גורמות למים לזרוח

סדרת ניסויים מדגימה כיצד כוונתם של מאות מודטים מרחבי העולם יכולה לגרום למים לפלוט קרינה מוגברת

רקפת תבור | 4 בנובמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

מניסויו של מסרו אמוטו: גביש מים שנחשף למסרים של אהבה ותודה – צילום: I.H.M. General Research Institute

מים "אוהבים" שיאהבו אותם, טוען ד"ר קונסטנטין קורוטקוב מהאוניברסיטה הטכנית בסנט פטרסבורג. כדי להוכיח זאת הוא ביקש ב-2007 מקבוצה של 1,500 מודטים מ-80 מדינות לשלוח בו זמנית, במשך עשר דקות, "אהבה" לבקבוק מים מזוקקים שאת תמונתו הם יכלו לראות באינטרנט. לטענתו של קורוטקוב, האהבה שהוקרנה על המים גרמה להם לשנות את התכונות הכימיות והפיזיקליות כך שהם החלו לזרוח. באופן מפתיע ההשפעה הלכה וגברה גם לאחר שהוקרנה האהבה, ושיאה התקבל כעשר דקות לאחר הניסוי כשמידת הזריחה של המים הגיעה לעצמה הגבוהה ביותר.

המדע מפגר אחרי ההתפתחויות

ההשקפה שהמים מושפעים מהמסרים שאנחנו מקרינים עליהם זכתה לתהודה נרחבת כבר ב-1999, עם פרסום הספר "מסרים מהמים" של היפני מסרו אמוטו. הספר מציג בתמונות ברורות כיצד המסרים המוקרנים על קרח שנמצא בשלבי התגבשות משפיעים על מבנה הגביש. תמונות של גבישי קרח שקפאו כשלצידן מדבקות עם מסרים חיוביים של אהבה והוקרה מציגים גבישים שצורתם כשל פתיתי שלג סדורים והרמוניים, ואילו מסרים של שנאה וזלזול שהוצמדו למים גרמו להם לקפוא במבנה "מבולגן" וחסר צורה.

הקהילה המדעית אמנם לא קיבלה בזרועות פתוחות את טענותיו של אמוטו שמסרים מילוליים משפיעים על מבנה החומר, אך המחקר בתחום, בהיבטים שונים, נמשך.

ד"ר קורוטקוב למשל פיתח ציוד מיוחד שבודק כיצד מסרים חיוביים משפיעים על קרינת האור (פוטונים) הנפלטת ממים, בעיקר קרינה אלקטרומגנטית עדינה במיוחד (ביו-פוטונים) הנפלטת דרך קבע מתאיהם של בעלי חיים וצמחים, ולטענתו של קורוטקוב אפילו ממים. קרינת ה"ביו-פוטונים" חלשה יחסית, אך הציוד שפיתח קורוטקוב מסוגל להגביר את עצמת הקרינה הזו וכך הוא מאפשר להבחין בשינויים קלים בעצמתה. לדבריו, שינויים כאלו מעידים על שינויים כימיים ופיזיקליים בחומר הנבדק. בעזרת הציוד שפיתח הצליח קורוטקוב לטענתו להדגים במגוון ניסויים את השפעת המחשבות שלנו על המים, למשל את יכולתו של הילר היושב ביפן להשפיע באמצעות מחשבותיו בלבד, על הקרינה הנפלטת ממים בגרמניה.

המסר צריך להיות חד וברור

מים

גם מים “אוהבים” שיאהבו אותם – צילום: Photos.com

בניסוי שני שערך קורוטקוב ב-2008, הוא השתמש במסר ברור יותר. במקום להקרין על המים מסר כללי של אהבה, הפעם קבוצת המודטים הקרינה להם את המסר "לזרוח, לזרוח", ואף דמיינה את המים זורחים. שני גביעי מים מזוקקים, שרק על אחד מהם הקרינו המודטים את המסר שלהם, הונחו במרחק של שני מטרים זה מזה, כך שאחד מהם שימש כדגימת בקרה. הפעם המודטים התרכזו במים במשך 20 דקות, וגם כאן, קרינת המים נבחנה לפני, במהלך ולאחר שליחת המסרים. בניסוי זה השתתפו כ-700 מודטים מ-48 מדינות ברחבי העולם.

כפי שדיווח קורוטקוב, המים בגביע שאליו נשלחו המסרים אכן זרחו בעצמה גבוהה יותר בדיוק בפרק הזמן שהמודטים חשבו עליהם, ולאחר שהמודטים סיימו לשלוח להם מסרים הם חזרו לעוצמת הקרינה שהייתה להם לפני הניסוי. אבל השכן שלו, גביע "הבקרה", שלא הוקרנו לעברו שום מסרים, החל לזרוח מעט לאחר הניסוי. קורוטקוב מציע שההשפעה על גביע המים הסמוך שאליו לא כוונו שום מסרים, חלחלה בעקיפין מאוחר יותר.

כיוון שהמסרים הפעם השפיעו מיידית ובצורה מובהקת יותר בהשוואה לניסוי הראשון, קורוטקוב הסיק מהניסוי שיש משמעות רבה למסר עצמו – כשהמודטים ביקשו מהמים לזרוח, ולא סתם שלחו לעברם אהבה, המים הגיבו מיידית וזרחו בעצמה רבה יותר.

השפעת המחשבה האנושית לא מוגבלת בזמן

פרופ' רסטום רוי מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה רצה לחקור כיצד הכוונה האנושית משפיעה על האופן שבו מולקולות המים מסתדרות ביניהן. המים שאנחנו בדרך כלל מכירים מורכבים ממולקולות קטנות של שלושה אטומים – שניים של מימן ואחד של חמצן. אבל מתברר שבטבע מאות מולקולות כאלה של מים מתחברות ביניהן ויוצרות צבירים שנקראים "מים מובנים". מים מובנים נמצאים בתאים בריאים של בני אדם ובמי הנחלים הזורמים, וכפי שמציין רוי במאמרו, הם מתאפיינים בסגולות המרפא שלהם.

אבל כאשר המים זורמים בצינורות הכופים עליהם מסלולים צרים ומוגבלים, ולאחר שהם סופחים לקרבם כימיקלים מזיקים, המים מאבדים מהאנרגיה שלהם וכשהם מגיעים לברזים הביתיים שלנו הם מופיעים רק בצורתם הבלתי מובנית – כשמולקולות המים עצמן נפרדות זו מזו. כיום, חברות רבות בעולם ואף כמה חברות בישראל מציעות מוצרים המשביחים את המים, בין היתר באמצעות השבתם לצורת "המים המובנים", כפי שהם מופיעים בזרימת הנחלים.

בניסוי שערך רוי ב-2008 הוא ביקש לבחון האם הכוונה האנושית יכולה להביא להתפתחותם של "מים מובנים". רוי נעזר בקרינת האור העוברת דרך המים, ומהשינויים הזעירים בתדרי הקרינה, כלומר בצבע האור בעקבות מעברו במים, כדי ללמוד על התפתחותם של צבירי "מים מובנים". במהלך הניסוי מודטים ממדינות רבות בעולם כיוונו את מחשבותיהם והתמקדו בכך שהמים המזוקקים יהפכו למים מרפאים – "מים מובנים". רוי וצוותו דגמו בפרקי זמן קבועים את פיזור הקרינה העוברת דרך ה
מים. הדגימה התחילה זמן רב לפני שהמודטים התחילו לשלוח את כוונותיהם למים, נמשכה לאורך הניסוי ואף אחריו. רוי ועמיתיו אמנם גילו שינויים בקרינה שעברה דרך המים, אך באופן מפתיע השינויים האלו החלו להופיע כבר שעה לפני שהמודטים החלו לשלוח את מחשבותיהם. החוקרים העלו מספר השערות כיצד ניתן להסביר שההשפעה של המחשבה התקבלה "מוקדם מדי". השערה אחת היא שעצם ההתכוונות של המודטים לקראת הניסוי הצליחה להשפיע על המים עוד לפני שהחל הניסוי, השערה אחרת היא שהכוונה והמחשבה האנושית אינן מוגבלות כלל על ידי הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו.

מעניין אילו שאלות וממצאים נוספים יעלו ניסויים דומים בעתיד.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: