כניסה
הרשמה לניוזלטר

בנאומו לאומה ב-25 באוקטובר, הציב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתי מטרות למלחמה: השמדת יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס, ומאמץ להשיב את החטופים. כך, המשימה של החזרת החטופים הישראליים הופכת לאסטרטגיה מהותית במסגרת המלחמה. העובדה כי בידי חמאס מוחזקים אזרחים של מעצמות עולמיות, מהווה מבחינת ישראל נכס במסגרת המציאות המורכבת הנוכחית

ד"ר עומר דוסטרי | 26 באוקטובר 2023 | מחשבות | 4 דק׳

דעה: לישראל קלפים חזקים – היא צריכה להשתמש בהם כדי להחזיר את החטופים

כמעט שלושה שבועות חלפו מאז פתיחת המלחמה של חמאס נגד ישראל, וצה"ל טרם ביצע כניסה קרקעית לעזה, מלבד תמרונים קצרים ונקודתיים. בינתיים צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות, לצד שימוש מסוים ומוגבל בארטילריה ובטנקים. שאלת דחיית הכניסה הקרקעית לעזה, נידונה בימים אלה הן בתקשורת הישראלית והן בתקשורת הבין-לאומית. אחת האפשרויות שהועלתה ביומיים האחרונים בכלי תקשורת בין-לאומיים, כדוגמת ה"ניו-יורק טיימס" ו-"CNN", הינה כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים על ישראל לא להתחיל במהלך הקרקעי בעזה, בין-היתר בשל הרצון למצות את האפשרות לשחרור חטופים בעלי אזרחות זרה, ובפרט האמריקנים שבהם.

בעוד שבכירים בישראל דחו את הדיווחים האלה, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הממשל האמריקני מעורב מאוד בניסיונות לשחרר את האזרחים האמריקניים ואף את יתר האזרחים הזרים משבי חמאס בעזה. כך למשל, בתקשורת הערבית והבין-לאומית דווח בימים האחרונים על המאמצים של ממשל ביידן, בתיווך קטר ומצרים, להשלים עסקת שחרור כ-50 חטופים בעלי אזרחות זרה מידי חמאס.

גם אם הדיווחים על לחצים אמריקניים לדחיית הכניסה הקרקעית בעזה נכונים וגם אם לאו, טוב תעשה ישראל אם תדחה במספר ימים מעטים את הכניסה הקרקעית לעזה מכמה סיבות. ראשית, על-מנת לנסות ולגבש עסקה לשחרור החטופים – ולא רק הזרים - בתיווך מצרים וקטר, ובמעורבות של ארצות-הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה. שנית, ממילא ישראל ככל הנראה זקוקה למספר ימים נוספים על-מנת למצות את ההכנות לכניסה הקרקעית, ולהמשיך "לרכך" את רצועת-עזה ולפגוע במחבלים ובתשתיות הצבאיות של חמאס. לצד זאת, הממשל האמריקני ביקש מישראל כמה ימים על-מנת להשלים את תגבור כוחותיו באזור – הן כדי למנוע הסלמה והן כדי להיערך אליה. מעבר לאינטרס לאומי אמריקני, מדובר באינטרס לאומי ישראלי, שכן הנוכחות הצבאית האמריקנית מרתיעה את איראן וחיזבאללה. ככל שיהיו יותר כוחות אמריקניים באזור, עם עוצמות אש גדולות ואיכותיות יותר, כך האפשרות להסלמה מול חיזבאללה ואיראן פוחתת.

צילום: Gili Yaari /FLASH90

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: הנמל הצף ברצועת עזה – מה צפוי בהמשך?

סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו

צה"ל הודיע היום כי הושלם חיבור הרציף הצף ברצועת עזה. מהו בדיוק תפקידו של הנמל, כיצד הוא יעבוד ומהי ההשפעה שלו על ישראל?

פרשנות: האם יחיא סינוואר הספיק להרחיב את השפעתו גם לטורקיה?

יוני בן מנחם

עיתון "הטיימס" הבריטי חשף מסמכים שצה"ל תפס ברצועת עזה, מהם עולה כי סינוואר תכנן להקים בטורקיה בסיס סודי ותאי טרור נוספים, כדי לתאם התקפות על מטרות ישראליות במדינות שכנות

מדוע התדרדרו היחסים בין מצרים לישראל? | פרשנות

יוני בן מנחם

גורמים מדיניים מתארים את המשבר בין המדינות כחמור ומעריכים כי הוא עלול להתדרדר עוד יותר אם ישראל תכבוש את כל אזור רפיח

פרשנות: נמשך העימות בין סבא”א לאיראן – שממשיכה באיומים

יוני בן מנחם

יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית ביקר בשבוע שעבר באיראן ואמר לאחר חזרתו כי "היחסים של הסוכנות עם איראן בדרך למבוי סתום, וזה חייב להשתנות". יועצו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי, חזר שוב על האזהרה כי "איראן תבחן מחדש את האידיאולוגיה הגרעינית שלה אם לא יפורק הנשק הגרעיני של ישראל"

פרשנות: אסטרטגיית המשא ומתן של חמאס

יוני בן מנחם

טכניקת המשא ומתן של חמאס נועדה לסחוט מישראל ויתורים בשיטת הסלאמי. זאת במקביל למספר מהלכים שלשיטתו אמורים להביא להשגת היעדים שלו   

האם ארה”ב יודעת היכן נמצא יחיא סינוואר? | פרשנות

יוני בן מנחם

אמצעי תקשורת אמריקניים דיווחו כי המודיעין האמריקני יודע את מקום הימצאו המדויק של יחיא סינוואר, אך דורש מישראל בתמורה למידע להימנע מפעולה ברפיח. הדיווחים, שלא הוכחשו על ידי ממשל ביידן, מעלים מספר סימני שאלה גדולים

שתפו: