כניסה
הרשמה לניוזלטר

הוא היה אסיר ונביא, שמרן ורדיקל, איש חופש ותומך נלהב בשלטון הצאר. כבר לפני 150 שנה הבין הגאון היצירתי פיודור דוסטוייבסקי לאן מתקדמת החברה והזהיר מכך. בדרכו לשם הוא ניתח תפיסות שנראו לו מוטעות והותיר אחריו תובנות רלוונטיות על אנוכיות, חמלה, בחירה חופשית ואמונה

דוסטוייבסקי הותיר אחריו יצירת מופת, שכעת הפכה לנבואה המגשימה את עצמה

לפני כ-150 שנה שלח הסופר פיודור דוסטוייבסקי את פרקיו הראשונים בספרו המתהווה "שדים" לעיתון "השליח הרוסי". ביום למחרת כתב לחברו המשורר אפולון מייקוב מכתב בו התייחס למחשבות שהטרידו אותו בעת כתיבת הספר. "המחלה שאמללה את הרוסים התרבותיים הייתה הרבה יותר ארסית מאשר דמיינו", כתב. "שדים", לא פחות, "נכנסו לגופם של בני האדם" והשתלטו עליהם, הפכו אותם לאחוזי דיבוק, כפי שמתואר בברית החדשה Joseph Frank, "Dostoevsky / the miraculous years, 1865-1871", 1995, p-412.

דוסטוייבסקי שהיה שם דבר ברוסיה ב-1871, כתב מילים אלו לאחר שנים בהן ניתח את הפרופילים הפסיכולוגיים של הישויות שהרכיבו את החברה, כמו גם את האידיאולוגיות שבבסיסה, והזהיר מפני הקרב ובא. מילותיו אולי נשמעות מפתיעות, אך אם חושבים עליהן מתוך ההתנסויות והתהליכים שעבר דוסטוייבסקי, כפי שנראה בכתבה זו, מבינים שלא רק שהן הגיוניות, אלא גם נבואיות ומשקפות במידה רבה את האתגרים שאנו חווים היום במערב כאינדיבידואלים וכחברה.

דוסטוייבסקי החל לכתוב במאה ה-19 שהייתה תקופה מיוחדת. הספרות הרוסית המוקדמת הייתה בעיקרה תיאולוגית. היא נשלטה על ידי רעיונות וערכים דתיים שנגזרו מהנצרות הביזנטית. רק בסוף המאה ה-17 חל שינוי הדרגתי כאשר פיוטר הגדול עלה לשלטון והתעקש שהמעמד האורייני (המשכיל) שאפיין את האצולה ששלטה במדינה, לא יתחנך על פי הנורמות המסורתיות, אלא על פי הנורמות המערביות האירופיות שהשתלטו בהדרגה על המחשבה האירופית באותם ימים, והושפעו מהגותם הרציונליסטית של רנה דקארט, ברוך שפינוזה וג'ון לוק. הרציונליזם הזה מצא משמעות לחיים לא בתיאולוגיה, אלא במדע. לא בחיפוש שהתוותה האמונה, אלא בחתירה למצב מטריאליסטי טוב יותר.

שתפו את הכתבה:

קרדיט: Jan Vilímek/Public Domain

דוסטוייבסקי הותיר אחריו יצירת מופת, שכעת הפכה לנבואה המגשימה את עצמה

הוא היה אסיר ונביא, שמרן ורדיקל, איש חופש ותומך נלהב בשלטון הצאר. כבר לפני 150 שנה הבין הגאון היצירתי פיודור דוסטוייבסקי לאן מתקדמת החברה והזהיר מכך. בדרכו לשם הוא ניתח תפיסות שנראו לו מוטעות והותיר אחריו תובנות רלוונטיות על אנוכיות, חמלה, בחירה חופשית ואמונה

קרדיט: Jan Vilímek/Public Domain

לפני כ-150 שנה שלח הסופר פיודור דוסטוייבסקי את פרקיו הראשונים בספרו המתהווה "שדים" לעיתון "השליח הרוסי". ביום למחרת כתב לחברו המשורר אפולון מייקוב מכתב בו התייחס למחשבות שהטרידו אותו בעת כתיבת הספר. "המחלה שאמללה את הרוסים התרבותיים הייתה הרבה יותר ארסית מאשר דמיינו", כתב. "שדים", לא פחות, "נכנסו לגופם של בני האדם" והשתלטו עליהם, הפכו אותם לאחוזי דיבוק, כפי שמתואר בברית החדשה Joseph Frank, "Dostoevsky / the miraculous years, 1865-1871", 1995, p-412.

דוסטוייבסקי שהיה שם דבר ברוסיה ב-1871, כתב מילים אלו לאחר שנים בהן ניתח את הפרופילים הפסיכולוגיים של הישויות שהרכיבו את החברה, כמו גם את האידיאולוגיות שבבסיסה, והזהיר מפני הקרב ובא. מילותיו אולי נשמעות מפתיעות, אך אם חושבים עליהן מתוך ההתנסויות והתהליכים שעבר דוסטוייבסקי, כפי שנראה בכתבה זו, מבינים שלא רק שהן הגיוניות, אלא גם נבואיות ומשקפות במידה רבה את האתגרים שאנו חווים היום במערב כאינדיבידואלים וכחברה.

דוסטוייבסקי החל לכתוב במאה ה-19 שהייתה תקופה מיוחדת. הספרות הרוסית המוקדמת הייתה בעיקרה תיאולוגית. היא נשלטה על ידי רעיונות וערכים דתיים שנגזרו מהנצרות הביזנטית. רק בסוף המאה ה-17 חל שינוי הדרגתי כאשר פיוטר הגדול עלה לשלטון והתעקש שהמעמד האורייני (המשכיל) שאפיין את האצולה ששלטה במדינה, לא יתחנך על פי הנורמות המסורתיות, אלא על פי הנורמות המערביות האירופיות שהשתלטו בהדרגה על המחשבה האירופית באותם ימים, והושפעו מהגותם הרציונליסטית של רנה דקארט, ברוך שפינוזה וג'ון לוק. הרציונליזם הזה מצא משמעות לחיים לא בתיאולוגיה, אלא במדע. לא בחיפוש שהתוותה האמונה, אלא בחתירה למצב מטריאליסטי טוב יותר.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חוקי המדינה נגד חוקי המדבר

דורית דינור

קל לחשוד במאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים" שהוקמה ב-2006 ומטרתה "קביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם",...

גברים, חיזרו להיות ג'נטלמנים

דורית דינור

אולי שמעתם על תנועת המרד הגברי: "גברים הולכים בדרך שלהם" או  MGTOW (Men Go Their Own Way) הצוברת פופולריות ברשת החל משנת 2000. מיליוני גברים החליטו...

גורלה של אישה עם סוס

אניטה ל. שרמן

גדלתי בחוף המערבי של ארה"ב ולכן אני מכירה היטב את המים הכחולים של האוקיאנוס ​​השקט. הרעיון לצאת למסע שמתחיל בקצה אחד של ארה"ב, מסתיים...

האלקסיאדה – לא חסרת רגשות לנוכח אסונות

גלית דהן קרליבך

הפתעה נהדרת מצפה לנו על המדף הקלאסי: אפוס רחב יריעה ובו סיפורה של האימפריה הביזנטית ובראשו הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס...

21 החוקים לחיים שכתב אחד הסמוראים המפורסמים בהיסטוריה

מאיה מזרחי

"לאחר שנות תרגול רבות, אני עומד לכתוב לראשונה על אודות הדרך – תורת הלחימה שלי", כותב הסמוראי המפורסם בעולם,...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

זה האיום הגדול ביותר על ישראל, יותר מהטרור והגרעין האיראני – עתיד העם היהודי מתפורר

מאיה מזרחי

בשנתיים האחרונות כתבנו על "מהפכת התרבות" השוטפת את המערב. זה התחיל בידיעות שפורסמו...

האם כבר הכנתם את המזווה שלכם לשעת חירום?

דורית דינור

רבים מעדיפים לא להתעסק באסונות ולהאמין "שיהיה בסדר". שהחשמל יזרום ואיתו התקשורת, שיהיו מים בברז, מזון בשפע ושהביוב יפעל...

שתפו: