כניסה
הרשמה לניוזלטר

הוא היה אסיר ונביא, שמרן ורדיקל, איש חופש ותומך נלהב בשלטון הצאר. כבר לפני 150 שנה הבין הגאון היצירתי פיודור דוסטוייבסקי לאן מתקדמת החברה והזהיר מכך. בדרכו לשם הוא ניתח תפיסות שנראו לו מוטעות והותיר אחריו תובנות רלוונטיות על אנוכיות, חמלה, בחירה חופשית ואמונה

דוסטוייבסקי הותיר אחריו יצירת מופת, שכעת הפכה לנבואה המגשימה את עצמה

לפני כ-150 שנה שלח הסופר פיודור דוסטוייבסקי את פרקיו הראשונים בספרו המתהווה "שדים" לעיתון "השליח הרוסי". ביום למחרת כתב לחברו המשורר אפולון מייקוב מכתב בו התייחס למחשבות שהטרידו אותו בעת כתיבת הספר. "המחלה שאמללה את הרוסים התרבותיים הייתה הרבה יותר ארסית מאשר דמיינו", כתב. "שדים", לא פחות, "נכנסו לגופם של בני האדם" והשתלטו עליהם, הפכו אותם לאחוזי דיבוק, כפי שמתואר בברית החדשה Joseph Frank, "Dostoevsky / the miraculous years, 1865-1871", 1995, p-412.

דוסטוייבסקי שהיה שם דבר ברוסיה ב-1871, כתב מילים אלו לאחר שנים בהן ניתח את הפרופילים הפסיכולוגיים של הישויות שהרכיבו את החברה, כמו גם את האידיאולוגיות שבבסיסה, והזהיר מפני הקרב ובא. מילותיו אולי נשמעות מפתיעות, אך אם חושבים עליהן מתוך ההתנסויות והתהליכים שעבר דוסטוייבסקי, כפי שנראה בכתבה זו, מבינים שלא רק שהן הגיוניות, אלא גם נבואיות ומשקפות במידה רבה את האתגרים שאנו חווים היום במערב כאינדיבידואלים וכחברה.

דוסטוייבסקי החל לכתוב במאה ה-19 שהייתה תקופה מיוחדת. הספרות הרוסית המוקדמת הייתה בעיקרה תיאולוגית. היא נשלטה על ידי רעיונות וערכים דתיים שנגזרו מהנצרות הביזנטית. רק בסוף המאה ה-17 חל שינוי הדרגתי כאשר פיוטר הגדול עלה לשלטון והתעקש שהמעמד האורייני (המשכיל) שאפיין את האצולה ששלטה במדינה, לא יתחנך על פי הנורמות המסורתיות, אלא על פי הנורמות המערביות האירופיות שהשתלטו בהדרגה על המחשבה האירופית באותם ימים, והושפעו מהגותם הרציונליסטית של רנה דקארט, ברוך שפינוזה וג'ון לוק. הרציונליזם הזה מצא משמעות לחיים לא בתיאולוגיה, אלא במדע. לא בחיפוש שהתוותה האמונה, אלא בחתירה למצב מטריאליסטי טוב יותר.

שתפו את הכתבה:

קרדיט: Jan Vilímek/Public Domain

דוסטוייבסקי הותיר אחריו יצירת מופת, שכעת הפכה לנבואה המגשימה את עצמה

הוא היה אסיר ונביא, שמרן ורדיקל, איש חופש ותומך נלהב בשלטון הצאר. כבר לפני 150 שנה הבין הגאון היצירתי פיודור דוסטוייבסקי לאן מתקדמת החברה והזהיר מכך. בדרכו לשם הוא ניתח תפיסות שנראו לו מוטעות והותיר אחריו תובנות רלוונטיות על אנוכיות, חמלה, בחירה חופשית ואמונה

קרדיט: Jan Vilímek/Public Domain

לפני כ-150 שנה שלח הסופר פיודור דוסטוייבסקי את פרקיו הראשונים בספרו המתהווה "שדים" לעיתון "השליח הרוסי". ביום למחרת כתב לחברו המשורר אפולון מייקוב מכתב בו התייחס למחשבות שהטרידו אותו בעת כתיבת הספר. "המחלה שאמללה את הרוסים התרבותיים הייתה הרבה יותר ארסית מאשר דמיינו", כתב. "שדים", לא פחות, "נכנסו לגופם של בני האדם" והשתלטו עליהם, הפכו אותם לאחוזי דיבוק, כפי שמתואר בברית החדשה Joseph Frank, "Dostoevsky / the miraculous years, 1865-1871", 1995, p-412.

דוסטוייבסקי שהיה שם דבר ברוסיה ב-1871, כתב מילים אלו לאחר שנים בהן ניתח את הפרופילים הפסיכולוגיים של הישויות שהרכיבו את החברה, כמו גם את האידיאולוגיות שבבסיסה, והזהיר מפני הקרב ובא. מילותיו אולי נשמעות מפתיעות, אך אם חושבים עליהן מתוך ההתנסויות והתהליכים שעבר דוסטוייבסקי, כפי שנראה בכתבה זו, מבינים שלא רק שהן הגיוניות, אלא גם נבואיות ומשקפות במידה רבה את האתגרים שאנו חווים היום במערב כאינדיבידואלים וכחברה.

דוסטוייבסקי החל לכתוב במאה ה-19 שהייתה תקופה מיוחדת. הספרות הרוסית המוקדמת הייתה בעיקרה תיאולוגית. היא נשלטה על ידי רעיונות וערכים דתיים שנגזרו מהנצרות הביזנטית. רק בסוף המאה ה-17 חל שינוי הדרגתי כאשר פיוטר הגדול עלה לשלטון והתעקש שהמעמד האורייני (המשכיל) שאפיין את האצולה ששלטה במדינה, לא יתחנך על פי הנורמות המסורתיות, אלא על פי הנורמות המערביות האירופיות שהשתלטו בהדרגה על המחשבה האירופית באותם ימים, והושפעו מהגותם הרציונליסטית של רנה דקארט, ברוך שפינוזה וג'ון לוק. הרציונליזם הזה מצא משמעות לחיים לא בתיאולוגיה, אלא במדע. לא בחיפוש שהתוותה האמונה, אלא בחתירה למצב מטריאליסטי טוב יותר.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם הממשל האמריקני קשר קשרים עם הרשתות החברתיות כדי לצנזר את חופש הדיבור במסווה של מאבק ב"מידע כוזב"?

יאן יקיאלק

במסיבת עיתונאים שנערכה ביולי 2021 חשפה דוברת הבית הלבן דאז, ג'ן...

מדוע להתלונן זה לחלשים? ניטשה והפילוסופיה של ההתלוננות

איל לוינטר

"קדימה, תתלונן. זה יכול להיות טוב בשבילך", המליצה כתבה בניו יורק טיימס לקוראים, והסבירה מדוע כדאי לנו...

המאסטר של מלאכת הסיפור הקצר

גלית דהן קרליבך

במסה נפלאה ומזוקקת על אמנות הסיפור הקצר כותבת הסופרת שולמית הראבן: "הסיפור הקצר הוא אולי הצורה המקצועית ביותר של כתיבה, כתיבה כאמנות,...

הלוחש לסוסים

דינה גורדון

גראנט גוליהר (Grant Golliher) היה רק בן 11 כאשר אביו הורה לו בפעם הראשונה לעלות על הסייח החדש שרכשו ו"לשבור אותו". כפי שהמונח מרמז הכוונה הייתה לשבור את...

קומוניזם בתחפושת של סוציאליזם דמוקרטי

ד"ר מארק ת'ורנטון

אחד הכלכלנים שהשפיעו יותר מכל על תפיסת אי השוויון בעולם הוא ד"ר תומא פיקטי הצרפתי, מנהל המחקרים ב"בית הספר ללימודים גבוהים...

עצות טובות לחיים טובים, רק מסוג אחר לגמרי

נדב רט

חיים שפירא הוא הוא אחד ההוגים המיוחדים, הפוריים והמצליחים בישראל. הוא בעל שני תארי דוקטור – האחד במתמטיקה והשני בהוראת...

איזו מהפכה מתכנן הפורום הכלכלי העולמי? התוכנית של פרופ' קלאוס שוואב לסדר עולמי חדש

איל לוינטר

"אני חייב לומר, כשאני מזכיר עכשיו שמות, כמו גברת [אנגלה] מרקל ואפילו ולדימיר פוטין,...

האם הטבע הבסיסי של כל הדברים הוא מים? למה התכוון אבי הפילוסופיה – תאלס

רקפת תבור

הפילוסוף הקדום תָאלֵס ממילטוס, אחד מ"שבעת חכמי יוון", ניסה במאה השישית לפנה"ס לשים את האצבע על...

שתפו: