“מאות אלפים גויסו למילואים. חלק מהמפעלים הפסיקו לעבוד בגלל מחסור בעובדים. זה מזכיר קצת את הקורונה בה חלק מהציבור מכניס את עצמו למעין סגר בבתים ולא יוצא”

"יש שני פרמטרים שייקבעו את ההשלכות הכלכליות של המלחמה. הראשון הוא אורך הלחימה – ככל שהמלחמה תהיי ארוכה יותר כך המחיר והנטל על המשק יהיה גדול יותר, למרות שייתכן והקשר הזה הוא לא לינארי. הפרמטר השני הוא באיזה מידה המלחמה תוגבל לגזרה הדרומית. ככל שזה יתפזר על פני גזרות שונות זה יהיה יותר משמעותי", אומר פרופ' ליאו ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ומרצה באוניברסיטת ת"א.

"כיום מאות אלפים התגייסו למילואים. חלק מהמפעלים הפסיקו לעבוד בגלל מחסור בעובדים. זה מזכיר קצת את הקורונה בה חלק מהציבור מכניס את עצמו למעין סגר בבתים ולא יוצא. יש כאן גם השפעה פסיכולוגית של חרדה, של פחד, של אי ודאות. כל הדברים האלו אמורים לפגוע לפחות בטווח הקצר בצריכה הפרטית, גם של מוצרים וגם של שירותים, כמו תיירות, בידור, מסעדנות, פיננסים, מסחר וכדומה. אני מדגיש את זה, כי הצריכה הפרטית היא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. כלומר, עיקר הביקוש הוא מה שמשקי הבית, המשפחות, היחידים – רוצים לצרוך. זה כך גם בארה"ב, בגרמניה וגם בישראל.