נראה כי אין מדד בשוק ההון עם שם דרמטי ממנו – "מדד הפחד". עיתונאים אוהבים לכתוב עליו כשהוא מזנק, אנליסטים מסתמכים עליו עבור תחזיות וניתוחים טכניים ויש האומרים כי הוא מסוגל לנבא את הכיוון שאליו השווקים הפיננסיים הולכים – הרבה לפני שזה קורה.

עוד טרם ניכנס לפרטים הטכניים נציין כי מדד הפחד, בפשטות, מבטא תנודתיות במסחר בשווקים שכן המסחר בשוק ההון מתאפיין לעיתים ביציבות, ובמקרים רבים אחרים הוא מאופיין בתנודתיות רבה. בניהול תיקי השקעות מקצועי, זאת בניגוד למסחר עצמאי המלווה לעתים קרובות באי ודאות רבה, יודעים המנהלים להתמודד עם מצבים ותקופות שונות בשוק ההון, באמצעות בניית אסטרטגיית השקעות המותאמת לצרכי החוסך. מנהל תיק השקעות מנוסה יכול להשתמש למעשה במדד הפחד ככלי להבנת הלך הרוח בשוק, ולבצע גידור סיכונים ככל שנדרש.

כעת נסביר מהו בעצם אותו המדד הפחד, איך הוא נקבע, לפי מה הוא מחושב ובפרט, למי מתאימה השקעה במוצר העוקב אחר השווי ההוגן שלו.

Shutterstock

מהו מדד הפחד?

בורסת CBOE או בשמה המלא – Chicago Board Options Exchange, מתפעלת מעקב אחר מסחר באופציות בקרב משקיעים, בין אם מדובר בסוחר יום קטן ובין אם מנהל השקעות גדול. התוצר של מעקב זה הוא מדד הפחד – CBOE Volatility Index (VIX), כלומר, מדד התנודתיות של בורסת CBOE.

איך הוא נקבע ולפי מה הוא מחושב?

מדד הפחד נקבע על-ידי סיכום התנודתיות המשתקפת משעריהן של אופציות הנסחרות על מדד S&P500 – סיכום ביצועי המניות של 500 החברות הגדולות בארה"ב.

בכל יום מסחר סוחרים משגרים הוראות "פוט" ו-"קול" דרך ברוקרים לבורסה. אופציית "קול" מעניקה למחזיק בה את הזכות לקנות מניה ואופציית "פוט", את הזכות למכור אותה. ואיך כל זה קשור למדד? למעשה הוא לוקח את מחיריהן של הוראות אלה של קנייה או מכירה – שעתידות לפקוע בתקופה של חודשיים קדימה מיום חישוב המדד, מחשב את הממוצע שלהן ומסיק ממנו על סטיית תקן.

מספר זה של סטיית התקן, מבטא האם הפערים בין המחירים השונים במסחר האופציות הם גדולים או קטנים במיוחד. כשהמספר גדול, יש תנודתיות גדולה בשוק או במילים אחרות, קניות ומכירות רבות במחירים בטווחים גדולים, וכשהוא קטן, ישנה ציפייה לשוק "רגוע" יותר.

בימי "שגרה", מדד הפחד ינוע סביב 10-15 נקודות, כשהוא משקף ציפייה ליציבות מצד המשקיעים. באירועי קיצון מקומיים, נראה אותו מגיע ל-30 נקודות וכבר ברמה זו, הוא יכול לשקף את חששם של המשקיעים. במצבים של חוסר ודאות קיצוני, המדד יזנק לכיוון ה-50-60.

כך למשל, ב-2008 בעת המשבר הפיננסי הגדול, הגיע המדד ל-75 נקודות ויותר ובמרץ 2020, קפץ לרמות שיא כשהוא מבטא את הבהלה שאחזה בשווקים, בעת שמגפת הקורונה עלתה לראשונה לכותרות העולמיות. ואכן, באותה התקופה בוצע מסחר רב ובאופן תזזיתי, כנראה בעיקר על-ידי משקיעים אשר אינם מחזיקים תיק השקעות מנוהל שחששו הן מהמגפה והן מירידת ערך המניות, וביצעו מכירות מהירות. המשקיעים הריחו סיכון, פעלו – וזה השתקף במדד, כך הוא עובד.

Shutterstock

למי מתאימה השקעה במוצר העוקב אחר השווי ההוגן של מדד הפחד?

טבעו של מדד VIX לזנק למעלה בדיוק באותו הרגע שבו הבורסות נמצאות במגמת ירידה, הפך אותו למועמד מפתה ביותר עבור מי שמחפש הזדמנויות ורוצה להגן על תיק ההשקעות שלו מפני נפילות.

לא קיים מכשיר פיננסי העוקב ישירות אחר העליות והירידות במדד הפחד (כמו שניתן להשקיע בקרנות עוקבות S&P500 או דאו ג'ונס). עם זאת, יש תעודות סל המצהירות כי הן פועלות באופן דומה – עוקבות אחר השווי ההוגן של המדד. במילים פשוטות יותר, הן קונות מן המשקיעים חוזים עתידיים על המדד לחודש קדימה, ומספקות החזר בכל פעם שהחוזה פוקע (בדומה למסחר בסחורות כמו נפט).

ואולם, ניהול תיק השקעות באופן זה מתאים יותר למי שכבר מכירים ומנוסים יותר בתחום, וחשוב לא להסתכן אם לא מבינים את מלוא המשמעות של השקעה דוגמת זו. תעודות הסל מפעילות מודל המעביר את הפוזיציה מחודש לחודש ולכן יכול לקרות מצב – כמו למשל כשגרף המדד לא זז, שהחוזים מתייקרים, אין החזרים – והמשקיעים הם אלו המשלמים את המחיר.

הגרסה הישראלית למדד הפחד: מדד ה-VTA35 

בשנת 2008 החל המכון למחקר יישומי של הקריה האקדמית אונו לפרסם גרסה מקומית של מדד הפחד משיקגו. המדד החדש שנוצר אז כונה VIXTA – VIX תל אביב והחל את דרכו כשהוא מודד את התנודתיות במסחר באופציות על המניות שהיו כלולות במדד ת"א 25.

כיום המדד פועל באופן דומה, רק שהוא מתבסס על נתוני מסחר על המדד המורחב שהחליף מאז את זה שהיה קיים – ת"א 35. גם שמו של המדד עודכן והיום הוא מסומל כך – VTA35. כמובן שגם במקרה של המדד הישראלי, חששות המשקיעים מבוטאים בערכו ואף הוא קפץ בעת ההתפרצות הראשונית של מגפת הקורונה.

בשורה התחתונה, ברוב המקרים מדד הפחד הוא כלי יעיל לחיזוי התנהגות המשקיעים בשוקי ההון ולהבנת הסנטימנט השולט בשוק בכל רגע נתון. למרות הדיוק שבו הוא מצליח לשקף את התנהגות הסוחרים וציפיותיהם, לא ניתן לבסס החלטות השקעה אך ורק על פי תוצאות המדד, וגם כדאי לקחת בערבון מוגבל את הכדאיות שבהשקעה במוצרים העוקבים אחריו. בסופו של דבר, זהו כלי מצוין אך לאור המורכבות להבינו כמו גם את הדרכים להשקיע בו, כדאי להשאיר זאת למקצוענים.

*אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.