גורלו של האדם הפרטי מעניין לא פחות מזה של שלושת המוסקטרים
גלית דהן קרליבך | 6 באוקטובר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
התרמית של דוסטוייבסקי
"אתה שואל למה הרוסים כותבים גרוע יותר. זה ברור! כי הם אינם בודים שום דבר מעניין. אצל הצרפתים הגיבורים הם אמיתיים... תמיד אמיצים, מאוהבים, עליזים, והגיבורים אצלנו הם אנשים קטנים, פשוטים, בלי אומץ, בלי רגשות לוהטים. למה הם גיבורים בכלל. לעולם לא תבין את זה כשאתה קורא ספר רוסי. גיבור רוסי הוא טיפש ומסורבל, תמיד רע לו... ומרחם על כולם ובעצמו עלוב שבעלובים!"
את שטף המילים הנפלא והמצחיק הזה אומרת וארנקה אולסובה, גיבורת הנובלה של הסופר הרוסי מקסים גורקי. אולסובה אישה בעלת יופי טורפני, לא משכילה, אומרת זאת באוזני איפוליט פולקנוב, מרצה שלא מן המניין לבוטניקה באוניברסיטה זוטרה, אבל משכיל ותרבותי מאוד בעיני עצמו.
"וארנקה אולסובה" היא רק נובלה אחת מתוך "נפש כנועה" – אוסף מרשים וקלאסי של סיפורים רוסיים עד תחילת המאה העשרים – שהמשותף לכולם הוא שהם מסתופפים תחת ההגדרה "ריאליזם".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
"נפש כנועה", סיפורים ונובלות רוסיים, מרוסית: דינה מרקון, הוצאת כרמל, דצמבר 2021
