"הסיבה שאני רוצה לדבר איתכם על השעמום היא שאין אף קולג' [...] שמכין אתכם [לחוויה הקשה הזאת]. בין אם תהיו עניים ובין אם עשירים, במוקדם או במאוחר אתם תתייסרו בחוויה הזאת של ריקנות. לאלה מכם בעלי פוטנציאל לחיים נוחים יותר, [יגיע הרגע] שתשתעממו בעבודה שלכם, עם החברים שלכם, עם בני הזוג שלכם [...] עם הרהיטים בדירה שלכם, עם המחשבות שלכם ועם עצמכם. ותתחילו לחשוב על דרכים להימלט. [...] אולי תשנו את העבודה, את מקום המגורים, את המדינה [...] אולי תתחילו לשתות אלכוהול, לטייל בעולם, לקחת שיעורי בישול [...] לעבור טיפול פסיכולוגי. [...] ואולי כל זה יעבוד לזמן מה, עד שתגלו שתחושת הריקנות חזרה".