הרשמה לניוזלטר

הוא נודע בשל פיתוח הננו-רובוטים שיוכלו לרפא סרטן על ידי חיסול ממוקד של תאים סרטניים. אבל במעבדה שלו חוקרים גם ארכיטקטורה, עיצוב חומרים באמצעות גלי קול, וגם עושים מוסיקה. הכירו את המעבדה של עידו בצלת

בן קמינסקי | 28 באוקטובר 2014 | מדע וטכנולוגיה | 6 דק׳

הצצה למעבדה הבלתי שגרתית של עידו בצלת

״וויסקי?״ מציע לי ד״ר עידו בצלת כשהוא פותח את הדלת במשרדו שבטריפלקס הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן. לאחר מכן הוא מנסה לחשוב על המקום המתאים ביותר לערוך בו את הראיון. ״בוא נלך לבריכת הכדורים, זה בסדר מבחינתך?״ הוא שואל. ״אה… כן, בטח״, אני עונה.

אנחנו מגיעים לבריכת כדורים שבלובי של הקומה, כזאת שרואים רק בג׳ימבורי, קופצים פנימה ומתחילים בראיון. לבריכת הכדורים הזאת, הוא מסביר לי אחר כך, יש חשיבות מיוחדת במעבדה שלו.

בצלת מסביר לי שלמעבדה שלו אין כל כך הגדרה. ״אין תחום מחקר מסוים. אנחנו בעיקר עושים דברים שמעניינים אותנו״, הוא אומר. ״אנחנו עובדים על ננו-רובוטים, על ארכיטקטורה של קנים של ציפורים, על חומרים שמרכיבים את עצמם, על המון נושאים״.

ההרצאה של בצלת ב-TEDMED ישראל באפריל שנה שעברה עוררה גל עצום של התעניינות במחקר שלו. בצלת מפתח ננו-רובוטים שיוכלו לטפל במחלות. הם יוכלו, למשל, לרפא סרטן. לפי התכנון, רובוטים זעירים המורכבים ממולקולות דנ״א יישאו איתם תרופות חזקות, וישחררו אותן רק כשהם מגיעים לתאים הסרטניים. כך התרופה תוכל לפגוע בדיוק בתאים שבהם נרצה שהיא תפגע, ולא בשאר הגוף.

הננו-רובוטים של בצלת לא רק ידעו לשחרר את התרופה במקום הנכון, אלא גם יוכלו לתקשר ביניהם באמצעות יכולות מחשוב שיש להם. באופן זה ניתן יהיה לטפל באמצעות תרופות שההתנגשות ביניהן בעייתית. למשל, ננו-רובוט עם תרופה א׳ לא יפעיל את עצמו כל עוד ננו-רובוט עם תרופה ב׳ פועל. אפשר גם לתכנת את הננו-רובוטים “להִתְפקד״, כלומר לספור את עצמם ולפעול רק כשהם מגיעים לריכוז מספק.

בצלת גם ייצר עבור הננו-רובוטים שלו ננו-אנטנות מננו-חלקיקי מתכת, כך שהוא יכול לשלוט בהם מרחוק באמצעות ג׳ויסטיק ולכוון אותם למקום שאליו הוא רוצה שהם יגיעו. מכיוון שבקר השליטה של הננו-רובוטים יהיה מחובר לאינטרנט, הוא יכול לתת לננו-רובוטים כתובת אינטרנטית, כתובת איי-פי, וממש לשלוט בהם ממקום מרוחק, למשל באמצעות הסמארטפון.

הבת של בצלת, דנה, נולדה עם בעיה מיוחדת ברגל. הניתוח שהייתה צריכה לעבור כדי להפסיק את הסבל שלה היה מפחיד מאוד עבורה. בצלת מקווה שבעוד כמה שנים היא תוכל לשבת על הכיסא ולאכול סנדביץ׳, בזמן שהרופא יטפל בה וישלים את הניתוח דרך מסך המחשב באמצעות ננו-רובוטים שהוחדרו לגופה באמצעות הזרקה.

המעבדה של בצלת קיימת פחות משלוש שנים, אבל המחקר בה כבר הגיע לתוצאות מתקדמות מאוד, ומאז ההרצאה ב-TEDMED התרחשו עוד כמה פריצות דרך משמעותיות. הניסויים על בעלי חיים עד כה מוצלחים, הוא מספר. ״אנחנו כבר יודעים ש[הננו-רובוטים] לא רעילים ובטוחים לשימוש, והצלחנו לתכנן אותם בצורה שהם מסוגלים להרגיש את הנזק שהם עושים לגוף, ובמקרה שהם עושים נזק בטעות הם מסוגלים לסגור את עצמם״, אומר בצלת. ״זה מתקדם מהר מאוד לקראת ניסויים בבני אדם, כדי לעזור לאנשים חולים״.

מדלג מרפואה לטרמיטים והנדסת מכונות

הפיתוח של בצלת נולד מתוך הרב-תחומיות הרחבה שלו. הוא התחיל בלימודי רפואה, עבר לביולוגיה ומשם להנדסת מכונות. לאחר מכן למד הנדסה ביולוגית. ״עשיתי המון דברים לא קשורים שלא חיבר ביניהם כלום חוץ מזה שהם דברים שפשוט עניין אותי לעשות אותם״

בדוקטורט שלו חקר בצלת מנגנונים מולקולריים של אסטמה ואלרגיה. לאחר מכן הגיע למעבדה ב-MIT שעסקה בהנדסת מכונות, אבל שם דווקא חקר התנהגות של טרמיטים. ״זה היה מה שעניין אותי״, הוא מסביר.

לאחר מכן עבר בצלת להרווארד, שם עבד במעבדה של ביולוגיה סינטטית. הוא למד שם את תחום האוריגמי של דנ״א – טכניקה שמאפשרת לקפל רצפי דנ״א למבנים תלת ממדיים, וכך ליצור מבנים מזעריים בסדר גודל ננו-מטרי.
תובנותיו משלל התחומים שחקר התחילו להתגבש לרעיון שאותו הוא מפתח היום. חקר של הנוגדנים התחבר עם האוריגמי של דנ״א כדי לבנות ננו-רובוטים שיתנהגו כמו נוגדנים. את התובנות מהתנהגות הטרמיטים הוא ניצל

כדי לחשוב איך יוכלו ננו-רובוטים לשתף פעולה ביניהם ולהתנהג כקבוצה.
״אין מספיק רב-תחומיות במדע, בטח לא בארץ״, אומר בצלת. ״למעבדה צריך להיות איזשהו תחום, ואם מישהו רוצה להגיע לתחום א׳ מתחום ב׳, מערימים עליו המון קשיים, הוא צריך לעבור המון השלמות, לא מעודדים את זה, לא מספיק״.

למלא את סביבת העבודה בבריכות כדורים

״הבריכה שייכת למעבדה של עידו בצלת (לצורך ניסוי…)״ מכריז השלט שמעל בריכת הכדורים שבה אנחנו יושבים. הבריכה הייתה הרכש הראשון של בצלת כשהוא הגיע למרכז הננו-טכנולוגיה בבר אילן. הפקידה המופתעת התקשרה לבצלת כשהיא קיבלה את טופס הרכש. ״בריכת כדורים? מה זה?״ היא שאלה.

״בריכת כדורים, כזאת כמו בג׳ימבורי״, הוא ענה. ״לאיזה צורך?״, ״אה… לכיף״.
שתיקה ארוכה נשמעה מהצד השני של הקו. ״אני מצטערת״, אמרה הפקידה אחרי זמן מה, ״אין לי קטגוריה כזאת״.

אבל בצלת לא רצה לוותר על חלום בריכת הכדורים שלו מהר כל כך. ״זה בעצם לצורך ניסוי״, הוא אמר, והתחיל לחשוב על ניסוי שיוכל לעשות אם יחבר מצלמה מעל הבריכה ויחקור את האינטראקציה בין שני אנשים שיושבים בבריכת הכדורים. הרכש אושר, ומעל הבריכה הוא מיקם מצלמה קטנה.

״זה מקום מצוין לבריינסטורמינג״, הוא מסביר. ״זה מקום שמוציא אותך מתוך הרצינות הזאת, הפיזיקה פה היא אחרת. פה אפשריים דברים ששם בתוך המעבדה לא אפשריים״.
״אני כל הזמן מנסה להוציא את עצמי מתוך הקופסה״, אומר בצלת, “זה תרגיל מתמשך אחד גדול ללא הפסקה״.

לאחרונה הביא בצלת למעבדה גוש אבן לפיסול, יחד עם כלים לפיסול באבן. הוא מעודד את הסטודנטים שלו לצאת מדי פעם החוצה עם האבן ולעבוד עליה במשך זמן מסוים לפני שהם חוזרים לעבודה. ״אם לא הולך לך אז עזוב הכול ולך תעשה משהו אחר״, הוא מסביר, ״אחרי חצי שעה תחזור עם תובנות חדשות על החיים. זה באמת עובד״.

לעידו בצלת יש במעבדה גם פסנתר שהוא משתדל לנגן עליו בכל יום. ״הזמן שבו אני מנגן זה הזמן שבו אני מנסה לזקק דברים. זה הזמן שבו פתאום יכולים להתחבר לי דברים שעד עכשיו לא שמתי לב שאפשר לחבר ביניהם. פעמים רבות אני מפסיק פתאום לנגן והולך לכתוב משהו שעלה לי רק בנגינה. זה סוג של בריכת כדורים כזאת״.

ויש לו גם את קונסולת המשחקים של מיקרוסופט ״אקס בוקס״ במעבדה. כשהוא קנה את האקסבוקס שאלו אותו: ״מה אתה הולך לעשות עם זה? לשחק?״, ״כן״ הוא ענה בלי בושה. יש ימים שבהם הוא והסטודנטים משחקים שעות באקס בוקס, וימים אחרים שבהם עובדים שעות על גבי שעות על ניסויים בעבודה סיזיפית. אבל האקס בוקס לא נשאר רק משחק. המעבדה של בצלת חיברה את מערכת הקינקט של האקס בוקס שמזהה תנועות גוף לננו-רובוטים כדי לשלוט עליהם באמצעות מחוות ידיים. ״תמיד משהו שיכול להתחיל כמשחק או שעשוע אפשר אחר כך להוציא ממנו מדע יפה״, הוא אומר.

״מדענים בדרך כלל כבולים לפורמטים. הנה, זה פורמט״, אומר בצלת שמצביע על צלחת פלסטיק קטנה המיועדת לניסוי. ״אני צריך לתכנן את הניסוי שלי שיתאים לפורמטים הקיימים, למה שאני יכול לקנות. אני כבול לזה״.

לכן בצלת רכש למעבדה שלו מדפסת תלת ממד שבאמצעותה הוא יכול להדפיס לעצמו כל כלי למחקר שהוא צריך, ולפרוץ את הגבולות המוגדרים על ידי הספקים שלו. גם הסטודנטים שלו למדו תוכנות לעיצוב תלת ממד ואיך להדפיס במדפסת תלת ממד.

בצלת מעודד שילוב של תחומים שונים ולא נרתע מלהיכנס לתחומים שאין לו ניסיון בהם, כמו ארכיטקטורה, למשל. סטודנטית שלו שלמדה ביולוגיה ומתעסקת גם בעיצוב החליטה לבדוק את המבנה הארכיטקטוני של קני ציפורים. היא סרקה קנים באמצעות CT וגילתה דבר מעניין מאוד.

״היא מצאה שיש מאפיינים של הארכיטקטורה שגורמים לכך שחיידקים לא יכולים לגדול על הקן. זה המבנה של הקן, לא החומר שממנו הוא עשוי. יש לזה השלכות מעניינות מאוד״. בצלת מסביר שהמחקר הזה אולי יוכל לאפשר בעתיד לבנות סוג חדש של בית חולים שחיידקים לא יכולים לעבור בו מחדר לחדר.

״לפעמים אנחנו נכנסים לאיזשהו נושא בלי ידע מוקדם או עם אפס רקע בתחום, [בגישה של] ׳בוא נשב לשולחן ונבנה את הדבר הזה, אולי זה יעבוד ואולי לא׳״.

סטודנט אחר של בצלת מעולם לא למד סאונד או הנדסת קול, אבל בצלת לא הגביל אותו. הסטודנט חיבר מערכת של רמקולים כדי לבדוק איך גלי הקול משפיעים על החומר. הוא מנסה כעת לייצר חומר מוצק באמצעות גלי קול באופן דומה להדפסת תלת ממד, או אולי סוג אלטרנטיבי של הדפסת תלת ממד – עיצוב אובייקטים באמצעות גלי קול.

״מדענים תמיד מנסים לדעת כל מה שאפשר לדעת על משהו, ואנחנו לא תמיד. לא הייתי קורא לזה ׳חפיף׳, אבל זה סוג של בורות בדעה צלולה, בכוונה נכנסים למשהו עם אפס ידע. לפעמים נופלים, זה גם בסדר״.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
עלייתו של הצ׳יגונג ששינה את סין

דינה גורדון

שלוש שנים לאחר סיום מהפכת התרבות בסין, החלה להתפתח מהפכה נוספת שאיש לא צפה. ב-11 במארס 1979 פורסם ביומון הסיני "סיצ'ואן דיילי" מאמר...

על אנושיים: המדע שחושף כיצד מדיטציה משנה את המחשבה והגוף

רקפת תבור

בבוקר סתווי אחד ב-2002 נחתה בשדה התעופה האזורי של מחוז דיין בוויסקונסין שבארה"ב טיסה שהגיעה...

מהארכיון: מה הקשר בין אייזיק ניוטון, תיבת נוח, ואלוהים

רקפת תבור

אם חשבתם שאייזיק ניוטון היה רק ממציא מדע המכניקה, כדאי שתחשבו שוב. בפברואר 2003 יצא היומון...

כיצד לימד צ’רצ’יל את העם הבריטי לא לפחד

רועי בהריר

שלושים וארבעה קילומטרים בלבד מפרידים בין דובר שבאנגליה לקאלה שבצרפת. כל מה שדרוש כדי...

ההיסטוריה של “המוארים”

מאיה מזרחי

מהי הפילוסופיה העתיקה? מתברר שבמשך יותר מ-1,000 שנה איש לא ידע. תורותיהם של הפילוסופים היווניים של העת העתיקה: פיתגורס, סוקרטס,...

אסטרטגיית המוסר של גנרל דה גול

ד״ר דניס שרביט

האם הנסיבות הן שיוצרות מנהיג או המנהיג הוא שמעצב את הנסיבות לטובתו? – שאלה זו עומדת לפתחו של כל אדם המבקש להבין מהו הסוד ההופך...

טור עורך גיליון 318: גיליון תעלומות

איל לוינטר

סקר פשוט שערכתי בקרב ישראלים שאני מכיר הראה ש-90 אחוז מהם בטוחים שהם יודעים את התשובה הברורה מאליה לשאלה הבאה:...

האם התגלה סיכוי לתרופה מונעת למחלת פרקינסון?

דורית דינור

משפחות רבות בישראל מלוות אהובים שחלו במחלת פרקינסון. מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי...

שתפו: