כניסה
הרשמה לניוזלטר

מתברר שחוש הריח שלנו הרבה יותר מפותח מכפי שנוטים לחשוב. פרוסט ידע את זה כבר לפני מאה שנה, היום גם המדענים יודעים

דורית דינור | 9 בינואר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 3 דק׳

האנשים שמסוגלים להריח פחד

נהוג לחשוב שהרושם הראשוני קובע, ולכן, לפני פגישה חשובה, דייט, ריאיון עבודה, או פגישה עסקית, אנחנו משתדלים לשפר את המראה שלנו, לבחור את הבגדים הנכונים, להתאפר, להסתרק ולפעמים אף לתכנן את המילים שנאמר. אנחנו רוצים להשאיר רושם טוב ובאותו זמן ללמוד על האדם שאיתו אנו נפגשים באמצעות יצירת קשר עין, חיוך ולחיצת יד.

יש אין-ספור תיאוריות לגבי הרושם שמשאירה אחריה לחיצת היד: אם זה משך הלחיצה, הכוח המושקע בה, או תחושת המגע של כפות הידיים. מה שנוטים לשכוח הוא שלחיצת היד גם מותירה ריח. מחקר שנערך במכון וייצמן על ידי פרופ' נועם סובל ב-2015, גילה שלאחר שהריח של היד שלחצנו נדבק לנו לידיים, אנחנו ממשיכים להריח אותו כשאנחנו מקרבים אחר כך את היד לפנים[1]. כתוצאה מכך, הריח, באופן מודע או בלתי מודע, משפיע עלינו במובן שהוא עוזר לנו לגבש דעה על האדם שזה עתה פגשנו.

תמונה: Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: