כניסה
הרשמה לניוזלטר

התוכנית: נחיל חלליות זעירות יטוס אל כוכב הלכת הקרוב ביותר שמחוץ למערכת השמש בחיפוש אחר תנאי חיים

רקפת תבור | 14 בינואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳

חלליות עם מפרשי לייזר

באוגוסט 2016 התגלה כוכב הלכת "פרוקסימה קנטאורי b" שהצית את דמיונם של רבים. ייתכן שיש בו מים נוזלים כלומר אולי אפילו נוכל למצוא בו חיים – אם רק נצליח להגיע אליו ולראות מה קורה בו. והדבר המעניין ביותר לגביו הוא שבאופן יחסי הוא קרוב אלינו ממש. למעשה הוא מקיף את הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ – פרוקסימה קנטאורי, השוכן במרחק של רק 4.22 שנות אור מאתנו. במונחים גלקטיים מדובר ממש בשכן קרוב.

אבל אם נרצה להגיע לשם כדי לחפש את סימני החיים, עם הטכנולוגיות הקיימות ייקח לנו סדר גודל של 80,000 שנה. לא ממש רלוונטי. פרויקט Breakthrough Starshot במימונם של המיליארדר הרוסי מעמק הסיליקון, יורי מילנר ושותפיו, נועד לבדוק האם נחיל חלליות שמשקלן גרמים בודדים יוכל להגיע לסביבת "פרוקסימה קנטאורי b" ולצלם אותו כבר בתקופתנו.

תמונה: Breakthrough Initiatives

תמונה: Breakthrough Initiatives

בשביל זה, צריך טכנולוגיה שתאיץ את מהירות תנועת החלליות האלו למהירות שיחסית מתקרבת למהירות האור (כ-300,000 ק"מ בשנייה). בפרויקט מדברים על מהירות של 20-15 אחוז ממנה – זה יאפשר להשלים את המסע אל הכוכב תוך 20 עד 30 שנה. אם הכול יסתדר, קצת יותר מארבע שנים לאחר מכן התמונות שיצולמו יחזרו אל כדור הארץ ונוכל לדעת שהמשימה הושלמה.

אבל כדי להגיע למהירות של כחמישית ממהירות האור חייבים להשתמש בחלליות קלות וזעירות במיוחד. הן יכילו מצלמה, סוללה, מעבד, ציפוי הגנה וחשוב לא פחות – מפרש דקיק שידחוף אותן. המפרש דומה קצת למפרשים שהשיטו את הספינות העתיקות, רק שאת המפרש הזה ידחפו קרני לייזר עוצמתיות שיישלחו מכדור הארץ. במקור דובר על מפרש שמידותיו 4X4 מטרים, אך מחקר מאוקטובר 2017 מציע שדווקא מפרש מעגלי ברדיוס של 5 מטרים יהיה יעיל יותר. אב-טיפוס של החלליות הזעירות האלו כבר שוגר בהצלחה ביוני 2017 למסלול שמקיף את כדור הארץ. משקלו היה כארבעה גרם.

התוכנית היא להשלים את הפיתוח תוך כ-15 שנה כך שבסביבות 2036, נחיל של 1,000 חלליות יצא לדרכו. בתסריט המהיר זה יאפשר לתמונות להגיע אלינו בסביבות שנת 2060. אבל יש גם אתגרים לא פשוטים שנדרש להתמודד אתם בדרך. ההנעה באמצעות אור לא יעילה כל כך, לכן נדרשת חללית קלה במיוחד. כל הרכיבים גם יצטרכו לעמוד בתנאים קיצוניים כמו האצה מהירה, ואקום וטמפרטורות נמוכות במיוחד. במהירויות גבוהות שכאלו, גם פגיעה מגרגיר אבק זעיר עלולה להיות קטלנית, ובחלל הבין כוכבי עשויים להימצא לא מעט גרגרים שכאלו. בנוסף, אם רוצים שהמפרש לא ייפגע מהלייזר העוצמתי שמופנה אליו, חשוב שהוא יצליח להחזיר כמעט את כל האור שפוגע בו.

מאחורי הפרויקט השאפתני עומדים מספר שמות מוכרים. היזם, יורי מילנר, השקיע בחלליות הזעירות האלו כבר 100 מיליון דולר, כשבא בעת הוא מעורב בעלות דומה בפרויקטים נוספים לאיתור חיים מחוץ לכדור הארץ. מילנר צופה שעלות הפרויקט תסתכם ב-5 עד 10 מיליארד דולר. גם סטיבן הוקינג ומארק צוקרברג תומכים בפרויקט, ובראש הוועדה המייעצת שלו עומד פרופ' אבי לייב האמריקני-ישראלי, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הווארד.

חלליות עם מפרשי לייזר

התוכנית: נחיל חלליות זעירות יטוס אל כוכב הלכת הקרוב ביותר שמחוץ למערכת השמש בחיפוש אחר תנאי חיים

רקפת תבור | 14 בינואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

תמונה: Breakthrough Initiatives

באוגוסט 2016 התגלה כוכב הלכת "פרוקסימה קנטאורי b" שהצית את דמיונם של רבים. ייתכן שיש בו מים נוזלים כלומר אולי אפילו נוכל למצוא בו חיים – אם רק נצליח להגיע אליו ולראות מה קורה בו. והדבר המעניין ביותר לגביו הוא שבאופן יחסי הוא קרוב אלינו ממש. למעשה הוא מקיף את הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ – פרוקסימה קנטאורי, השוכן במרחק של רק 4.22 שנות אור מאתנו. במונחים גלקטיים מדובר ממש בשכן קרוב.

אבל אם נרצה להגיע לשם כדי לחפש את סימני החיים, עם הטכנולוגיות הקיימות ייקח לנו סדר גודל של 80,000 שנה. לא ממש רלוונטי. פרויקט Breakthrough Starshot במימונם של המיליארדר הרוסי מעמק הסיליקון, יורי מילנר ושותפיו, נועד לבדוק האם נחיל חלליות שמשקלן גרמים בודדים יוכל להגיע לסביבת "פרוקסימה קנטאורי b" ולצלם אותו כבר בתקופתנו.

תמונה: Breakthrough Initiatives

תמונה: Breakthrough Initiatives

בשביל זה, צריך טכנולוגיה שתאיץ את מהירות תנועת החלליות האלו למהירות שיחסית מתקרבת למהירות האור (כ-300,000 ק"מ בשנייה). בפרויקט מדברים על מהירות של 20-15 אחוז ממנה – זה יאפשר להשלים את המסע אל הכוכב תוך 20 עד 30 שנה. אם הכול יסתדר, קצת יותר מארבע שנים לאחר מכן התמונות שיצולמו יחזרו אל כדור הארץ ונוכל לדעת שהמשימה הושלמה.

אבל כדי להגיע למהירות של כחמישית ממהירות האור חייבים להשתמש בחלליות קלות וזעירות במיוחד. הן יכילו מצלמה, סוללה, מעבד, ציפוי הגנה וחשוב לא פחות – מפרש דקיק שידחוף אותן. המפרש דומה קצת למפרשים שהשיטו את הספינות העתיקות, רק שאת המפרש הזה ידחפו קרני לייזר עוצמתיות שיישלחו מכדור הארץ. במקור דובר על מפרש שמידותיו 4X4 מטרים, אך מחקר מאוקטובר 2017 מציע שדווקא מפרש מעגלי ברדיוס של 5 מטרים יהיה יעיל יותר. אב-טיפוס של החלליות הזעירות האלו כבר שוגר בהצלחה ביוני 2017 למסלול שמקיף את כדור הארץ. משקלו היה כארבעה גרם.

התוכנית היא להשלים את הפיתוח תוך כ-15 שנה כך שבסביבות 2036, נחיל של 1,000 חלליות יצא לדרכו. בתסריט המהיר זה יאפשר לתמונות להגיע אלינו בסביבות שנת 2060. אבל יש גם אתגרים לא פשוטים שנדרש להתמודד אתם בדרך. ההנעה באמצעות אור לא יעילה כל כך, לכן נדרשת חללית קלה במיוחד. כל הרכיבים גם יצטרכו לעמוד בתנאים קיצוניים כמו האצה מהירה, ואקום וטמפרטורות נמוכות במיוחד. במהירויות גבוהות שכאלו, גם פגיעה מגרגיר אבק זעיר עלולה להיות קטלנית, ובחלל הבין כוכבי עשויים להימצא לא מעט גרגרים שכאלו. בנוסף, אם רוצים שהמפרש לא ייפגע מהלייזר העוצמתי שמופנה אליו, חשוב שהוא יצליח להחזיר כמעט את כל האור שפוגע בו.

מאחורי הפרויקט השאפתני עומדים מספר שמות מוכרים. היזם, יורי מילנר, השקיע בחלליות הזעירות האלו כבר 100 מיליון דולר, כשבא בעת הוא מעורב בעלות דומה בפרויקטים נוספים לאיתור חיים מחוץ לכדור הארץ. מילנר צופה שעלות הפרויקט תסתכם ב-5 עד 10 מיליארד דולר. גם סטיבן הוקינג ומארק צוקרברג תומכים בפרויקט, ובראש הוועדה המייעצת שלו עומד פרופ' אבי לייב האמריקני-ישראלי, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הווארד.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מהיכן באמת מגיעות המחשבות שלנו?

רקפת תבור

מדעני מוח וחוקרים פוסט-מטריאליסטים מזהירים בשנים האחרונות כי אולי חיפשנו את התודעה במקום הלא נכון. "אין איש שבאמת בודק את הגורמים האמיתיים מאחורי הפעולות שלנו", טוען אחד החוקרים

הפוך מספרי ההיסטוריה: החוקרים שבודקים האם כלי תעופה קדומים שימשו את האנושות – הרבה לפני ההמצאות המוכרות למדע

רקפת תבור

קבוצת חוקרים הודית צללה ל"כתבי הוֶודוֹת" מהמיתולוגיה ההודית המתארים בצורה מדוקדקת וקוהרנטית כלי תעופה מתקופות עתיקות, ואף בנו מודלים של חלקם והעבירו אותם ב"מנהרת רוח" שבאוניברסיטת קליפורניה באירווין. "ניסינו להבין אם כל הסיפורים על כלי טיס עתיקים הם סיפורי בדיה עתיקים או שאולי יש בהם גרעין של אמת", אומר בריאיון למגזין אפוק אנריקו בקריני, המוביל את קבוצת החוקרים

עיר הרפאים האגדתית הרקליון, והמקדש המסתורי של הרקולס

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

הקבר הממולכד של הקיסר צ'ין שי חואנג די

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

הזרעים שנודעו ביכולותיהם לטהר מי נהרות מזוהמים

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

דמעות הדם של ולד המשפד "דרקולה"

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

שתפו: