"דירוג אשראי" הוא הערכה לגבי יכולתה של ממשלה, חברה או גוף כלשהו להחזיר את חובותיו במלואם ובמועדם. הוא מבוסס על פרמטרים שונים, כגון הצמיחה הכלכלית הצפויה, סחר החוץ, הסביבה התקציבית, גיאופוליטיקה, איתנותו של שלטון החוק, ועוד. דירוג חיובי מקל על ממשלות לגייס כספים באמצעות הנפקת אג"ח, בעוד דירוג שלילי מקשה עליהן.

לצידה של מודי'ס יש עוד שתי חברות דירוג אשראי בין-לאומיות גדולות המדרגות את האג"ח של ממשלת ישראל — S&P ופיץ' (Fitch).

הדוח שפרסמה מודי'ס ב-14 באפריל נפתח במילים: "שירות המשקיעים של מודי'ס שינה היום את התחזית על דירוגי ממשלת ישראל מחיובית ליציבה". עם זאת, דירוג האשראי עצמו נותר ללא שינוי, ברמה של A1.

"שינוי התחזית מחיובית ליציבה", נכתב כדברי הסבר, "משקף הידרדרות במשילות הישראלית, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה. בעוד מחאות המוניות הביאו את הממשלה לעצור את החקיקה ולחפש דיאלוג עם האופוזיציה, האופן בו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף, מבלי לחפש הסכמה רחבה, מצביע על היחלשות החוזק המוסדי וחיזוי המדיניות.

"כתוצאה מכך, הסיכונים בדירוג של ישראל מאוזנים כעת, מה שמוביל לתחזית יציבה. מצד אחד (צד החיסרון), בזמן שהדיונים לגבי הצורה המדויקת של הרפורמה המשפטית נמשכים, הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. המשמעות היא שהסיכון למתיחות פוליטית וחברתית נוספת בתוך המדינה נותר בעינו. מצד שני (צד היתרון), אם יגיעו לפתרון מבלי להעמיק את המתחים הללו, נותרות המגמות הכלכליות והפיסקליות החיוביות שמודי'ס זיהתה בעבר. בסך הכול, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי'ס להקצות תחזית חיובית [לישראל] באפריל 2022, הקשורה לביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים וליישום רפורמות מבניות על ידי הממשלה הקודמת.

"אישור דירוג A1 משקף את הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל ואת החוסן הפיסקאלי המשתפר, אשר מודי'ס צופה שימשיכו בתרחיש הבסיסי שלה. הכלכלה [הישראלית] הוכיחה עמידה בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים רבים בעשורים האחרונים וצמחה בקצב מהיר, בסיוע תעשיות ההייטק התחרותיות של ישראל. תחזיות הבסיס של מודי'ס מניחות המשך צמיחה איתנה בטווח הבינוני. גם המדדים הפיסקאליים של הממשלה השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם מהמגיפה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז בתוך שנתיים ל-60.7% מהתמ"ג ב-2022. מודי'ס צופה ירידה נוספת לכיוון 55% עד סוף השנה הבאה".

בפסקה הבאה מציינים מחברי הדוח כי "תקרות המטבע" (local currency and foreign currency country ceilings) של ישראל "נותרות ללא שינוי", דבר "המשקף סיכוני העברה והמרה נמוכים מאוד". פרמטר זה מתייחס לסיכון שיוטלו מגבלות על יכולתו של הסקטור הפרטי להמיר את המטבע המקומי (השקל) למטבע זר. כאמור, הסיכון נמוך מאוד.

פירוט נוסף

מחברי הדוח מקדישים כמה פסקאות נוספות כדי להסביר את "הרציונל לשינוי התחזית מחיובי ליציב". הדגש בקטע זה הוא על תחזית הדירוג, ולא על הדירוג, שכאמור נותר כפי שהוא ובהמשך יוסבר מדוע.

"שינוי התחזית מחיובי ליציב מונע מההערכה של מודי'ס שהאירועים האחרונים סביב תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט מצביעים על הרעה בחוזקה המוסדית והממשלתית של ישראל, דבר המאזן מגמות אשראי חיוביות שזוהו בעבר.

"ליתר דיוק, תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט ואופן הטיפול ברפורמה חשפו חולשה מסוימת במוסדות המבצעים והמחוקקים בישראל. בהשוואה למדינות רבות אחרות, המערך המוסדי של ישראל נשען במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים. במדינה יש פרלמנט חד-ביתי שבו לממשלה יש רוב, לנשיא יש תפקיד טקסי בעיקר, והדרגים הנמוכים של הממשלה הם חלשים יחסית.

"רבים בישראל תומכים בשינוי כלשהו במערכת המשפט – עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט, וקיימת הכרה בכך שניתן להגדיר טוב יותר את תפקידו של בית המשפט העליון ולגוון יותר את הרכבו. ההצעות הראשוניות של הממשלה לא יתנו מענה יעיל לחששות האלה. במקום זאת, האופי הרחב של השינויים שהוצעו במקור והמהירות שבה ניסתה הממשלה לדחוף אותם דרך הכנסת, ללא ניסיון להגיע לקונצנזוס רחב, מצביעים על היחלשות המוסדות. […] השינויים המוצעים עוררו מחאות המוניות, קריאה לשביתה כללית על ידי ההסתדרות ב-27 במרץ ולסירובם של כמה חיילים וקציני מילואים להגיע לאימונים.

"הצעת החוק הושהתה כעת למשך חודש, כדי לתת זמן לפשרה עם מפלגות האופוזיציה, בחסות הנשיא, בהתאם להערכת מודי'ס שלמרות היחלשות מסוימת, המוסדות המבצעים והחקיקתיים נותרו חזקים על פי סטנדרטים עולמיים. מודי'ס אמנם לא מצפה שהרפורמות יעברו בצורה שהוצעה במקור, אך לא ברור אם ניתן למצוא פשרה; הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את תהליך בחירת השופטים, דבר הרומז שהסיכון לחידוש המחאות נותר גבוה.

"בעוד שהאירועים שהתרחשו מתחילת השנה הוכיחו את עוצמתה של החברה האזרחית, הם חשפו גם מחלוקות בחברה הישראלית, שהן עמוקות יותר מהשינויים המשפטיים וככל הנראה יותירו את הסיכונים החברתיים והפוליטיים למשך זמן מה. קיטוב גדול יותר עלול לערער את יעילות המדיניות ואת החוזק הכלכלי בטווח הבינוני. לפיכך, האירועים האחרונים קיזזו את ההתפתחויות החיוביות שהובילו את מודי'ס לייעד תחזית חיובית [לישראל] באפריל 2022, הקשורה לביצועים כלכליים ופיסקאליים חזקים וליישום רפורמות מבניות".

מדוע לא שינתה מוד'יס את הדירוג של ישראל

בפסקאות הבאות מסבירה סוכנות דירוג האשראי מדוע הותירה את דירוג האשראי של ישראל על A1 ולא הורידה אותו.

"ההחלטה לאשר את דירוג A1 משקפת את פוטנציאל הצמיחה החזק ביותר של ישראל ואת העמידות המוכחת שלה בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים חוזרים ונשנים לאורך שנים רבות, כמו גם את המדדים הפיסקאליים ואת מדדי החוב המשתפרים של הממשלה.

"כלכלת ישראל צמחה בקצב מהיר במהלך השנים האחרונות, בממוצע של 4.1% בעשור עד 2022, במידה רבה עקב תעשיות ההייטק התחרותיות שלה ברחבי העולם. בנק ישראל מעריך את פוטנציאל הצמיחה של המשק בקרוב ל-4%, טוב יותר מזה של רוב מדינות ה-OECD האחרות.

"עוד לפני פרוץ המהומה הנוכחית, הצפי היה שהצמיחה באופן כללי תאט, לאור התמתנות הסביבה הגלובלית ולאור הידוק מוניטרי משמעותי; הריבית עומדת כעת על 4.5% בהשוואה ל-0.1% במרץ 2022. בתרחיש הבסיס שלה צופה מודי'ס שצמיחת התמ"ג הריאלי תאט לסביבות 2.6% השנה, לפני שתואץ שוב לסביבות 3.5% ב-2024. בעוד התמשכות האירועים הנוכחיים מהווה סיכון משמעותי לתחזית של כלכלת ישראל, עד כה אין אינדיקציה לבריחות הון מהותיות או לשקילה מחודשת של השקעות זרות בחברות היי-טק ישראליות.

"ישראל נהנית מכמה גורמים מבניים התומכים בפוטנציאל הצמיחה הטוב שלה – גידול מהיר באוכלוסייה, יכולות יצוא חזקות מאוד של מגזרי ההייטק שלה, ביקוש חזק ליצוא הביטחוני שלה וכן פוטנציאל יצוא הולך וגדל ממשאבי הגז הטבעי שלה. כמו כן, הממשלה הקודמת הציגה שורה של רפורמות מבניות חיוביות לתחום האשראי שאנו מצפים שיישמרו, ואשר תומכות בצמיחה לטווח ארוך יותר.

"כמו כן, המדדים הפיסקאליים והחובות של ישראל השתפרו במהירות לאחר הזעזוע הזמני שנגרם מהמגיפה, כאשר יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-10 נקודות אחוז תוך שנתיים ל-60.7% מהתמ"ג בשנת 2022. בשנה שעברה, הממשלה רשמה עודף תקציבי של כ-0.6% מהתמ"ג […] והממשלה החדשה הציגה תקציב נבון לשנים 2024-2023, המכוון לגירעון תקציבי של קצת מתחת ל-1% מהתמ"ג לשנתיים, דבר שעבר בקריאה ראשונה בכנסת". במודי'ס צופים שגם אם הגירעון יהיה גבוה מעט בשל ירידה בתוצר, יחס החוב הציבורי השנה ובשנה הבאה ימשיך לרדת לכיוון 55% מהתמ"ג.

גורמים שעלולים להוביל לשדרוג או להורדה בדירוג

"קיימת אפשרות מוגבלת בטווח הקרוב להעלאת הדירוג. התחזית עשויה לחזור לחיובית והדירוג ישודרג אם הסערה הנוכחית תיפתר באופן שלא יעמיק את המתחים החברתיים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות ויבטיח את פוטנציאל הצמיחה החזק של ישראל. המשך המגמות הפיסקאליות ומגמות החוב החיוביות יהיה גם הוא תנאי מוקדם לתחזית חיובית ובסופו של דבר לדירוג גבוה יותר".

מנגד, מציינים מחברי הדוח, דירוגי האשראי של ישראל יוכלו לרדת "אם המתיחות הנוכחית תהפוך למשבר פוליטי וחברתי ממושך שתהיה לו השפעה שלילית מהותית על הכלכלה, דבר שייתכן ויקושר לזרימת הון נמוכה משמעותית למגזר ההיי-טק החשוב [של ישראל] ולרילוקיישן של חברות ישראליות לחו"ל. בעוד שלמתיחויות גיאופוליטיות בדרך כלל לא הייתה השפעה גדולה או מתמשכת על כלכלת ישראל, הסלמה רצינית של המתיחות עם הפלסטינים עלולה לסכן את היחסים המשופרים של ישראל עם כמה משכנותיה ועלולה להוביל לבידוד בין-לאומי מוגבר שלו השלכות שליליות על הכלכלה מוכוונת היצוא, ועל חוסנה הכלכלי של ישראל".

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן