בתקשורת המערבית דווח אתמול כי התובע הכללי של איראן, מוחמד ג'פער מונתאזרי, הודיע על פירוק "משטרת המוסר" של איראן, כשלושה חודשים לאחר פרוץ הפגנות המחאה על מותה של מהסא אמיני. אמיני נעצרה בספטמבר על ידי משטרת המוסר בטהרן בגין הפרה של תקנות החיג'אב, וזמן קצר לאחר מכן היא מתה (משפחתה טענה שמותה נגרם עקב מכות). משטרת המוסר היא כוח שתפקידו לבצע מעצרים של אזרחים המפירים, בין היתר, את קוד הלבוש האיסלאמי.

עם זאת, עד עתה לא יצאה הצהרה רשמית של המשטר האיראני ואין אינדיקציה ברורה לכך שאכן תפורק משטרת המוסר. למעשה מונתאזרי, שהודיע על פירוק משטרת המוסר, אינו אחראי על משטרת המוסר, ובהמשך דבריו הוסיף כי מערכת המשפט תמשיך לנטר את ההתנהגות של הציבור, רמז לכך שתקנות החיג'אב אולי לא ישתנו, ורק הסיורים המשטרתיים יפחתו. מוקדם יותר אמר מונטאזרי כי הפרלמנט ו"המועצה העליונה של מהפכת התרבות" עשויים להכריז על דעתם בסוגיית החיג'אב בתוך שבועיים.

בינתיים נמשכות המחאות ברחבי איראן. על פי הערכות, כ-50 מאנשי כוחות הביטחון של איראן וכ-448 אזרחים נהרגו מאז שהחלו המחאות. חלק מהמפגינים דורשים שינויים הדרגתיים במדיניות החברתית של ממשלת איראן וביחס לנשים, כולל ליברליזציה של קוד הלבוש הנוקשה שהוביל למעצרה של אמיני. אחרים קוראים לשינוי כולל של שיטת הממשל, בטענה שהתיאוקרטיה האסלאמית של איראן אינה מייצגת עוד את האינטרסים של האיראנים.

אלא שנכון לרגע זה הרשויות המחוקקות, המשפטיות והמבצעות באיראן מאוחדות בנחישותן לדכא את ההפגנות, מבלי לבצע רפורמות משמעותיות. מנקודת מבטן, "התקפלות" בפני המפגינים תהווה תקדים מסוכן – מפגינים יוכלו להבין שניתן אולי להשיג דרישות נוספות, כמו שינוי המשטר, וירחיבו את ההפגנות.

מכאן שלא סביר שממשלת איראן תבצע רפורמות משמעותיות, מלבד התאמות ברמת השטח באופן פעולת משטרת המוסר. ללא רפורמות חברתיות ופוליטיות מהותיות, גלים חדשים של מחאות עלולים לצוץ בעתיד ולבחון את לכידות הרשויות מולם. כל עוד המנהיגים האיראנים, אלה שנבחרו ואלה שלא (אך יושבים בוועדות משפיעות) מאוחדים בדעותיהם – יהיה קשה למחאות לפרוץ דרך.