כניסה
הרשמה לניוזלטר

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

יאן יקיאלק | 4 בספטמבר 2023 | חברה והיסטוריה | 19 דק׳

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

בשנות ה-70 ניסחה אליזבט נואל-נוימן (2010-1916), לימים פרופ' לתקשורת באוניברסיטת מיינץ ובאוניברסיטת שיקגו, תיאוריה שכונתה "ספירלת השתיקה". נואל-נוימן חקרה כיצד אנשים מצנזרים את עצמם עקב לחץ חברתי. התיאוריה שהגתה טענה כי כאשר התקשורת, למשל, יוצרת אשליה בכך שהיא מציגה לנו דעה מסוימת כאילו היא דעת הרוב והדעה המקובלת (בעוד שהיא דווקא דעת מיעוט), זה גורם לציבור שאינו מסכים עם הדעה הזו לשתוק ולא להביע את עמדתו, מחשש מפני בידוד חברתי (מה יחשבו עליי? האם ילעגו לי?). עם הזמן נוצר לחץ חברתי על ציבור זה להתאים את דעתו ל"דעת הרוב", ואט אט בתהליך ספירלי הוא משנה את דעתו עד שהיא באמת הופכת להיות דעת הרוב.

"נואל-נוימן טענה שככל שהפחד שלנו מבידוד חברתי חזק יותר, כך גדל הסיכוי שנלך עם תפיסת הרוב, או, ליתר דיוק, עם תפיסת הרוב המזויפת", אומרת לי סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA ומחברת הספר "הנשק של הבדידות: כיצד עריצים מלבים את הפחד שלנו מבידוד כדי להשתיק, להפריד ולמשול". "היא טענה שאנשים נוטים לשתוק כשהם חושבים שדעתם אינה מקובלת או שדעתם משויכת למיעוט נלעג. לעומת זאת, כאשר אנשים מאמינים שבדעה שלהם מחזיק הרוב בחברה, יש סיכוי גבוה יותר שהם יביעו אותה. במילים אחרות, התקשורת יכולה ליצור מצג שווא כאילו דעת המיעוט היא היא דעת הרוב וליצור ספירלה שתוביל לשינוי בדעת הציבור".

Shutterstock.com

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

יאן יקיאלק | 4 בספטמבר 2023 | חברה והיסטוריה | 19 דק׳

Shutterstock.com

בשנות ה-70 ניסחה אליזבט נואל-נוימן (2010-1916), לימים פרופ' לתקשורת באוניברסיטת מיינץ ובאוניברסיטת שיקגו, תיאוריה שכונתה "ספירלת השתיקה". נואל-נוימן חקרה כיצד אנשים מצנזרים את עצמם עקב לחץ חברתי. התיאוריה שהגתה טענה כי כאשר התקשורת, למשל, יוצרת אשליה בכך שהיא מציגה לנו דעה מסוימת כאילו היא דעת הרוב והדעה המקובלת (בעוד שהיא דווקא דעת מיעוט), זה גורם לציבור שאינו מסכים עם הדעה הזו לשתוק ולא להביע את עמדתו, מחשש מפני בידוד חברתי (מה יחשבו עליי? האם ילעגו לי?). עם הזמן נוצר לחץ חברתי על ציבור זה להתאים את דעתו ל"דעת הרוב", ואט אט בתהליך ספירלי הוא משנה את דעתו עד שהיא באמת הופכת להיות דעת הרוב.

"נואל-נוימן טענה שככל שהפחד שלנו מבידוד חברתי חזק יותר, כך גדל הסיכוי שנלך עם תפיסת הרוב, או, ליתר דיוק, עם תפיסת הרוב המזויפת", אומרת לי סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA ומחברת הספר "הנשק של הבדידות: כיצד עריצים מלבים את הפחד שלנו מבידוד כדי להשתיק, להפריד ולמשול". "היא טענה שאנשים נוטים לשתוק כשהם חושבים שדעתם אינה מקובלת או שדעתם משויכת למיעוט נלעג. לעומת זאת, כאשר אנשים מאמינים שבדעה שלהם מחזיק הרוב בחברה, יש סיכוי גבוה יותר שהם יביעו אותה. במילים אחרות, התקשורת יכולה ליצור מצג שווא כאילו דעת המיעוט היא היא דעת הרוב וליצור ספירלה שתוביל לשינוי בדעת הציבור".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
״קשה להשיג את הכתבים האמיתיים״

בן קמינסקי, אלכס וו

חוקים יכולים אולי לרסן את פעולות האדם ולמנוע ממנו לעשות מעשים רעים מהפחד להיענש, אבל הם לא יכולים לשנות את לבו של האדם. תרבות, מצד שני, יכולה להשפיע ישירות על לבו של האדם ולכוון את מחשבתו

היסטוריה מוזרה

רקפת תבור, מאיה מזרחי, דינה גורדון

ענקים קדומים, אנשים עם גולגולת מוארכת, אבנים עם שרטוטים מסתוריים, חידת הגרוויטציה והסיפור המציאותי על היפה והחיה. העבר המוזר של ההיסטוריה

להגן על גבולות המדינה באמצעות חוסן מוסרי

בן קמינסקי

שיעור מההיסטוריה: והפעם קאנג-שי, אחד הקיסרים האגדיים של סין

הנערה והקיסר

בן קמינסקי, דייוויד וו

סיפורם של הקיסר משושלת האן שהתייחס לעם כהורה, ושל הנערה שבזכותה הוא תיקן את החוק

בן או בת? הפעוט בעצמו יחליט – בגיל ארבע

דינה גורדון

לא מדובר בתסריט דמיוני – אלא במציאות הקורמת עור וגידים: הורים מגדלים ילדים ללא זהות מגדרית, פעוטים בני ארבע עוברים ניתוח לשינוי מין, ובתי ספר מזמינים דראג קווין שתספר לילדים ש"היום הכול הולך". לאן הטרנד הזה מוביל את הדור הבא ומה קורה בישראל?

האנטישמיות עוברת מיתוג מחדש: "ארגונים אסלאמיסטים מציגים את עצמם כעת כפרוגרסיבים העוסקים בזכויות אדם"

מאיה מזרחי

תשכחו מאנטישמיות קלאסית. על המערב משתלטת אנטישמיות המבוססת על "בריתות אדומות-ירוקות" הנשענות על אידיאולוגיית ה-Woke, ולסירה מצטרפים גם יהודים אמריקנים רבים שנמשכים ל"סוס הטרויאני" הזה, אומר לנו דיוויד ברנשטיין שעמד בראש ארגונים יהודיים בארה"ב

שתפו: