כניסה
הרשמה לניוזלטר

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

יאן יקיאלק | 4 בספטמבר 2023 | חברה והיסטוריה | 19 דק׳

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

בשנות ה-70 ניסחה אליזבט נואל-נוימן (2010-1916), לימים פרופ' לתקשורת באוניברסיטת מיינץ ובאוניברסיטת שיקגו, תיאוריה שכונתה "ספירלת השתיקה". נואל-נוימן חקרה כיצד אנשים מצנזרים את עצמם עקב לחץ חברתי. התיאוריה שהגתה טענה כי כאשר התקשורת, למשל, יוצרת אשליה בכך שהיא מציגה לנו דעה מסוימת כאילו היא דעת הרוב והדעה המקובלת (בעוד שהיא דווקא דעת מיעוט), זה גורם לציבור שאינו מסכים עם הדעה הזו לשתוק ולא להביע את עמדתו, מחשש מפני בידוד חברתי (מה יחשבו עליי? האם ילעגו לי?). עם הזמן נוצר לחץ חברתי על ציבור זה להתאים את דעתו ל"דעת הרוב", ואט אט בתהליך ספירלי הוא משנה את דעתו עד שהיא באמת הופכת להיות דעת הרוב.

"נואל-נוימן טענה שככל שהפחד שלנו מבידוד חברתי חזק יותר, כך גדל הסיכוי שנלך עם תפיסת הרוב, או, ליתר דיוק, עם תפיסת הרוב המזויפת", אומרת לי סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA ומחברת הספר "הנשק של הבדידות: כיצד עריצים מלבים את הפחד שלנו מבידוד כדי להשתיק, להפריד ולמשול". "היא טענה שאנשים נוטים לשתוק כשהם חושבים שדעתם אינה מקובלת או שדעתם משויכת למיעוט נלעג. לעומת זאת, כאשר אנשים מאמינים שבדעה שלהם מחזיק הרוב בחברה, יש סיכוי גבוה יותר שהם יביעו אותה. במילים אחרות, התקשורת יכולה ליצור מצג שווא כאילו דעת המיעוט היא היא דעת הרוב וליצור ספירלה שתוביל לשינוי בדעת הציבור".

Shutterstock.com

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

יאן יקיאלק | 4 בספטמבר 2023 | חברה והיסטוריה | 19 דק׳

Shutterstock.com

בשנות ה-70 ניסחה אליזבט נואל-נוימן (2010-1916), לימים פרופ' לתקשורת באוניברסיטת מיינץ ובאוניברסיטת שיקגו, תיאוריה שכונתה "ספירלת השתיקה". נואל-נוימן חקרה כיצד אנשים מצנזרים את עצמם עקב לחץ חברתי. התיאוריה שהגתה טענה כי כאשר התקשורת, למשל, יוצרת אשליה בכך שהיא מציגה לנו דעה מסוימת כאילו היא דעת הרוב והדעה המקובלת (בעוד שהיא דווקא דעת מיעוט), זה גורם לציבור שאינו מסכים עם הדעה הזו לשתוק ולא להביע את עמדתו, מחשש מפני בידוד חברתי (מה יחשבו עליי? האם ילעגו לי?). עם הזמן נוצר לחץ חברתי על ציבור זה להתאים את דעתו ל"דעת הרוב", ואט אט בתהליך ספירלי הוא משנה את דעתו עד שהיא באמת הופכת להיות דעת הרוב.

"נואל-נוימן טענה שככל שהפחד שלנו מבידוד חברתי חזק יותר, כך גדל הסיכוי שנלך עם תפיסת הרוב, או, ליתר דיוק, עם תפיסת הרוב המזויפת", אומרת לי סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA ומחברת הספר "הנשק של הבדידות: כיצד עריצים מלבים את הפחד שלנו מבידוד כדי להשתיק, להפריד ולמשול". "היא טענה שאנשים נוטים לשתוק כשהם חושבים שדעתם אינה מקובלת או שדעתם משויכת למיעוט נלעג. לעומת זאת, כאשר אנשים מאמינים שבדעה שלהם מחזיק הרוב בחברה, יש סיכוי גבוה יותר שהם יביעו אותה. במילים אחרות, התקשורת יכולה ליצור מצג שווא כאילו דעת המיעוט היא היא דעת הרוב וליצור ספירלה שתוביל לשינוי בדעת הציבור".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה

יאן יקיאלק

"אני קורא לזה 'הפיל שבחדר'", אומר ג'ון קלאוזר בריאיון שאנו עורכים, וטוען כי "משבר האקלים" אינו מה שמציירים לנו "עיתונאים סנסציוניים ופוליטיקאים לא ישרים". ריאיון שובר מוסכמות בנושא החם ביותר עם חתן פרס נובל לפיזיקה

להבין את מחיר הזמן: הכלכלנים שטוענים שמחירי המוצרים בעולם למעשה יורדים

יאן יקיאלק

בזמן שכותרות העיתונים פסימיות ומדאיגות, הכלכלן ד"ר גייל פולי ושותפו פרסמו ספר חדש שובר מוסכמות המראה כי החברה שלנו נמצאת במגמה הפוכה של שפע, ולא של מחסור. ריאיון

תמונה למחשבה – מה זה ליברליזם? והאם אתם ליברלים אמיתיים?

איל לוינטר

ביטויים כמו "המחנה הליברלי" ו"העיר הליברלית" נפוצים היום בשיח התקשורתי. אבל מהו בכלל ליברליזם?

האיגניקה החדשה: המדע של סינון ה״לא רצויים״ חוזר

מאיה מזרחי

האם תהליך מדעי דומה לזה שזכור לרעה ממלחמת העולם השנייה חוזר? ריאיון עם ד"ר קאלום מקלר, מומחה לביו-אתיקה אנושית, על ההשלכות הפילוסופיות של סינון עוברים ובדיקות גנטיות המבוצעות היום בהיקף הולך וגדל

מוקפים בפסיכופתים – ״המגפה השקטה״ שמציפה את החברה

מאיה מזרחי

הם בפוליטיקה, בצבא, בבורסה ובחברות גדולות, אבל אנחנו לא מודעים אליהם – מה הופך פסיכופתים לכאלה והאם יש היום יותר אנשים בחברה עם מאפיינים פסיכופתיים? ריאיון עומק עם פרופ' רוברט דאגלס הייר, מומחה עולמי לפסיכופתיה

"אם טענות התביעה נכונות, זוהי המתקפה הקשה ביותר על חופש הביטוי בהיסטוריה של ארה"ב"

יאן יקיאלק

במשפט מתוקשר בו מואשם הממשל האמריקני וסוכנויות פדרליות כמו ה-FBI בקשירת קשרים עם הרשתות החברתיות כדי לצנזר ולדכא את חופש הביטוי של האזרחים, החליט השופט להוציא צו מניעה האוסר עליהם ליצור קשר עם הרשתות החברתיות. הנימוק: "נראה שממשלת ארה"ב לקחה על עצמה תפקיד דומה למיניסטריון האמת של אורוול". בריאיון למגזין אפוק, ג'ף לאנדרי ואנדרו ביילי, שני התובעים בתיק, עושים סדר במצב

שתפו: