לימוד בבתי ספר מסודרים אינו מתקשר, בדרך כלל, לתקופת ימי הביניים. אבל האמת היא שהחל מהמאה ה-12, היו באנגליה בתי ספר רבים ומסוגים שונים. מקצתם לימדו רק קרוא וכתוב בלטינית, אחרים לימדו לשיר שירים פשוטים ומזמורים, ומאוחר יותר שירה פוליפונית. יש שלימדו לוגיקה, פילוסופיה וחוק, והיו בתי ספר שלימדו כיצד לנהל עסקים, כפי שכותב ההיסטוריון הבריטי ניקולס אורם בספרו "בתי ספר בימי הביניים".

החינוך הרחב והמגוון ביותר ניתן לנסיכים ולבני אצולה. בני האיכרים לא למדו בבתי ספר מסיבות כלכליות אך גם תרבותיות – הוריהם לא ראו יתרון בלימוד קרוא וכתוב, והעדיפו להכשיר את ילדיהם בעבודת האדמה. האריסטוקרטיה הייתה האליטה של החברה באותם ימים – מתוכה יצאו המנהיגים הפוליטיים, המצביאים במלחמות, פטרונים של התרבות, ומנהיגי הכנסייה, כותב אורם בספרו. היה להם עניין רב להנחיל לילדיהם ידע כללי וערכים.