כניסה
הרשמה לניוזלטר

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג'ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

הנשים שלחמו בנאצים

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

שתפו את הכתבה:

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

הנשים שלחמו בנאצים

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג'ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
21 החוקים לחיים שכתב אחד הסמוראים המפורסמים בהיסטוריה

מאיה מזרחי

"לאחר שנות תרגול רבות, אני עומד לכתוב לראשונה על אודות הדרך – תורת הלחימה שלי", כותב הסמוראי המפורסם בעולם,...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

זה האיום הגדול ביותר על ישראל, יותר מהטרור והגרעין האיראני – עתיד העם היהודי מתפורר

מאיה מזרחי

בשנתיים האחרונות כתבנו על "מהפכת התרבות" השוטפת את המערב. זה התחיל בידיעות שפורסמו...

נבואות סוף העולם יצרו ענף חדש: קליניקות לטיפול בחרדת אקלים

דינה גורדון

ג'סיקה ניל (שם בדוי, בת 30) התעוררה שוב מחלום בלהות. היא הרגישה את ליבה הולם בפראות וגופה היה מכוסה בזיעה...

"אלה שדחפו מגבלות הכרוכות בכפייה, כמו סגרים, דרכון ירוק וחובת התחסנות, עשו בשנה אחת יותר נזק מאשר מתנגדי החיסונים עשו במשך עשורים. אנשים איבדו אמון במערכת"

יאן יקיאלק

בשנת 2006 החליט ארגון...

עתידני-העל: הצַפָּר, הסופר ועקרת הבית המצליחים לחזות אירועים טוב יותר מאנליסטים של שירותי הביון

דינה גורדון

דן מיילנד היה בסך הכול מחבר ספרי בילוש כאשר קיבל ב-2014 טלפון המזמין אותו...

מחקר חדש: רופאים סינים רצחו אסירי מצפון כדי שבסין תתקיים תעשיית השתלות איברים

אווה פו

מחקר שפורסם ב-4 באפריל 2022 בכתב העת הרפואי American Journal of Transplantation, סקר יותר מ-120,000 מאמרים רפואיים...

מה באמת לומדים בבתי ספר לנסיכים ונסיכות

דינה גורדון

לימוד בבתי ספר מסודרים אינו מתקשר, בדרך כלל, לתקופת ימי הביניים. אבל האמת היא שהחל מהמאה ה-12, היו באנגליה בתי ספר רבים ומסוגים...

שתפו: