כניסה
הרשמה לניוזלטר

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג'ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

הנשים שלחמו בנאצים

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

הנשים שלחמו בנאצים

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג'ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"מערכת השליטה בכסף התעצמה ויש ניסיון לדחוק החוצה את המזומן. יש שיאמרו שזה בגלל נוחות ויעילות ויש שיאמרו שזה כדי לקחת לנו את הכוח בו אנו מחזיקים"

איל לוינטר

בשנה האחרונה, בנקים מרכזיים ברחבי...

"המלחמה הרכה" של האפליקציה המסוכנת ביותר בעולם

אנדרס קור, אנדרו ת'ורנברוק

תחקיר שערך בנובמבר 2021 "כתב העת לסיכונים פוליטיים" (The Journal of Political Risk), ז'ורנל העובר ביקורת עמיתים, מצא כי טיקטוק (TikTok),...

יחסים במשפחה, מגפות ותורת הגמול – מה אפשר ללמוד מהתנ"ך על ימינו?

מאיה מזרחי

"עברתי מטמורפוזה", אומר לי הרב נחמיה שטיינברגר (38), מנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית...

פלישת הרובוטים: ביפן הם לא רק מטפלים בקשישים, הם גם משנים את מבנה התא המשפחתי, עורכים תפילות ונותנים עצות במקדשים

דינה גורדון

סאקי סאקאמוטו, קשישה בת 79 החיה בבית האבות "שין טומי" בטוקיו, אוהבת...

המלחמה על החקלאים: בעולם מעבירים חוקים המגבילים את ייצור המזון ומעלים מחירים, לטובת מדיניות סביבתית

רקפת תבור

הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים...

"נכנסנו לטריטוריה חדשה. מדינות, תאגידים, בנקים ומשקי בית חייבים יותר מאשר הם יכולים להחזיר. אני מעריך שהמשבר הזה יתפוצץ בעתיד הקרוב"

איל לוינטר

"האם אנחנו שוב בפתחו של משבר כלכלי עולמי כפי...

חידת הנבואות של נוסטרדמוס

מאיה מזרחי

בעולם יש אנשים יוצאים מגדר הרגיל. מיכאל דה נוסטרדם (1566-1503), הידוע בשמו הלטיני "נוסטרדמוס", היה אחד מהם. במשך מאות שנים, תחזיותיו של...

התוכנית של האו"ם – שינוי האוניברסיטאות, שליטה בנרטיב

איל לוינטר

האו"ם הוא "הבעלים של המדע" ו"העולם צריך לדעת את זה", אמרה בספטמבר השנה מליסה פלמינג, ראש המחלקה לתקשורת...

שתפו: