הרשמה לניוזלטר

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג’ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

הנשים שלחמו בנאצים

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

שתפו את הכתבה:

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

הנשים שלחמו בנאצים

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג’ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מדוע יש פירמידות ברחבי העולם?

רקפת תבור

לאורך ההיסטוריה האנושית מבני הפירמידות לא הפסיקו לעורר תהיות על הציוויליזציות שהקימו אותן. בעוד שרובנו מכירים את הפירמידות הגדולות...

משפחות חזקות יוצרות חברה טובה. אז מדוע הפמיניזם הרדיקלי מנסה לשנות אותן?

איל לוינטר

המשפחה היא אבן היסוד של כל התרבויות האנושיות. הדבק שהחזיק את החברה יחד במשך דורות ושימש כמצע...

“היום לגברים יש רק מחצית מספירות הזרע שהיו לסבים שלהם, ואישה בת 20 פחות פורייה ממה שסבתה הייתה בגיל 35”

מאיה מזרחי

"אם גם אתם חשים סקפטים לגבי הנושא הזה, זה בסדר. גם אני הייתי...

מה קורה כשבוקר אחד קם מהנדס תוכנה ומחליט להדליף 950 מסמכים פנימיים של גוגל

ג'ושוע פיליפ

זאק וורהיס היה מהנדס תוכנה בגוגל שאהב את עבודתו. הוא השתכר כ-250 אלף דולר בשנה ונהנה מתנאי עבודה...

“הסוציאליזם נוסה 41 פעמים במאה השנים האחרונות. 41 מדינות ניסו את זה, ובכולן זה נכשל”

יאן יקיאלק

ג'ון מאקי נחשב לאחד מאנשי העסקים המשפיעים בעולם, גם אם בישראל רבים לא שמעו עליו. הוא...

מה חושב ממציא טכנולוגיית ה-mRNA על החיסון?

יאן יקיאלק

"החיסונים האלו מצילים חיים. הם מצילים חיים רבים, במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת. עם זאת, לחיסונים של פייזר יש כיום מספר...

“בית המשפט בחן את הפרוטוקולים הרפואיים שאישרו לבנות לעבור תהליך לשינוי מין והיה מזועזע. הוא אמר: העלייה בכמות המתבגרות שעוברות שינוי מין לעומת שנים קודמות אינה הגיונית”

מאיה מזרחי

במשך כ-100 שנה...

דוסטוייבסקי הותיר אחריו יצירת מופת, שכעת הפכה לנבואה המגשימה את עצמה

ג'ף מיניק, איל לוינטר

לפני כ-150 שנה שלח הסופר פיודור דוסטוייבסקי את פרקיו הראשונים בספרו המתהווה "שדים" לעיתון "השליח...

שתפו: