כניסה
הרשמה לניוזלטר

הן פוצצו רכבות, השתתפו במחתרות ובמרידות בגטאות, שיחדו ופיתו חיילים נאצים והרגו אותם בכל הזדמנות בדם קר. ההיסטוריונית הקנדית ג'ודי בטליון אספה בספרה את סיפוריהן של נשים שנלחמו כנגד כל הסיכויים

דינה גורדון | 9 בספטמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

הנשים שלחמו בנאצים

השנה הייתה 1943, אמצע מלחמת העולם השנייה. רניה קוקילקה (Kukielka) בת ה-19, עמדה בתחנת הרכבת בוורשה לצד אנשים נוספים. ליבה הלם בפראות והקור העז בחוץ העביר רעד בגופה, אבל פניה נראו שלוות ונינוחות. היא הידקה היטב את מעיל הפרווה לגופה ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כאחת התושבות המקומיות, עם שכבות הבגדים שבצבצו מתחת למעילה והמטפחת הססגונית לראשה. לאחר מספר דקות נשמעה צפירת הרכבת המתקרבת. רניה עלתה לאט, בצעדים מדודים לקרון, המשיכה ללכת לאורך הרכבת ונעמדה באחד הקרונות האחוריים. היעד שלה הייתה העיירה ינדז'יוב (Jedrzejow) בה התגוררה, מרחק של מספר שעות נסיעה.

מתחת לשכבות הבגדים הרגישה רניה את קנה הרובה ושני האקדחים המוצמדים היטב לגופה, ואת שני הרימונים שבתוך התחתונים הארוכים. מתוך שני סליה בצבצו תפוחי אדמה ומתחתיהם, מוחבאים היטב, בתחתית כפולה, היו חומרי נפץ מתוצרת ביתית. לאחר מספר תחנות, אחד הנוסעים קם לרדת והזמין את רניה בתנועה ג'נטלמנית לשבת במקומו. רניה ידעה שהיא לא יכולה לשבת על הרימונים. זה היה מסוכן מדי. היא חייכה אליו חיוך גדול של הכרת תודה, מלמלה משהו והתרחקה לקרון אחר.

בתחנה הבאה עלה לרכבת מבקר כרטיסים. כאשר הגיע לרניה היא הראתה לו את הכרטיס שלה, אך משהו במראה שלה עורר בו חשד והוא ביקש את תעודת הזהות שלה, שכל אדם היה חייב לשאת כל הזמן. היא הוציאה את תעודת הזהות המזויפת, שאת כל הפרטים בה ידעה לדקלם היטב. הפרט היחיד שהיה חסר בתעודה היה תמונה שלה. רניה ניסתה להסביר לו מדוע אין תמונה ותוך כדי הוויכוח שהתפתח ביניהם התקרב אליהם שוטר במדי גסטפו. "מה יש לך בסלים האלה", הוא נבח לעברה. רניה גייסה את כל צלילות הדעת שלה מול הפחד, הביטה ישר לתוך עיני השוטר, חייכה אליו בחיוך מתחנחן, ליטפה קלות את זרועו, קירבה את ראשה לאזנו ואמרה בחצי לחישה: "הצלחתי להשיג מעט תפוחי אדמה למשפחתי".

יהודיה פולניה צעירה מתנועת ההתנגדות שנתפסה מיד לאחר הרס גטו ורשה ב-1943 | Public Domain

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כסף במעטפות: התעשייה המשגשגת של ההגירה הבלתי חוקית

מאיה מזרחי

ארה"ב, בשיתוף עם האו"ם והאיחוד האירופי, הקימו "תחנות" לאורך נתיבי ההגירה בהן משלמים כספים במזומן למהגרים בלתי חוקיים – בדרכם ליעד. טוד בנסמן, ממרכז המחקר לענייני הגירה בארה"ב, שראיין את המהגרים, את המבריחים ואת האנשים המחלקים את הכסף – מתריע: ״משבר ההגירה שאנו רואים כעת קשור באידיאולוגיות המתפשטות מתחת לפני השטח, לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו״

מהי "מחלה X", ומדוע ארגון הבריאות העולמי מתכונן אליה?

קרן זריהן

בשנים האחרונות נערך ארגון הבריאות העולמי לתרחיש של התפרצות המגפה הבלתי צפויה הבאה

"כחוקר אני רוצה לייצר מול המחבל מצב שהוא מספר לי את צפונות ליבו. אני רוצה לדעת דברים שיעזרו לי להציל אנשים"

איל לוינטר

משה פוזאילוב נחשב לבכיר חוקרי השב"כ בשני העשורים האחרונים. בריאיון למגזין אפוק הוא נכנס לראשם של מחבלים, מדבר על שיטות שכנוע שלמד במהלך חקירות שב"כ, מתייחס לתפיסה האמריקנית של המזרח התיכון וגם צולל לפתרון ביום שאחרי

השתלטות הכסף הזר: קטאר, סין וערב הסעודית קונות את האקדמיה

איל לוינטר

הן מזרימות מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות, מנסות לקנות את שתיקתן ומרחיבות אט אט את השפעתן האידאולוגית, המנוגדת לערכי המערב. כך זה נראה

"בחוגים משפיעים מאוד יש אידיאולוגיה שלטת המחלקת את העולם למדכאים ולמדוכאים"

מאיה מזרחי

מבט על האידיאולוגיה ששוטפת את האוניברסיטאות ומצדיקה אונס, עריפת ראשים ותמיכה בטרור

תוכנית האו"ם לצנזורה של חופש הדיבור ממשיכה לקרום עור וגידים

אלכס ניומן

דוח חדש של אונסק"ו מציין שמותר להגביל את חופש הדיבור, כל עוד זה נעשה בהתאם לסטנדרטים בין-לאומיים לפגיעה בחופש הדיבור

שתפו: