כניסה
הרשמה לניוזלטר

הסיפור שלא סופר על שלושה גיבורים שיצאו יחד למאבק שנראה חסר סיכוי מול המכונה המשומנת היטב של גרמניה הנאצית, וניצחו

דינה גורדון | 11 בנובמבר 2020 | חברה והיסטוריה | 10 דק׳

המרוץ שהיטלר רצה למחוק מההיסטוריה

ב-15 במאי 1940, טלפן ראש ממשלת צרפת, פול ריינו (Paul Reynaud), לעמיתו הבריטי, וינסטון צרצ'יל, והודיע לו בגרון חנוק שצרפת הפסידה במלחמה נגד גרמניה הנאצית. הצבא הצרפתי ניסה עדיין להילחם, אבל זו הייתה רק תגובה חסרת סיכוי של חיילים בפאניקה מול מכונה עוצמתית, אכזרית ומאורגנת היטב. באותו זמן החלה מנוסה מבוהלת של תושבי פריז מהעיר. תחנות הרכבת היו דחוסות באנשים שניסו נואשות לקנות כרטיסים לרכבות שכבר היו מלאות, ומכוניות ואוטובוסים עמוסים לעייפה השתרכו בטורים ארוכים דרומה מהעיר.

ממשלת צרפת, שחששה מפלישה גרמנית כבר יותר משנה, הספיקה להחביא חלק גדול מאוצרות האמנות של הלובר בארמונות שונים ברחבי המדינה. מסמכים סודיים של הממשלה הוטבעו בנהר הסיין או נשרפו במדורות בחצרות משרדי הממשלה. ב-3 ביוני מטוסים גרמנים השליכו יותר מ- 1,000 פצצות על פריז, וב-14 ביוני טורים ארוכים של משוריינים, טנקים, משאיות כבדות, אופנועים וחיילים, נעו בתהלוכת ניצחון לאורך הרחובות הריקים של העיר. באותו יום הונף צלב הקרס על שער הניצחון ומעל משרד החוץ, ועל מגדל האייפל נתלתה כרזה ענקית שבה נכתב באותיות דפוס בולטות: "גרמניה היא המנצחת בכל מקום" (Germany is Victorious Everywhere). חיילי גסטפו החלו לאתר יהודים ולהחרים את רכושם.

הכיבוש הושלם. אבל נשארה עוד משימה אחת, שבעיני היטלר הייתה חשובה ביותר והוא פקד לבצע אותה מיד לאחר החתימה על הסכם הכניעה. למרבה ההפתעה המשימה לא הייתה קשורה באסטרטגיה צבאית או אזרחית כלשהי, אלא במרוצי המכוניות שגרמניה השתתפה בהם ערב מלחמת העולם השנייה. אבל לפני שנספר מה הייתה המשימה ומדוע היא הייתה חשובה כל כך בעיני היטלר, נגולל את הסיפור מתחילתו, כפי שמספר אותו ניל באסקומב (Neal Bascomb), עיתונאי חוקר עטור פרסים, בספרו החדש Faster.

אדולף היטלר מסייר במפעל מרצדס ובוחן את מכונית המרוץ של קאראקיולה | [Sueddeutsche Zeitung Photo/Alamy Stock Photo]

המרוץ שהיטלר רצה למחוק מההיסטוריה

הסיפור שלא סופר על שלושה גיבורים שיצאו יחד למאבק שנראה חסר סיכוי מול המכונה המשומנת היטב של גרמניה הנאצית, וניצחו

דינה גורדון | 11 בנובמבר 2020 | חברה והיסטוריה | 10 דק׳

אדולף היטלר מסייר במפעל מרצדס ובוחן את מכונית המרוץ של קאראקיולה | [Sueddeutsche Zeitung Photo/Alamy Stock Photo]

ב-15 במאי 1940, טלפן ראש ממשלת צרפת, פול ריינו (Paul Reynaud), לעמיתו הבריטי, וינסטון צרצ'יל, והודיע לו בגרון חנוק שצרפת הפסידה במלחמה נגד גרמניה הנאצית. הצבא הצרפתי ניסה עדיין להילחם, אבל זו הייתה רק תגובה חסרת סיכוי של חיילים בפאניקה מול מכונה עוצמתית, אכזרית ומאורגנת היטב. באותו זמן החלה מנוסה מבוהלת של תושבי פריז מהעיר. תחנות הרכבת היו דחוסות באנשים שניסו נואשות לקנות כרטיסים לרכבות שכבר היו מלאות, ומכוניות ואוטובוסים עמוסים לעייפה השתרכו בטורים ארוכים דרומה מהעיר.

ממשלת צרפת, שחששה מפלישה גרמנית כבר יותר משנה, הספיקה להחביא חלק גדול מאוצרות האמנות של הלובר בארמונות שונים ברחבי המדינה. מסמכים סודיים של הממשלה הוטבעו בנהר הסיין או נשרפו במדורות בחצרות משרדי הממשלה. ב-3 ביוני מטוסים גרמנים השליכו יותר מ- 1,000 פצצות על פריז, וב-14 ביוני טורים ארוכים של משוריינים, טנקים, משאיות כבדות, אופנועים וחיילים, נעו בתהלוכת ניצחון לאורך הרחובות הריקים של העיר. באותו יום הונף צלב הקרס על שער הניצחון ומעל משרד החוץ, ועל מגדל האייפל נתלתה כרזה ענקית שבה נכתב באותיות דפוס בולטות: "גרמניה היא המנצחת בכל מקום" (Germany is Victorious Everywhere). חיילי גסטפו החלו לאתר יהודים ולהחרים את רכושם.

הכיבוש הושלם. אבל נשארה עוד משימה אחת, שבעיני היטלר הייתה חשובה ביותר והוא פקד לבצע אותה מיד לאחר החתימה על הסכם הכניעה. למרבה ההפתעה המשימה לא הייתה קשורה באסטרטגיה צבאית או אזרחית כלשהי, אלא במרוצי המכוניות שגרמניה השתתפה בהם ערב מלחמת העולם השנייה. אבל לפני שנספר מה הייתה המשימה ומדוע היא הייתה חשובה כל כך בעיני היטלר, נגולל את הסיפור מתחילתו, כפי שמספר אותו ניל באסקומב (Neal Bascomb), עיתונאי חוקר עטור פרסים, בספרו החדש Faster.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה

יאן יקיאלק

"אני קורא לזה 'הפיל שבחדר'", אומר ג'ון קלאוזר בריאיון שאנו עורכים, וטוען כי "משבר האקלים" אינו מה שמציירים לנו "עיתונאים סנסציוניים ופוליטיקאים לא ישרים". ריאיון שובר מוסכמות בנושא החם ביותר עם חתן פרס נובל לפיזיקה

להבין את מחיר הזמן: הכלכלנים שטוענים שמחירי המוצרים בעולם למעשה יורדים

יאן יקיאלק

בזמן שכותרות העיתונים פסימיות ומדאיגות, הכלכלן ד"ר גייל פולי ושותפו פרסמו ספר חדש שובר מוסכמות המראה כי החברה שלנו נמצאת במגמה הפוכה של שפע, ולא של מחסור. ריאיון

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

יאן יקיאלק

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

תמונה למחשבה – מה זה ליברליזם? והאם אתם ליברלים אמיתיים?

איל לוינטר

ביטויים כמו "המחנה הליברלי" ו"העיר הליברלית" נפוצים היום בשיח התקשורתי. אבל מהו בכלל ליברליזם?

האיגניקה החדשה: המדע של סינון ה״לא רצויים״ חוזר

מאיה מזרחי

האם תהליך מדעי דומה לזה שזכור לרעה ממלחמת העולם השנייה חוזר? ריאיון עם ד"ר קאלום מקלר, מומחה לביו-אתיקה אנושית, על ההשלכות הפילוסופיות של סינון עוברים ובדיקות גנטיות המבוצעות היום בהיקף הולך וגדל

מוקפים בפסיכופתים – ״המגפה השקטה״ שמציפה את החברה

מאיה מזרחי

הם בפוליטיקה, בצבא, בבורסה ובחברות גדולות, אבל אנחנו לא מודעים אליהם – מה הופך פסיכופתים לכאלה והאם יש היום יותר אנשים בחברה עם מאפיינים פסיכופתיים? ריאיון עומק עם פרופ' רוברט דאגלס הייר, מומחה עולמי לפסיכופתיה

שתפו: