כניסה
הרשמה לניוזלטר

מעטות הן יצירות האמנות שהפכו לאיקונות כמו פֶּסל "האדם החושב" שיצר האמן אוגוסט רודן בתחילת המאה…

איל לוינטר | 4 בספטמבר 2022 | טור עורך | 3 דק׳

דבר העורך גיליון 361

מעטות הן יצירות האמנות שהפכו לאיקונות כמו פֶּסל "האדם החושב" שיצר האמן אוגוסט רודן בתחילת המאה ה-20. היצירה המונומנטלית המוצבת במלוא תפארתה בגנו היפהפה של מוזיאון רודן בפריז מבטאת את הפעילות האנושית הגבוהה והמופשטת ביותר – החשיבה.

הפסל הזה מעניין מסיבות נראות לעין וגם מכאלו הנסתרות יותר. רודן פיסל את "האדם החושב" באופן המאפשר להבחין בכל שריר בגופו המתפתל. ידו האחת מונחת בשלווה על בִּרכו בעוד השנייה תומכת בראשו הכבד. מחשבותיה של הדמות מקבלות ביטוי במאמץ האינטנסיבי והעדין של גופו, והמתח שבין האיפוק לתנועה מעביר תחושה של רגע בו החומר מתאחד עם הרוח.

אולם אם נקרא על ההיסטוריה של "האדם החושב" נלמד שהוא נועד לתאר דמות מסוימת. הוא נוצר במקור בסקאלה קטנה הרבה יותר, כחלק מיצירה פיסולית גדולה עליה עבד רודן בשנת 1880. רודן החליט לפסל את היצירה בהשראת "הקומדיה האלוהית" של המשורר והפילוסוף האיטלקי, בן המאה ה-14, דנטה אליגיירי. הקומדיה האלוהית היא מסע שעובר דנטה בין שלושה מקומות: התופת, כור המַצְרֵף (פורגטוריום) וגן העדן, בהם הוא פוגש חוטאים מסוגים שונים.

שתפו: