כניסה
הרשמה לניוזלטר

מעטות הן יצירות האמנות שהפכו לאיקונות כמו פֶּסל "האדם החושב" שיצר האמן אוגוסט רודן בתחילת המאה…

איל לוינטר | 4 בספטמבר 2022 | טור עורך | 3 דק׳

דבר העורך גיליון 361

מעטות הן יצירות האמנות שהפכו לאיקונות כמו פֶּסל "האדם החושב" שיצר האמן אוגוסט רודן בתחילת המאה ה-20. היצירה המונומנטלית המוצבת במלוא תפארתה בגנו היפהפה של מוזיאון רודן בפריז מבטאת את הפעילות האנושית הגבוהה והמופשטת ביותר – החשיבה.

הפסל הזה מעניין מסיבות נראות לעין וגם מכאלו הנסתרות יותר. רודן פיסל את "האדם החושב" באופן המאפשר להבחין בכל שריר בגופו המתפתל. ידו האחת מונחת בשלווה על בִּרכו בעוד השנייה תומכת בראשו הכבד. מחשבותיה של הדמות מקבלות ביטוי במאמץ האינטנסיבי והעדין של גופו, והמתח שבין האיפוק לתנועה מעביר תחושה של רגע בו החומר מתאחד עם הרוח.

אולם אם נקרא על ההיסטוריה של "האדם החושב" נלמד שהוא נועד לתאר דמות מסוימת. הוא נוצר במקור בסקאלה קטנה הרבה יותר, כחלק מיצירה פיסולית גדולה עליה עבד רודן בשנת 1880. רודן החליט לפסל את היצירה בהשראת "הקומדיה האלוהית" של המשורר והפילוסוף האיטלקי, בן המאה ה-14, דנטה אליגיירי. הקומדיה האלוהית היא מסע שעובר דנטה בין שלושה מקומות: התופת, כור המַצְרֵף (פורגטוריום) וגן העדן, בהם הוא פוגש חוטאים מסוגים שונים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כוחות של תקווה

איל לוינטר

בחודש האחרון השתנו חיינו. איבדנו בבת אחת הרבה אנשים אהובים ויקרים – ילדים, נשים וגברים, וצפינו במספר חסר תקדים של אנשים תמימים נלקחים בשבי על ידי אויב אכזר. רמת הרשע שאפיינה את מעשי הטבח הייתה מצמררת, ונדמה היה שנלקחה

להתבונן עמוק וישר יותר

איל לוינטר

אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות או חצאי אמיתות בנושא מסוים, כך שיתאימו להנחת המוצא של הכותבים או של גוף התקשורת המציג אותם. כאשר

להסביר את הבלתי מוסבר

איל לוינטר

סיפור עממי שעבר בדורות מספר על סמוראי קשוח וחזק הניגש לזן מאסטר השקוע במדיטציה עמוקה. בחוסר נימוס ובחוסר סבלנות, הוא מרים את קולו ואומר למאסטר: "אם אתה חכם כל כך, תסביר לי את טבעם של גן העדן והגיהינום". המאסטר פוקח את

מה שולט בנו?

איל לוינטר

ניתן לחלק היום את החברה הישראלית, באופן גס, בין אלה הרוצים תרבות מסורתית ובין אלה המעוניינים בתרבות ליברלית. קונפליקטים וויכוחים רבים מתחוללים על רקע זה, ונדמה כי זה לב העניין. אלא שמאחורי הקלעים, מבלי ששמנו לב, משתלטת

מה לא בסדר עם העולם?

איל לוינטר

ב-1910 החליט העיתון הבריטי The Daily Herald (שכבר לא קיים היום) להזמין את קוראיו לשלוח תשובות לשאלה "מה לא בסדר עם העולם?" השאלה הייתה זהה לכותרת של ספר חדש שהתפרסם באותה תקופה, אותו כתב העיתונאי והסופר המפורסם ג.ק. צ'סטרטון[ref]G.K

שחור או לבן, בלי אמצע

איל לוינטר

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף

שתפו: