הרשמה לניוזלטר

ספר חדש מציג כיצד לימוד מוסיקה משפר את תפקודי המוח והלמידה אצל ילדים

דורית דינור | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

תרופת המוסיקה

אניטה קולינס לא ידעה לקרוא עד גיל תשע. היא הצליחה להעמיד פנים ולהסוות זאת, אך חוותה התדרדרות בלימודים. בהמשך גם קשריה החברתיים התחילו אט אט להתרופף. אבל אז חלה תפנית מפתיעה: היא החלה ללמוד לנגן בקלרינט במסגרת פרויקט מוסיקה בבית ספרה. היא למדה לקרוא תווים ועבדה קשה להתכונן להופעה מול קהל. זה היה תחום בו הרגישה שהיא מצטיינת ואחרי כחצי שנה בלבד בפרויקט, היא גם למדה לקרוא באופן שוטף. כילדה – לימודי המוסיקה שינו את חייה.

אניטה קולינס אינה הילדה היחידה שהמוסיקה שינתה את כל מסלול חייה. במחקר נרחב שנערך בקולומביה הבריטית שבקנדה בקרב 112,000 תלמידים מכיתה ז' עד י"ב, מצאו מתאם חיובי בין פעילות מוסיקלית בבית הספר לבין הישגים גבוהים יותר במתמטיקה, במדעים ובאנגלית. ככל שרמת המעורבות המוסיקלית של התלמידים (השתתפו ביותר קורסים) הייתה גבוהה יותר כך ההישגים היו גבוהים יותר, במיוחד הדבר נכון לגבי מוסיקה אינסטרומנטלית[1].

במחקר אחר שנערך בגרמניה בקרב כ-4,000 תלמידים בגילים 17-8, מצאו החוקרים כי תלמידים שלמדו מוסיקה קיבלו ציונים טובים יותר בלימודים, היו בעלי אמביציה ואישיות פתוחה יותר, לעומת אלו שלא למדו מוסיקה או נגינה. ממצא מעניין שבא לידי ביטוי במחקר זה הוא שהשיפור הגדול ביותר שהובחן בלימודים היה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך – אלו שנקודת הפתיחה שלהם הייתה לכאורה נמוכה יותר.

המחקר השווה את ההשפעות של מוסיקה לעומת השפעות של פעילויות כמו ספורט, תיאטרון או ריקוד והשיפור בקרב אלו שלמדו מוסיקה היה גדול יותר לאין ערוך[2].

וכאן נכנסת לתמונה ד"ר אניטה קולינס – אותה ילדה שחוותה על בשרה את אשר העניקה לה המוסיקה בגיל צעיר, הפכה בבגרותה למורה למוסיקה.

קולינס, שהכירה מקרוב את הקשר בין מוסיקה להצטיינות, רצתה להבין לעומק מדוע לימודי נגינה והאזנה למוסיקה גורמים לשיפור משמעותי כל כך אצל ילדים. היא חיפשה תשובות לשאלות: האם כל אחד יכול ללמוד לנגן? האם מוסיקה היא כישרון מולד או נרכש? – שאלות שיסייעו לה לעזור לתלמידיה שלה.

את השאלות היא מעלה בספרה החדש – פרי מסע ברחבי העולם בבתי ספר ובמעבדות לחקר המוח. במעבדות היא פגשה חוקרי מוח המשתמשים בטכנולוגיות כמו fMRI ו-EEG כדי לבחון את האזורים הפעילים במוח בעת פעילות מוסיקלית. חוקרים מהמעבדה למוסיקה ולדימות מוחי בבית הספר הרפואי באוניברסיטת הרווארד לדוגמה, מצאו שלאנשים שעסקו במוסיקה (נגינה ו/או האזנה), יש גמישות מוחית (נוירופלסטיות) גבוהה יותר. דבר זה מתבטא בין השאר ביכולות גבוהות יותר של למידה – מוחם שונה במבנה ובתפקוד ביחס לאלו שאינם עוסקים במוסיקה[3].

במחקרים אחרים התגלה כי בעת פעילות מוסיקלית המוח פעיל בשלושה חלקים של קליפת המוח בעת ובעונה אחת: החלק התנועתי, החלק השמיעתי והחלק הוויזואלי. כמו כן, במהלך פעילות מוסיקלית מתקיים קשר מהיר בין שתי ההמיספרות של המוח[4]. חוסר בתזמון בין שלושת חלקי קליפת המוח, והיעדר קשר בין שתי ההמיספרות, נחשבים כיום לחלק מהגורמים להפרעות קשב ולקשיי למידה.

כמו כן, מצאו שלמידת נגינה מסייעת לילדים להתרגל לתחושות של תסכול ואי נוחות. למשל, כאשר הם מתמודדים עם הקשיים שבתרגול כלי נגינה חדש, או עם חרדת קהל ופחד מכישלון. בה בעת, ההצלחה בהתמודדות הזו נותנת תחושת סיפוק ו"היי" מהאדרנלין שזורם במוח. כמובן, כל אלו יכולים להתבטא גם בתחומים אחרים[5].

באשר לשאלה האם מוסיקה היא כישרון מולד או נרכש, סריקות fMRI הראו שכל התינוקות הם מוסיקליים מרגע לידתם. צליל הוא מזון למוח של תינוק כמו מגע, קשר עין והבעות פנים. באמצעותם תינוקות לומדים להבין את הסביבה. נוסף לכך, קיים קשר ברור בין עיבוד מוסיקלי במוח לבין התפתחות השפה. חשוב לדבר ולשיר לתינוקות, ולתת להם סביבה שמיעתית עשירה כדי שמוחם יתפתח.

בספרה המעניין קולינס מקשרת בין מחקרי מוח לבין ניסיונה האישי בלימוד מוסיקה בבית הספר. היא מפצירה בנו לא לוותר על לימוד מוסיקה משום שהיא חיונית להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים ומבוגרים כאחד.

References
.1 Guhn, Emerson, Gouzouasis, "A Population-Level Analysis of Associations Between School Music Participation and Academic Achievement", University of British Columbia, 2019
.2 Hille, Schupp, "How learning a musical instrument affects the development of skills", Ecomomics of Eductaion review, 2015
.3 Hyde, Lerch, Norton, Foegeard +3, "Musical training shapes structural brain development", The Journal of Neuroscience, 2009
.4 Nozaradan, Exploring how musical rhythm entrains brain activity with electroencephalogram frequency-tagging, Philosophical Transactions B, 2014
.5 Dumont, Syurina +2, "Music Interventions and child development: A critical review and further directions", 2017

שתפו את הכתבה:

תרופת המוסיקה

ספר חדש מציג כיצד לימוד מוסיקה משפר את תפקודי המוח והלמידה אצל ילדים

דורית דינור | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Anita Collins, "The Music Advantage: How learning music helps your child's brain and wellbeing", Sep 2020

אניטה קולינס לא ידעה לקרוא עד גיל תשע. היא הצליחה להעמיד פנים ולהסוות זאת, אך חוותה התדרדרות בלימודים. בהמשך גם קשריה החברתיים התחילו אט אט להתרופף. אבל אז חלה תפנית מפתיעה: היא החלה ללמוד לנגן בקלרינט במסגרת פרויקט מוסיקה בבית ספרה. היא למדה לקרוא תווים ועבדה קשה להתכונן להופעה מול קהל. זה היה תחום בו הרגישה שהיא מצטיינת ואחרי כחצי שנה בלבד בפרויקט, היא גם למדה לקרוא באופן שוטף. כילדה – לימודי המוסיקה שינו את חייה.

אניטה קולינס אינה הילדה היחידה שהמוסיקה שינתה את כל מסלול חייה. במחקר נרחב שנערך בקולומביה הבריטית שבקנדה בקרב 112,000 תלמידים מכיתה ז' עד י"ב, מצאו מתאם חיובי בין פעילות מוסיקלית בבית הספר לבין הישגים גבוהים יותר במתמטיקה, במדעים ובאנגלית. ככל שרמת המעורבות המוסיקלית של התלמידים (השתתפו ביותר קורסים) הייתה גבוהה יותר כך ההישגים היו גבוהים יותר, במיוחד הדבר נכון לגבי מוסיקה אינסטרומנטלית[1].

במחקר אחר שנערך בגרמניה בקרב כ-4,000 תלמידים בגילים 17-8, מצאו החוקרים כי תלמידים שלמדו מוסיקה קיבלו ציונים טובים יותר בלימודים, היו בעלי אמביציה ואישיות פתוחה יותר, לעומת אלו שלא למדו מוסיקה או נגינה. ממצא מעניין שבא לידי ביטוי במחקר זה הוא שהשיפור הגדול ביותר שהובחן בלימודים היה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך – אלו שנקודת הפתיחה שלהם הייתה לכאורה נמוכה יותר.

המחקר השווה את ההשפעות של מוסיקה לעומת השפעות של פעילויות כמו ספורט, תיאטרון או ריקוד והשיפור בקרב אלו שלמדו מוסיקה היה גדול יותר לאין ערוך[2].

וכאן נכנסת לתמונה ד"ר אניטה קולינס – אותה ילדה שחוותה על בשרה את אשר העניקה לה המוסיקה בגיל צעיר, הפכה בבגרותה למורה למוסיקה.

קולינס, שהכירה מקרוב את הקשר בין מוסיקה להצטיינות, רצתה להבין לעומק מדוע לימודי נגינה והאזנה למוסיקה גורמים לשיפור משמעותי כל כך אצל ילדים. היא חיפשה תשובות לשאלות: האם כל אחד יכול ללמוד לנגן? האם מוסיקה היא כישרון מולד או נרכש? – שאלות שיסייעו לה לעזור לתלמידיה שלה.

את השאלות היא מעלה בספרה החדש – פרי מסע ברחבי העולם בבתי ספר ובמעבדות לחקר המוח. במעבדות היא פגשה חוקרי מוח המשתמשים בטכנולוגיות כמו fMRI ו-EEG כדי לבחון את האזורים הפעילים במוח בעת פעילות מוסיקלית. חוקרים מהמעבדה למוסיקה ולדימות מוחי בבית הספר הרפואי באוניברסיטת הרווארד לדוגמה, מצאו שלאנשים שעסקו במוסיקה (נגינה ו/או האזנה), יש גמישות מוחית (נוירופלסטיות) גבוהה יותר. דבר זה מתבטא בין השאר ביכולות גבוהות יותר של למידה – מוחם שונה במבנה ובתפקוד ביחס לאלו שאינם עוסקים במוסיקה[3].

במחקרים אחרים התגלה כי בעת פעילות מוסיקלית המוח פעיל בשלושה חלקים של קליפת המוח בעת ובעונה אחת: החלק התנועתי, החלק השמיעתי והחלק הוויזואלי. כמו כן, במהלך פעילות מוסיקלית מתקיים קשר מהיר בין שתי ההמיספרות של המוח[4]. חוסר בתזמון בין שלושת חלקי קליפת המוח, והיעדר קשר בין שתי ההמיספרות, נחשבים כיום לחלק מהגורמים להפרעות קשב ולקשיי למידה.

כמו כן, מצאו שלמידת נגינה מסייעת לילדים להתרגל לתחושות של תסכול ואי נוחות. למשל, כאשר הם מתמודדים עם הקשיים שבתרגול כלי נגינה חדש, או עם חרדת קהל ופחד מכישלון. בה בעת, ההצלחה בהתמודדות הזו נותנת תחושת סיפוק ו"היי" מהאדרנלין שזורם במוח. כמובן, כל אלו יכולים להתבטא גם בתחומים אחרים[5].

באשר לשאלה האם מוסיקה היא כישרון מולד או נרכש, סריקות fMRI הראו שכל התינוקות הם מוסיקליים מרגע לידתם. צליל הוא מזון למוח של תינוק כמו מגע, קשר עין והבעות פנים. באמצעותם תינוקות לומדים להבין את הסביבה. נוסף לכך, קיים קשר ברור בין עיבוד מוסיקלי במוח לבין התפתחות השפה. חשוב לדבר ולשיר לתינוקות, ולתת להם סביבה שמיעתית עשירה כדי שמוחם יתפתח.

בספרה המעניין קולינס מקשרת בין מחקרי מוח לבין ניסיונה האישי בלימוד מוסיקה בבית הספר. היא מפצירה בנו לא לוותר על לימוד מוסיקה משום שהיא חיונית להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים ומבוגרים כאחד.

References
.1 Guhn, Emerson, Gouzouasis, "A Population-Level Analysis of Associations Between School Music Participation and Academic Achievement", University of British Columbia, 2019
.2 Hille, Schupp, "How learning a musical instrument affects the development of skills", Ecomomics of Eductaion review, 2015
.3 Hyde, Lerch, Norton, Foegeard +3, "Musical training shapes structural brain development", The Journal of Neuroscience, 2009
.4 Nozaradan, Exploring how musical rhythm entrains brain activity with electroencephalogram frequency-tagging, Philosophical Transactions B, 2014
.5 Dumont, Syurina +2, "Music Interventions and child development: A critical review and further directions", 2017

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

דורית דינור

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן...

הכלכלן המנודה המצליח בעולם

דינה גורדון

קשה היום להאמין שתומס סואל בן ה-91, מגדולי ההוגים הכלכליים במאה האחרונה, היה בשנות העשרים לחייו מרקסיסט מושבע. אולם הביוגרפיה החדשה...

האם השוויון פוגע בבריאות?

דורית דינור

אתם ממתינים חודשים לבדיקת הדמיה או לרופא מומחה, יושבים באולם המתנה עם עוד 50 אנשים, או נכנסים להליך רפואי מבלי לקבל הסבר שניתן בסבלנות...

נפלאות האודיסיאה של ציפורים נודדות

דינה גורדון

הן מגדילות את מסת השרירים שלהן בלי לעשות אימוני כושר, זוללות שומן בלי לפתח מחלת לב או סוכרת, גומאות מרחקים של עשרות אלפי...

אין כמו סיפור טוב כדי להעביר את סיפורה המורכב של ישראל

נדב רט

"ב-12 בינואר 1981 סיים השייח' חמאד אבו רביע עוד יום עבודה במשכן. הוא גלגל במזנון הכנסת שיחה בערבית עם משה שחל. אחר כך...

המחיר הגבוה שגובה הטכנולוגיה

נדב רט

אין ספק ש"מהפכת הקשב" הוא ספר חובה שעוד יצוטט בשנה הקרובה בכנסים העוסקים בחינוך, בעסקים, בחקיקה, בזוגיות, במשפחה ובכלכלה. לא בגלל שהוא...

ההפיכה שעוד לא קרתה

דינה גורדון

מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, כינס את הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית לדיון דחוף במשבר הכלכלי שפקד את סין. אבל הפגישה לא התנהלה...

הבלוף הגדול של חייו

דינה גורדון

במשך 15 שנה חי ג'יימס טייט היל בשקר. זו לא הייתה תוצאה של מזימה מתוכננת או בחירה מודעת, לפחות לא בהתחלה. זה התחיל בהעמדות פנים, השתמטויות...

שתפו: