בשבוע שעבר התקיימה תחרות מקדימה במסגרתה נבחרו חמישה יזמים שיציגו את מיזם האימפקט שלהם בכנס השקעות האימפקט הראשון בישראל. יותר משישים מיזמים נרשמו לתחרות – כל אחד מהם מנסה לשפר את החיים של מיליוני אנשים בדרכו שלו. נראה שיש יותר ויותר יזמים שמעוניינים לרתום את הכישורים שלהם ואת הלהט שלהם לא רק כדי לעשות כסף, אלא גם כדי לעשות את העולם הזה מקום טוב יותר.

אחד מהם הוא ״ויטליטיקס״ – מעין רשת חברתית המאפשרת לקשישים לתקשר עם הסביבה שלהם כשהם צריכים עזרה. ויטליטיקס מאפשרת ליצור מסביב לקשיש רשת של אנשים שדואגים לו, ויכולים לבוא לסייע לו גם במקרים שאינם מקרי חירום. היא מאפשרת גם ליצור מערך של מתנדבים, ״מלאכים״ כפי שהם קוראים להם, שיסייעו לקשישים בעת הצורך.

סטרטאפ מרגש אחר הוא ״קיפוד״ – מיזם ששם לעצמו למטרה להנגיש מחשוב אישי לתושבי אפריקה שעד כה לא הייתה להם גישה כזאת. ״קיפוד״, שהסיסמה שלהם היא ״המחשב האישי ב-7 דולר״, מציע מעין מחשב על דיסק-און-קי קטן. את הדיסק-און-קי אפשר לחבר לכל מחשב, אפילו למחשבים ישנים מאוד, בכל מקום בעולם, וליהנות ממחשב אישי מהיר יחסית עם התוכנות האישיות והקבצים האישיים שלכם, המבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד. מה שמעניין הוא שבכל פעם שאתם קונים לעצמכם ״קיפוד״, הסטרטאפ שולח אחד נוסף לאפריקה. שני הסטרטאפים האלה, ועוד שלושה שנבחרו בתחרות, יציגו בכנס השקעות האימפקט הראשון בישראל.

״קיפוד״, שהסיסמה שלהם היא ״המחשב האישי ב-7 דולר״, מציע מעין מחשב על דיסק-און-קי קטן

כל היזמים שניגשו לתחרות היו בעבר חלק מהעולם העסקי ה״רגיל״ וכעת, הם מגיעים, עם כל האש בעיניים, לשנות ולהשפיע.

גם אני התחלתי כך – לפני שבע שנים עזבתי את העבודה שלי בתחום השיווק וחיפשתי דרך שבה אוכל להמשיך להתפתח מקצועית, אבל בעולמות תוכן שאני מאמינה בהם ורוצה לקדם. כשגיליתי את עולם היזמות החברתית סביבתית התאהבתי כמעט מיד. האפשרות להרוויח ולהתפרנס וגם ליצור משמעות ריגשה אותי. במהלך השנים הכרתי הרבה מאוד סטרטאפים, חדשניים ומעניינים, אך לצד ההתלהבות גם הייתה אכזבה. לצערי רבים מהם קרסו ונעלמו עקב אתגרי מימון.

וזה המקום בו השקעות אימפקט יכולות להשתלב בזירת החדשנות הצעירה הזאת. השקעת אימפקט היא תחום שהולך וגדל בעולם. משקיעי אימפקט הם אנשים שרוצים לשלב השקעות עסקיות יחד עם תרומה חברתית וסביבתית משמעותית. משתתפים במגמה הזאת תעשיינים, משקיעים, פילנתרופים וגופים פיננסיים רבים. לצד השאלה ״מה יוצא לי מזה״, הם גם שואלים את עצמם ״מה יוצא לחברה מזה״. 

אבל זאת רק ההתחלה. רבים מהמשקיעים לא הכירו את התחום, או רק שמעו עליו שמועה. היום, עם ההתעוררות של המגמה בארץ ואימוץ של מתודולוגיות וסטנדרטים בין-לאומיים, אני מאמינה שהעיסוק בתחום ילך ויגבר ורבים עוד ידבקו בחיידק. כי מי לא רוצה להרוויח מדברים שהוא מאמין בהם באמת. מי לא רוצה להשקיע במה שבאמת חשוב לו. ולהרוויח. 

פעמים רבות אני מדברת עם משקיעים שמסבירים לי שהם אינם מערבבים עשייה עסקית ועשייה פילנתרופית, אבל כשאני בוחנת את הפורטפוליו שלהם אני מגלה לפחות כמה סטרטאפים שנכנסים לקטגוריה הזאת. כל אחד יכול להיות משקיע אימפקט, העניין הוא התמקצעות ועבודה מסודרת מול סטנדרטים בינלאומיים.

חלק מהאחריות להתמקצעות נופלת על הסטרטאפיסטים עצמם. רבים מהיזמים המגיעים מהעולם החברתי מדברים לעתים קרובות במונחים חברתיים, במונחים של משמעות ושל השפעה, ופחות במונחים עסקיים. תנועת השקעות האימפקט העולמית, על אף היותה מוכוונת שינוי חברתי, מדברת במספרים. היא יצרה עולם מונחים חדש שמאפשר לדבר על ההשפעה במונחים עסקיים מדידים המאפשרים למשקיעים להעריך הן את הממד העסקי והן את הממד החברתי של המיזם העומד מולם. 

יזם צריך לא רק להגיד שהוא עושה טוב, אלא גם להיות מסוגל לכמת את הטוב הזה. כמו שיזם מציג תוכנית עסקית ומציג את הרווח הפוטנציאלי, הוא צריך להציג גם תוכנית חברתית. באופן זה תהיה למשקיע דרך לחוש את המשמעות של הרעיון ולהשוותו לרעיונות אחרים. מי האנשים שאני הולך להשפיע עליהם? על איזה צורך שלהם אני עונה? על כמה אנשים אני הולך להשפיע? תוך כמה זמן? ומה תהיה רמת ההשפעה שלי? כשנדע לספק את התשובות, יתחילו יותר אנשים להתעניין ולשאול את השאלות.

אימוץ השפה, הטכניקה וההתמקצעות תאפשר ליזמים לא רק לדבר באופן אפקטיבי יותר אל משקיעים ישראלים, הם גם יגשרו ביננו לבין הזירה הגלובלית. ישראל יכולה להציע למשקיעי האימפקט הבינלאומיים שלל הזדמנויות עסקיות עם ערך מוסף, כך נוכל להזרים לזירה הישראלית גם כסף מחו״ל, כסף חדש, חכם וחברתי יותר. כסף של אנשים שכבר מבינים, שאפשר להשקיע ולהשפיע.