קלי טרנר סיימה את לימודי המאסטר שלה באוניברסיטת ברקלי בייעוץ למטופלי סרטן. היא הוכשרה בפסיכותרפיה ועבדה בבית חולים גדול במתן תמיכה רגשית לחולי סרטן. העיסוק נתן לה משמעות בחיים וסלל עבורה עתיד מקצועי, עד שיום אחד נתקלה בספר של אדם שסבל מסרטן בכליות בדרגה 4, וניסה את כל מה שהיה לרפואה המערבית להציע: ניתוחים, טיפולי כימותרפיה והקרנות. הוא נשלח הביתה לאחר שנאמר לו שנותרו לו כחודשיים לחיות, ואז, תוך שלוש שנים, הוא פשוט החלים לגמרי. "קראתי עליו 25 שנה אחרי שהוא הבריא מהמחלה. אתה לעולם לא יודע מתי ספר ישנה את החיים שלך".

הסיפור דרבן אותה למצוא מקרים של מטופלים סופניים שעברו "החלמה ספונטנית" – החלמה שרופאים אינם יכולים להסביר. כשסקרה את הספרות המדעית בתחום היא הופתעה לגלות שכשחוקרים ניסו להסביר את אלפי המקרים שנתקלו בהם ואת המנגנונים שפעלו ברקע, הם הזניחו באופן מוזר את שתי הקבוצות שבלעדיהן תהליך הריפוי לא היה קורה – המחלימים עצמם והמרפאים האלטרנטיביים שליוו אותם בתהליך הריפוי. הסיפורים וההסברים של החולים לא תועדו על ידי החוקרים, ולכן המסקנות שאליהן הגיעו נותרו מנותקות מהמציאות בשטח.