ויטליק בוטרין, גאון מחשבים בן 20, רוצה לשנות את הסדר החברתי שלנו. אחרי שסיים לגייס 18 מיליון דולר מהציבור בחודש אוקטובר 2014 הוא עובד בימים אלה במרץ כדי לבנות אינטרנט שמבוסס על מודל אחר לחלוטין, אינטרנט שיוכל לשנות את יחסי הכוחות בעולם.

אם בוטרין יצליח במיזם השאפתני שלו, ״אית׳יריום״ (Ethereum), יתחילו לצוץ בזה אחר זה על הפלטפורמה שהוא בונה הזדמנויות מסוג חדש שמעולם לא הכרנו. נוכל לעשות ביטוח בלי חברת ביטוח, לעשות השקעות ולקבל הלוואות בלי בנקים, נוכל לחתום על חוזים שיאכפו את עצמם בלי צורך בעורכי דין ובבתי משפט, ונוכל אפילו לבנות ארגונים שלמים בלי מנהלים.

בוטרין לוקח את הרעיון הטכנולוגי שבבסיס המטבע הדיגיטלי ביטקוין כדי לייצר אינטרנט בלי שרתים, רשת שתשבור את התלות בחברות גדולות, תיקח את הכוח מתאגידי הענק ותעביר אותו להמונים. לא יהיה אף אחד שיוכל לשלוט ברשת החדשה הזאת, אפילו לא בוטרין עצמו, והיא תהיה שם כדי לשרת את כל מי שירצה להשתמש בה.

אנשי טכנולוגיה רבים שמתרגשים מההמצאה של בוטרין משווים אותה לפרוטוקולי האינטרנט שהגיעו באמצע שנות ה-90 לעשות כאן מהפכה. בוטרין לא מפתח אפליקציה. הוא מפתח תשתית שתאפשר להקים על גביה אינספור סוגים של אפליקציות, מיזמים, מוסדות פיננסיים, ארגונים ואפילו ממשלות.

לקבל משכורת בביטקוין

בוטרין התחיל לתכנת כשהיה בן 10, בעיקר משחקי מחשב שהעלה לאינטרנט, אבל הבין שלא יגיע רחוק עם זה. ״רציתי לעשות משהו שהרבה אנשים ישתמשו בו, רציתי לחולל שינוי״, הוא מספר לי כשאני פוגש אותו לראיון בכנס Inside Bitcoins בכפר המכביה.

כשבוטרין היה בן 17 החלו להופיע באינטרנט ה-MOOCs, הקורסים האינטרנטיים רבי המשתתפים. שניים מהקורסים הראשונים שהופיעו היו בנושא בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטרין השתתף בשניהם והוציא ציונים של מעל 98. לאחר מכן הוא פיתח אתר אינטרנט שעוזר לאנשים ללמוד בינה מלאכותית על ידי כתיבת קוד.

האתר שפיתח משך את תשומת ליבו של כתב במגזין Wired, ובוטרין הוזכר במגזין הטכנולוגי המוערך. לא עבר זמן רב, וחברה ללמידה מקוונת התקשרה אליו. ״הם אמרו שהם אוהבים את מה שאני עושה והציעו לי לעבוד אצלם לחופשת הקיץ באוקלהומה״.

בוטרין היה בטוח שיעסוק לעד בתחום הלמידה המקוונת שאליה התחבר כל כך, אבל אז הגיחה טכנולוגיה חדשה – ביטקוין. ״על ביטקוין שמעתי בפעם הראשונה במארס 2011. אבא שלי אמר לי שיש מטבע מבוזר לחלוטין באינטרנט. דחיתי את הרעיון הזה בהתחלה, כי חשבתי שאין לזה ערך מהותי, ולכן זה לא יגיע לשום מקום״.

אבל בוטרין הוא בחור שאוהב להתעמק בדברים. קשה לתפוס אותו מבזבז זמן לרגע. בכל רגע של זמן פנוי, לא משנה איפה, בוטרין שולף את הסמארטפון שלו וקורא משהו, סופג עוד ועוד מידע. ״שואב אבק של ידע״, כינה אותו חבר ישראלי.

אז בוטרין בכל זאת התחיל להתעמק וללמוד לעומק על ביטקוין ולחקור מדוע כל כך הרבה אנשים מתעניינים בו, איך הוא עובד, ועל מה מבוססת הטכנולוגיה שלו. ככל שלמד יותר, כך הוקסם יותר. הוא התחיל לחפש עבודה שמשלמת בביטקוין בפורומים של קהילת הביטקוין. ״מצאתי מישהו שהקים בלוג על ביטקוין והציע לאנשים חמישה ביטקוין כדי לכתוב פוסט״, הוא נזכר. חמישה ביטקוין היו שווים באותם ימים כארבעה דולרים. נכון לרגע כתיבת שורות אלה הם שווים כ-1,700 דולר.

בוטרין, תלמיד תיכון בן 17 באותם ימים, התאהב בטכנולוגיה החדשה הזאת. ביום הוא למד ובלילה הוא כתב כתבות על ביטקוין, על הטכנולוגיה שמאחוריו ועל המהפכה שהיא עשויה לחולל.

״אני מאוד אוהב את התנועה של המטבעות הקריפטוגרפיים (מטבעות המבוססים על עקרונות מתחום ההצפנה, כמו ביטקוין, ב״ק). היא מאפשרת לך למשל לפתח אפליקציה פיננסית כשאתה רק בן 17״.

זהות כפולה של גיבור על

אנשים שעבדו עם בוטרין מתארים אותו כגאון, כסוג של סוואנט. ״הראש שלו פשוט עובד אחרת״, אמר לי אחד. בוטרין פותר בראש במהירות חישובים מורכבים וזוכר כמות בלתי נתפסת של מידע. במרפסת של פאב הנסיך הקטן בתל אביב, לאחר מפגש שנועד לגבש קהילה מסביב למיזם של בוטרין, אני יושב איתו ועם חבורת גיקים, שמתקבצת סביבו. כולם רוצים לשמוע מה בוטרין חושב על כל מיני עניינים ברומו של עולם.

אחד מהם מציג לו שאלה פיזיקלית מורכבת שהוא וחבריו כבר עבדו זמן רב לחשוב על פתרון עבורה. בוטרין מסתכל לרגע למעלה וחושב. לא עוברת חצי דקה והוא פותח בנאום מהיר וארוך שמסביר את הפתרון בשלמותו. 

לפני כשנה בוטרין התארח בישראל לכמה שבועות כדי להתערות עם קהילת מפתחי הביטקוין המקומית והמטבעות הקריפטוגרפיים. את הנסיעות מירושלים לתל אביב, הוא העביר בלימוד עצמי של סינית. היום הוא מתכתב עם סינים על הרעיונות שלו.

באותם ימים השתתף בוטרין באירוע חברתי של קהילת הביטקוין בישראל. ברגע מסוים הוא נלחץ ופנה למארח שלו. ״אנחנו חייבים ללכת״, הוא אמר. ״למה?״ תהה המארח. ״נשארו לי רק שני אחוזים בסוללה בטלפון״, ענה בוטרין, ״וזה אומר שעוד 15 דקות זה יהיה לחלוטין בזבוז של זמן״.

כשבוטרין התקבל לאוניברסיטה מובילה במדעי המחשב, אוניברסיטת ווטרלו, הוא לקח קורסים מתקדמים כבר בשנה הראשונה. כשנמאס לו במהלך השיעור הוא היה מוציא את הלפטופ ומתחיל לתכנת. כשהסתיים השיעור, הוא היה מסיים מהר את שיעורי הבית, וממהר לחדרו במעונות לעבוד על הדברים שעניינו אותו באמת: ביטקוין, קריפטוגרפיה ומטבעות קריפטוגרפיים. הוא השקיע יותר ויותר זמן בכתיבה ל-Bitcoin Magazine שאותו ייסד.

שנת הלימודים האחת שעשה באוניברסיטה הייתה תקופה קשה עבורו, הוא היה די מדוכא. ״הייתי מנהל חיים כפולים״, הוא מספר. ״זה קצת כמו שלגיבורי על יש זהות כפולה – זהות סודית וזהות רגילה.

״בזהות הסודית שלי היה אכפת לי מכל מיני דברים כמו קריפטוגרפיה, כלכלה, יישומים בעולם האמיתי ומטבעות קריפטוגרפיים, ואף אחד חוץ ממני בסביבה שלי לא התעניין בהם. הרבה סופי שבוע נשארתי לבדי בחדר המעונות ופשוט עבדתי כל היום״.

אפריל 2013 היה נקודת זמן שהפנתה את תשומת הלב העולמית לביטקוין. ערך הביטקוין עלה בחדות עד שהגיע ל-260 דולר, ולאחר מכן ירד והתייצב על אזור ה-100 דולר.
״בזמן הזה הבנתי שביטקוין הולך להיות דבר גדול ואני באמת צריך להיכנס לזה. אז נסעתי לוועידת ביטקוין בסאן חוזה, ובפעם הראשונה פגשתי את כל הקהילה הזאת שהכרתי רק מהאינטרנט. זה הרגיש כמו להתאהב״.

אחרי הוועידה בסאן חוזה לבוטרין כבר לא כל כך התחשק לחזור ללימודים. הוא החליט לקחת הפסקה של ארבעה חודשים ויצא לסיבוב מסביב לעולם בעקבות אנשי קהילת הביטקוין העולמית. במסגרת הסיבוב הזה הוא גם בילה כמה שבועות בישראל. אלה היו שבועות משמעותיים במיוחד במסע שלו.

״שמתי לב שבישראל יש פרויקטים רבים שעובדים על שימושי טכנולוגית הבלוקצ׳יין (הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין, ב״ק) כדי לעשות דברים אחרים״. בוטרין התחיל להתעמק בטכנולוגיות של Colored Coins ושל MasterCoin, שני מיזמים מהמובילים בעולם בשימוש ברשת המבוזרת של הביטקוין לצורך ביצוע פעולות פיננסיות על גביה, שיכולות לכלול דברים כמו העברת כסף ומניות.

״הועסקתי על ידי שניהם, והתחלתי לנסות להבין איך אפשר לשפר את הפרוטוקולים שלהם. ניסיתי לחשוב איך לקחת את מה שעושה מאסטר-קוין ולהפוך אותו לכללי יותר, לעוצמתי יותר וגם במקביל לפשוט יותר״. התוצאה של מה שעשה בוטרין הייתה מפתיעה ומהפכנית.

ביטקוין 2.0

כדי להבין מה עשה בוטרין במאסטר קוין ועל מה עבד צריך לקחת כמה צעדים אחורה ולחזור לעקרונות פעולת הביטקוין.

הביטקוין הוא כידוע מטבע דיגיטלי אינטרנטי מבוזר לחלוטין, שלא נשלט על ידי אף אחד. אבל מה שמאפשר לו להיות מבוזר באמת הוא רעיון טכנולוגי של ״בלוק-צ׳יין״, שרשרת של בלוקים, שהיא בעצם מעין ספר חשבונות פתוח שיושב על רשת מבוזרת של מחשבים.

גוגל, למשל, מאחסנים את המיילים שבחשבון הג׳ימייל שלנו על שרתי קבצים בחוות שרתים ענקיות. גם דרופ-בוקס מאחסנים את הקבצים שלנו על גבי כמות עצומה של מחשבים שנמצאים בבעלותם, וכך גם כל שירות אינטרנטי אחר שאנחנו משתמשים בו היום. אז היכן מאוכסנים מטבעות הביטקוין? בכל מקום, ובשום מקום, אפשר לומר.

הטכנולוגיה של ביטקוין מבוססת על מעין ספר חשבונות פתוח, ״בלוק-צ׳יין״, שנשמר על מספר עצום של מחשבים. כל אדם שיש לו מחשב יכול להצטרף לרשת המחשבים המבוזרת הזאת ולשמור גם אצלו את ספר החשבונות. כדי לבצע טרנסקציה בביטקוין צריך לבצע רישום בספר החשבונות הזה, בבלוק-צ׳יין, וכדי לעשות זאת צריכים להגיע לקונצנזוס של רשת המחשבים. לכן, כמעט בלתי אפשרי לפרוץ לרשת הזאת או לעשות עליה מניפולציות. אין אף ממשלה בעולם שיכולה ״לסגור״ את רשת הביטקוין, גם אם היא תוציא את המטבע הווירטואלי מחוץ לחוק.
הטכנולוגיה הזאת מציתה את הדמיון של יותר ויותר אנשים בשנים האחרונות. מיזמים שונים ברחבי העולם רוצים לנצל אותה כדי לסחור בדברים שאינם רק מטבעות קריפטוגרפיים, למשל זהב, דולרים, מניות או אפילו נדל״ן. התחום החדש הזה זכה לכינוי ״ביטקוין 2.0״ או ״בלוקצ׳יין 2.0״.

״בטווח הקצר, יש לזה פוטנציאל להשפיע מיידית באופן גדול אפילו יותר מהביטקוין״, מסביר לי אדן שוחט, שעומד בראש קרן ההון סיכון ״אלף״, המשקיעה 20 אחוז מהונה במיזמים הקשורים לביטקוין. שוחט מחפש להשקיע בעיקר במיזמי ״ביטקוין 2.0״. ״זה מודל עסקי עדיף וטוב יותר מאשר מודל המונטיזציה הקיים ואפילו יותר מאשר מודל ההשקעות הקיים״, הוא אומר.

מאסטר-קוין, החברה שבוטרין עבד עבורה, מאפשרת לבצע 50 סוגים של טרנסקציות שונות על גבי רשת הביטקוין. ״הם יכולים לעשות 50 סוגים, אבל זה כל מה שהם יכולים לעשות״, מסביר בוטרין כיצד קיבל את הרעיון למיזם שלו. ״הבנתי שכדי לעשות את הפרוטוקול הזה עוצמתי באמת צריך לעשות הרחבה והכללה עד כמה שאפשר״.

בוטרין הגיש לצוות של מאסטר קוין הצעה כיצד הם יכולים להרחיב את הפונקציונליות של הפרוטוקול שלהם על ידי שילוב שפת תכנות, שבעצם תאפשר לעשות כל דבר על גבי הפלטפורמה שלהם. ״המייסד של מאסטרקוין אמר שזה רעיון טוב, אבל שייקח הרבה זמן לפני שיהיה אפשר לפתח את זה״.

״לא רציתי לחכות שישה חודשים או שנה, אז אמרתי שאני אפתח את זה בעצמי״. בוטרין בחר את השם אית׳יריום אחרי ששוטט ברשימת אלמנטים מתוך מדע בדיוני בוויקיפדיה. ״אהבתי את השם הזה כי הייתה התאוריה הזאת במאה ה-19 שהאית׳ר (אֶתֶר) הוא המדיום שגלי אור מטיילים עליו, שהוא הדבר הבלתי נראה הזה שנמצא בכל מקום ומפעיל את היקום״.

בוטרין ישב באותם ימים בסאן פרנסיסקו, התחנה האחרונה שלו בסיבוב מסביב לעולם, שם הוא התחיל לכתוב את המסמך המכונן של אית׳יריום שבו הגדיר את הפתרון שהוא מציע.
המסמך הציג כיצד ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה של ביטקוין כדי ליצור רשת מבוזרת שתוכל לא רק לאחסן מטבעות דיגיטליים ולבצע טרנסקציות, אלא גם להריץ אפליקציות, לשמור חוזים, ובעצם לעשות על גביה כל דבר שמחשב יכול לעשות, כל דבר שניתן לתכנת בשפת תכנות. לצורך כך הוא ושותפיו פיתחו שפת תכנות שמופעלת על התשתית של טכנולוגיית הבלוק-צ׳יין. כמו ששפות התכנות של היום מאפשרות לנו לפתח אפליקציות שרצות על מחשב בודד, שפת התכנות של אית׳יריום תאפשר לנו להריץ תוכנות על גבי הבלוק-צ׳יין, על גבי רשת מחשבים מבוזרת שלא נשלטת על ידי אף אחד.

בוטרין שלח את המסמך ל-15 מומחים. ״בהתחלה ציפיתי שיהיה איזה כשל מהותי בפרוטוקול, ושברגע שאשלח את המסמך יהיו חמישה קריפטוגרפים שיבואו עם סיבות מהותיות לכך שאי אפשר לעשות את זה. אבל זה לא קרה. קיבלתי תגובות טובות מאוד. שיפרתי עוד את המסמך, ושלחתי אותו ל-20 נוספים, וכך התחילה להיווצר קהילה״.

בוטרין התחיל לקבל מיילים ממפתחים שרצו לעבוד איתו ולכתוב את הקוד כדי ליישם את הרעיון שלו. אחרים הצטרפו כדי לקדם את ההיבטים העסקיים.

בדצמבר 2013 בוטרין פרסם את המסמך לציבור הרחב והציג את ״אית׳יריום״ בכנס ביטקוין במיאמי. ההתלהבות בקרב קהילת הביטקוין הייתה גדולה. בוטרין הפך לסוג של כוכב רוק בתוך הקהילה, ומגזינים ובלוגים טכנולוגיים התחילו לכתוב על אית׳יריום.

בוטרין הבין שארבעת החודשים שבהם נעדר מהלימודים ייאלצו להימשך קצת יותר. בינתיים הוא גם זכה במלגה של 100 אלף דולר מהקרן של היזם המיליארדר פיטר ת׳יל המיועדת לצעירים עד גיל 20 המוותרים על הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה. הוא מקבל מהקרן 4,200 דולר בחודש למשך שנתיים. כך, בוטרין זנח לחלוטין את המחשבה על המשך הלימודים.

18 מיליון דולר בחודשיים וחצי

ה״דלק״ שיפעיל את רשת האית׳יריום, כפי שהם מכנים זאת, יהיה אית׳ר, או אֶתֶר בעברית. האית׳ר הזה יהיה במובן מסוים דומה למטבע קריפטוגרפי, כמו הביטקוין. הוא יאפשר לבצע מיקרו תשלומים על טרנסקציות שיתבצעו בתוך ה״בלוקצ׳יין״ של אית׳יריום. אנשים שירצו להשתמש בכוחה של הרשת המבוזרת יוכלו להעביר מיקרו-תשלומים כדי להשתמש בה, ואנשים שירצו לתרום מיכולות המחשוב של המחשב שלהם או שטח מהדיסק הקשיח שלהם לצורך אחסון קבצים יוכלו להרוויח על כך אית׳ר.

אופיר אביגד, יזם ואקטיביסט ישראלי שהשיק לפני כמה שבועות את מגזין De-centralized.com המוקדש כולו לטכנולוגיה ולאידיאולוגיה של ביזור, מסביר שהרעיון הזה של מיקרו-תשלומים יוכל ליצור אינטרנט הוגן יותר. ״המודל העסקי של האינטרנט היום הוא שאתה לא הלקוח, אלא המוצר״, הוא מסביר. ״הלקוחות הם המפרסמים. הם אלה שמשלמים. אתה בעצם מוכר לאתרים האלה את האפשרות להשתמש במידע שלך. המודל האלטרנטיבי מדבר על כך שהאינטרנט יהיה לטובתך, שהוא ישרת אותך״.

המיקרו-תשלומים של אית׳יריום יבטיחו שלמידע שעובר ברשת יהיה ערך כספי מסוים, כך שגם המשתמש הפשוט יוכל להרוויח מהמידע שלו שנעשה בו שימוש, וכדי לעשות שימוש במידע של אחרים הוא יעביר סכום כסף מזערי בצורה של אית׳ר.

״החדשנות הטכנולוגית והרעיונית של הביזור״, ממשיך אביגד, ״תאפשר ליצור רשת חברתית שתהיה מאוכסנת באופן מבוזר על גבי רשת מחשבים, או שירות אחסון קבצים כמו דרופ בוקס, שבו במקום שהקבצים יהיו מאוחסנים בשרת שהממשל יכול לדרוש לגשת אליו, הקבצים יהיו מפוזרים באופן מוצפן על גבי רשת מחשבים של אנשים רגילים כמוך״.

בוטרין הקים מוסד ללא מטרות רווח כדי להתחיל להתארגן באופן רשמי. לאחר מכן הוא פתח במכירה של אית׳ר לציבור הרחב. בטווח זמן של חודשיים וחצי, כל אחד שרצה יכול היה לרכוש לעצמו אית׳ר שיהיה לו זמין ברגע שהרשת תוקם בתחילת 2015. כשיגיע היום שבו תעלה הרשת לאוויר כל מה שיצטרכו המשתמשים יהיה להוריד תוכנת מחשב ולהתחיל להפעיל את הרשת ולנצל את הפוטנציאל שלה.

9,000 משתמשים נלהבים רכשו לעצמם אית׳ר בסכום כולל של 30 אלף ביטקוין, שהיו שווים באותם ימים ל-18 מיליון דולר. אדן שוחט היה אחד מהם. ״אני חושב שזאת אחת היוזמות המבטיחות יותר בתחום כרגע״, הוא אומר. ההצלחה הגדולה בגיוס ההמונים הזה, לדעתו, מוכיחה שיש אנשים שמאמינים בחזון ושרואים בו צורך.

בוטרין ללא ספק הצליח לא רק לחשוב על הרעיון שמאחורי אית׳יריום אלא גם הסביר אותו באופן שסחף אחריו הרבה מאוד אנשים. ״זה לתכנת מחדש את החברה״, הוא אומר. ״זאת פלטפורמה קריפטוגרפית שתוכל לייצר עליה מערכת משפטית משלך. זה אמנם רק היבט אחד, אבל זה היבט שאנשים רבים מתעניינים בו. יש אנשים שאוהבים את ההיבט של המערכת שלא ניתנת לרגולציה, יש אנשים שאוהבים את הרעיון שלא יהיו תאגידי ענק. אבל בסופו של דבר, בשביל רוב האנשים, זו תהיה מערכת שעליה יעבדו האפליקציות שלהם. מה שאני רוצה בסופו של דבר לראות זה שמישהו יפתח אפליקציה שתשתמש באית׳יריום ושהאפליקציה תהפוך לוויראלית בזכות עצמה מכיוון שהיא תהיה שימושית, ושאנשים אפילו לא ידעו שיש אית׳יריום ברקע״.

אם אית׳יריום באמת יהיה הצלחה מסחררת. איך החברה שלנו תיראה אחרי שהוא יהיה בשימוש בכל מקום?

״החזון של כל הביזור הזה הוא שיהיה לך איזשהו ענן אחד גדול שפשוט נמצא שם ושאתה יכול לעשות איתו דברים – יכול לדחוף אליו קובץ, לקנות שירות ממנו, לשים עליו תוכנה, ושכל הדבר הזה יהיה ישות אמורפית שפשוט עובדת, לא נשלטת על ידי אף אחד, ופשוט עושה דברים. תוכל להשתמש בזה כדי לאחסן קבצים, לאחסן כסף, לשים על זה חוזים ועוד.
״אני מקווה שבתוך 20 שנה מהיום הילדים שלנו ישאלו אותנו: ׳מה? אם רצית ליצור חנויות אינטרנטיות היית צריך לסמוך על קוד שיושב על שרת? זה נורא! מה אם השרת היה נעלם?׳״
איך זה יעבוד? איך למשל ייראה ביטוח על רשת האית׳יריום?

״במקום חברת ביטוח, תדמיין שיש לך חוזה של כמה מאות אנשים. כולם שמים פיקדון, וכדי להישאר בפוליסה הפיקדון צריך להישאר מעל סכום מסוים. אז אם מישהו צריך לקבל תשלום – למשל, אם זה ביטוח הצפה והבית שלו מוצף, או ביטוח בריאות והוא נעשה חולה – יהיה מכניזם שיחליט האם התביעה שלו לגיטימית. אם כן, הוא יקבל תשלום באופן שווה מהפיקדון של כולם. לא תהיה חברה שעושה על זה רווח באמצע״.

בוטרין מאמין שחוץ מביטוח, מגוון רחב של כלים פיננסיים יוכלו לעבור לפלטפורמה המבוזרת ולייתר הרבה מהארגונים שהיום אנחנו משתמשים בהם. כל מוסד שהיום אנחנו משלמים לו כסף כדי להבטיח אמינות יוכל להתייתר מכיוון שהרשת המבוזרת תדאג לאכוף את החוזים וניתן יהיה לסמוך עליה. ״המוסדות הפיננסיים יהיו הרבה יותר קטנים״, הוא מנבא. ״הרבה אנשים שעובדים בבנקים יפוטרו במשך 10 השנים הקרובות״.

אפילו מסחר בנדל״ן יוכל להתבצע על גבי הבלוק-צ׳יין. נוכל למכור את הדירה דרך האינטרנט מבלי לראות את הרוכש, והמנעול החכם שבדלת ידע לפתוח את הדלת רק למי שהדירה בבעלותו על פי הרישום בבלוק-צ׳יין, הוא מתאר.

מעבר להיבטים של מסחר, ניתן יהיה להקים על גבי הרשת מגוון אינסופי של אפליקציות מבוזרות. חשבו למשל על אפליקציית העברת מסרים כמו וואטס-אפ שתהיה מבוזרת לחלוטין ולא נשלטת על ידי אף אחד. כל המסרים יהיו מוצפנים, ואף אחד לא יוכל לחדור לפרטיות המשתמשים. ארגונים מבוזרים יוכלו לקום על גבי התשתית הזאת. הם יוכלו להעביר חקיקה באמצעות הצבעות, והרשת תוכל לאכוף את ביצוע החוקים. זאת גם הסיבה שמרחיקי הלכת מתארים לעצמם את היכולת להקים ממשל דמוקרטי על בסיס התשתית הזאת, ממשל שבו האזרחים עצמם מקבלים את ההחלטות ללא נציגים.

לאית׳יריום מחכים עוד לא מעט משוכות שיהיה עליה לעבור. אחת המשמעותיות שביניהן היא ה״סקלביליות״, כלומר, היכולת לגדול בקנה מידה גדול. ברגע שתשוחרר לאוויר העולם הגרסה הראשונה של אית׳יריום, בוטרין וצוותו מתכוונים להשקיע את מרבית מרצם בפתרון הבעיה הזאת. אם הם לא יצליחו לפתור אותה עלות השימוש ברשת עלולה לגדול ככל שהרשת תגדל, ואנשים עלולים לזנוח את התשתית.

בוטרין, שהגיע לישראל להרצות בכנס Inside Bitcoins הבין-לאומי בחודש אוקטובר, סיפר שבישראל יש אנשים רבים עם רעיונות חדשים, רדיקליים, לדבריו. ״נראה שכאן נמצאת סוג הקהילה שמשהו באמת גדול יכול לצאת ממנה״.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן