כניסה
הרשמה לניוזלטר

הבטון המיוחד של הרומאים, המשאבות המתקדמות של בני הנסקה, המפה העתיקה של אנטרקטיקה, ואנשי המערות בעלי האינטליגנציה הגבוהה. מתברר שתרבויות העבר היו חכמות הרבה יותר מכפי שלימדו אותנו בספרים

רקפת תבור | 6 באוקטובר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 13 דק׳

להתבונן מחדש על ההיסטוריה, ולהבין שמשהו לא מסתדר

מאז שנבנה מתחם האקרופוליס באתונה במאה החמישית לפנה"ס, הוא חווה טלטלות רבות, רובן מעשי ידי אדם. הרצינית שבהן הייתה מלחמת מורן הידועה גם בשם המלחמה העות'מאנית- ונציאנית במאה ה-17, שבמסגרתה הפך מקדש הפרתנון היפה הממוקם בלב מתחם האקרופוליס, למקום אחסון לכלי נשק ואבק שריפה. המקדש ספג פגיעה קשה והפך את מלאכת השימור והשחזור של המבנה למאתגרת מאוד.

במהלך המאה ה-20 ארכיאולוגים ומדענים ניסו לפענח את האופן בו תוכנן ונבנה הפרתנון כדי שיוכלו לשחזר חלקים חסרים שיתמכו במבנה בדרך הטובה ביותר. אך ככל שהתקדם המחקר צצו עוד ועוד שאלות לגבי בנייתו שארכה במקור כתשע שנים בלבד וכללה כ-70 אלף חלקים.

התעלומה הראשונה מבין רבות הייתה כיצד חצבו והובילו העבדים ביוון גושי שיש, השוקלים כעשרה טון כל אחד, מאתר מחצבה הנמצא במרחק 17 ק"מ מאתונה, אל הפרתנון השוכן במעלה הגבעה. תעלומה נוספת התגלתה כשאנשים העובדים בפרויקט השחזור של הפרתנון ניסו לסתת אבן שחסרה במבנה ולהניח אותה במקום המתאים. בעוד שהאבנים העתיקות התאימו זו לזו בדיוק מדהים, ברמת המילימטר, מנוליס קורס, מתאם עבודות השחזור, ראה שאף לא אחד מכלי העבודה המודרניים הצליח לסתת אבנים באותה רמת דיוק. הכלים העתיקים היו לטענתו חדים יותר ועמידים יותר מאלו שמשתמשים בהם היום. נוסף על כך, הגיע קורס למסקנה שהבנאים העתיקים יכלו לחצוב בשיש פי שניים מהר יותר מהקצב של בעלי המלאכה היום.

תמונת אילוסטרציה: Shutterstock

להתבונן מחדש על ההיסטוריה, ולהבין שמשהו לא מסתדר

הבטון המיוחד של הרומאים, המשאבות המתקדמות של בני הנסקה, המפה העתיקה של אנטרקטיקה, ואנשי המערות בעלי האינטליגנציה הגבוהה. מתברר שתרבויות העבר היו חכמות הרבה יותר מכפי שלימדו אותנו בספרים

רקפת תבור | 6 באוקטובר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 13 דק׳

תמונת אילוסטרציה: Shutterstock

מאז שנבנה מתחם האקרופוליס באתונה במאה החמישית לפנה"ס, הוא חווה טלטלות רבות, רובן מעשי ידי אדם. הרצינית שבהן הייתה מלחמת מורן הידועה גם בשם המלחמה העות'מאנית- ונציאנית במאה ה-17, שבמסגרתה הפך מקדש הפרתנון היפה הממוקם בלב מתחם האקרופוליס, למקום אחסון לכלי נשק ואבק שריפה. המקדש ספג פגיעה קשה והפך את מלאכת השימור והשחזור של המבנה למאתגרת מאוד.

במהלך המאה ה-20 ארכיאולוגים ומדענים ניסו לפענח את האופן בו תוכנן ונבנה הפרתנון כדי שיוכלו לשחזר חלקים חסרים שיתמכו במבנה בדרך הטובה ביותר. אך ככל שהתקדם המחקר צצו עוד ועוד שאלות לגבי בנייתו שארכה במקור כתשע שנים בלבד וכללה כ-70 אלף חלקים.

התעלומה הראשונה מבין רבות הייתה כיצד חצבו והובילו העבדים ביוון גושי שיש, השוקלים כעשרה טון כל אחד, מאתר מחצבה הנמצא במרחק 17 ק"מ מאתונה, אל הפרתנון השוכן במעלה הגבעה. תעלומה נוספת התגלתה כשאנשים העובדים בפרויקט השחזור של הפרתנון ניסו לסתת אבן שחסרה במבנה ולהניח אותה במקום המתאים. בעוד שהאבנים העתיקות התאימו זו לזו בדיוק מדהים, ברמת המילימטר, מנוליס קורס, מתאם עבודות השחזור, ראה שאף לא אחד מכלי העבודה המודרניים הצליח לסתת אבנים באותה רמת דיוק. הכלים העתיקים היו לטענתו חדים יותר ועמידים יותר מאלו שמשתמשים בהם היום. נוסף על כך, הגיע קורס למסקנה שהבנאים העתיקים יכלו לחצוב בשיש פי שניים מהר יותר מהקצב של בעלי המלאכה היום.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מייסדי גוגל: ״מה הטעם בתוכנית? היא תעכב אותנו״

בן קמינסקי

רובנו מכירים את גוגל כמנוע חיפוש. היא הצהירה שמטרתה לארגן את כל המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש. אבל אז רכשה חברת רובוטיקה צבאית, המציאה מכונית ללא נהג, פיתחה בלונים שיספקו אינטרנט למיליארדי אנשים והשקיעה הון עתק בבינה מלאכותית. למה הפכה גוגל והאם אנו צריכים לחשוש מכך?

קרחונים מלאכותיים מנצחים את הבצורת

דינה גורדון

האם המצאה פשוטה וגאונית תפתור את מחסור המים במדבר הקר שבהרי ההימליה? ראיון עם האיש שבונה מגדלי קרח לאנשי ההרים

לחיות בלי חמצן ולקום לתחייה אחרי 1,500 שנה

רקפת תבור

מגוון מינים בטבע מדגימים יכולת הישרדות בלתי נתפסת

התחממות? היכונו להתקררות הגלובלית

רקפת תבור

כדור הארץ אמנם התחמם בעשורים האחרונים, אולם החל מ-2020 פעילות השמש צפויה להשתנות, וניכנס לעידן חדש. הולך להיות קר, טוענים מגוון קבוצות חוקרים, וזה לא צריך להפתיע אותנו

הארכיאולוגיה שהמדענים לא רוצים שתכירו

רקפת תבור

במשך עשרות שנים דואגת הקהילייה המדעית להתעלם מממצאים שהתגלו באתר חפירות במקסיקו

חטיפי מדע ומעבר

רקפת תבור

הסלע שמאתגר את חוקי הפיזיקה משקלו מוערך בכ-250 טון, והוא מונח לו ביציבות על גבי שיפוע של 45 מעלות, בדרום הודו. ידוע שכבר במאה השביעית לספירה המלך המקומי ניסה לגלגל את הסלע, המכונה ״כדור החמאה של קרישנה״, ומאז עוד רבים

שתפו: