הבטון המיוחד של הרומאים, המשאבות המתקדמות של בני הנסקה, המפה העתיקה של אנטרקטיקה, ואנשי המערות בעלי האינטליגנציה הגבוהה. מתברר שתרבויות העבר היו חכמות הרבה יותר מכפי שלימדו אותנו בספרים
רקפת תבור | 6 באוקטובר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 13 דק׳
להתבונן מחדש על ההיסטוריה, ולהבין שמשהו לא מסתדר
מאז שנבנה מתחם האקרופוליס באתונה במאה החמישית לפנה"ס, הוא חווה טלטלות רבות, רובן מעשי ידי אדם. הרצינית שבהן הייתה מלחמת מורן הידועה גם בשם המלחמה העות'מאנית- ונציאנית במאה ה-17, שבמסגרתה הפך מקדש הפרתנון היפה הממוקם בלב מתחם האקרופוליס, למקום אחסון לכלי נשק ואבק שריפה. המקדש ספג פגיעה קשה והפך את מלאכת השימור והשחזור של המבנה למאתגרת מאוד.
במהלך המאה ה-20 ארכיאולוגים ומדענים ניסו לפענח את האופן בו תוכנן ונבנה הפרתנון כדי שיוכלו לשחזר חלקים חסרים שיתמכו במבנה בדרך הטובה ביותר. אך ככל שהתקדם המחקר צצו עוד ועוד שאלות לגבי בנייתו שארכה במקור כתשע שנים בלבד וכללה כ-70 אלף חלקים.
התעלומה הראשונה מבין רבות הייתה כיצד חצבו והובילו העבדים ביוון גושי שיש, השוקלים כעשרה טון כל אחד, מאתר מחצבה הנמצא במרחק 17 ק"מ מאתונה, אל הפרתנון השוכן במעלה הגבעה. תעלומה נוספת התגלתה כשאנשים העובדים בפרויקט השחזור של הפרתנון ניסו לסתת אבן שחסרה במבנה ולהניח אותה במקום המתאים. בעוד שהאבנים העתיקות התאימו זו לזו בדיוק מדהים, ברמת המילימטר, מנוליס קורס, מתאם עבודות השחזור, ראה שאף לא אחד מכלי העבודה המודרניים הצליח לסתת אבנים באותה רמת דיוק. הכלים העתיקים היו לטענתו חדים יותר ועמידים יותר מאלו שמשתמשים בהם היום. נוסף על כך, הגיע קורס למסקנה שהבנאים העתיקים יכלו לחצוב בשיש פי שניים מהר יותר מהקצב של בעלי המלאכה היום.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
תמונת אילוסטרציה: Shutterstock
