כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחקרים הראו עד היום שלצמחים יש יכולות קוגניטיביות כמו עיבוד מידע, תקשורת, למידה וזיכרון. אבל מחקר חדש מגלה שאולי יש להם גם מודעות עצמית דומה במקצת לזו של בני אדם

רקפת תבור | 6 באוקטובר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 6 דק׳

מחקר אחר מחקר – ייתכן שלצמחים יש תודעה

קלוד ברנאר (Claude Bernard 1878-1813) היה פיזיולוג ורופא צרפתי בעל שם. הוא נחשב לאחד ממייסדי הרפואה הניסויית, והתפרסם כמי שחקר והגדיר לראשונה את תהליכי הסדרת האיזון הפנימי של הגוף – מצב המכונה "הומאוסטזיס". אבל ברנאר לא התעניין רק בבני אדם. ב-1878 הוא דיווח על סדרת ניסויים שערך בצמח מעניין במיוחד: המימוזה הביישנית. צמח זה, המכונה גם "אל תגע בי", הוא צמח מטפס הרגיש מאוד למגע – אם נוגעים באחד מעליו הוא נסגר במהירות ונפתח מחדש רק כעבור כחצי שעה. טלטול נוסף של העלה יגרום לגבעול לצנוח. אולם ברנאר הראה בניסויים שערך כיצד חומרי אלחוש, כמו אתר (או בשמו הרשמי "דיאתיל אתר") וכלורופורם, משתקים את תגובתם המהירה של עלי המימוזה הביישנית, כלומר מונעים מהם להיסגר.

כמה שנים לפני שברנאר ערך את הניסויים עם המימוזה הביישנית, רופא אחר בשם ויליאם מורטון ערך את ההדגמה הפומבית הראשונה של שימוש באתר לצורך הרדמת בני אדם לפני ניתוח. ההדגמה נערכה באוקטובר 1846 בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, בניתוח להסרת גידול מצוואר "History of Anesthesia", Wood Library-Museum of Anesthesiology
. לאחר הניתוח, איש האשכולות, הרופא והמשורר האמריקני, אוליבר ונדל הולמס האב, שהתפעל כל כך מתהליך ההרדמה, הציע לכנות אותו אנסתזיה, נגזרת מהמילה היוונית anaisthesia, שפירושה חוסר תחושה או חוסר יכולת להבין.

ההרדמה של מורטון פעלה היטב, אבל לאף לא אחד היה ברור כיצד היא עובדת, או מהו התהליך שמסביר את השפעתה ה"משתקת". מתחילת המאה החלה להתבסס בקרב החוקרים ההנחה הכללית שחומרי ההרדמה פועלים באמצעות השפעה על תאי העצב שלנו – הנוירונים. וכאן מגיעה התעלומה הגדולה. הרי לצמחים אין נוירונים, אז איך בכל זאת חומרי האלחוש האלו הצליחו להשפיע עליהם ולעצור את פעילותם?

Shutterstock

מחקר אחר מחקר – ייתכן שלצמחים יש תודעה

מחקרים הראו עד היום שלצמחים יש יכולות קוגניטיביות כמו עיבוד מידע, תקשורת, למידה וזיכרון. אבל מחקר חדש מגלה שאולי יש להם גם מודעות עצמית דומה במקצת לזו של בני אדם

רקפת תבור | 6 באוקטובר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 6 דק׳

Shutterstock

קלוד ברנאר (Claude Bernard 1878-1813) היה פיזיולוג ורופא צרפתי בעל שם. הוא נחשב לאחד ממייסדי הרפואה הניסויית, והתפרסם כמי שחקר והגדיר לראשונה את תהליכי הסדרת האיזון הפנימי של הגוף – מצב המכונה "הומאוסטזיס". אבל ברנאר לא התעניין רק בבני אדם. ב-1878 הוא דיווח על סדרת ניסויים שערך בצמח מעניין במיוחד: המימוזה הביישנית. צמח זה, המכונה גם "אל תגע בי", הוא צמח מטפס הרגיש מאוד למגע – אם נוגעים באחד מעליו הוא נסגר במהירות ונפתח מחדש רק כעבור כחצי שעה. טלטול נוסף של העלה יגרום לגבעול לצנוח. אולם ברנאר הראה בניסויים שערך כיצד חומרי אלחוש, כמו אתר (או בשמו הרשמי "דיאתיל אתר") וכלורופורם, משתקים את תגובתם המהירה של עלי המימוזה הביישנית, כלומר מונעים מהם להיסגר.

כמה שנים לפני שברנאר ערך את הניסויים עם המימוזה הביישנית, רופא אחר בשם ויליאם מורטון ערך את ההדגמה הפומבית הראשונה של שימוש באתר לצורך הרדמת בני אדם לפני ניתוח. ההדגמה נערכה באוקטובר 1846 בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, בניתוח להסרת גידול מצוואר "History of Anesthesia", Wood Library-Museum of Anesthesiology
. לאחר הניתוח, איש האשכולות, הרופא והמשורר האמריקני, אוליבר ונדל הולמס האב, שהתפעל כל כך מתהליך ההרדמה, הציע לכנות אותו אנסתזיה, נגזרת מהמילה היוונית anaisthesia, שפירושה חוסר תחושה או חוסר יכולת להבין.

ההרדמה של מורטון פעלה היטב, אבל לאף לא אחד היה ברור כיצד היא עובדת, או מהו התהליך שמסביר את השפעתה ה"משתקת". מתחילת המאה החלה להתבסס בקרב החוקרים ההנחה הכללית שחומרי ההרדמה פועלים באמצעות השפעה על תאי העצב שלנו – הנוירונים. וכאן מגיעה התעלומה הגדולה. הרי לצמחים אין נוירונים, אז איך בכל זאת חומרי האלחוש האלו הצליחו להשפיע עליהם ולעצור את פעילותם?

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

רקפת תבור

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק...

האם מתברר שאלצהיימר היא למעשה מחלה שונה ממה שחשבנו?

רקפת תבור

זה עשרות שנים שחוקרים מנסים להבין את המנגנון המסתורי הגורם למחלת האלצהיימר. עד היום הם הצליחו לשים אצבע על מאפיין...

חיזוי תמונות פנים של חשודים מתוך ה-DNA שלהם, דרכונים מבוססי מידע גנטי ברוסיה, והפיכתה של ישראל למאגר גנטי לניסויים

מאיה מזרחי, רקפת תבור

1. חיזוי מראה פיזי של פושע נמלט, מתוך נתוני ה-DNA שלו ויטלי פרנץ'...

להתבונן מחדש על ההיסטוריה, ולהבין שמשהו לא מסתדר

רקפת תבור

מאז שנבנה מתחם האקרופוליס באתונה במאה החמישית לפנה"ס, הוא חווה טלטלות רבות, רובן מעשי ידי אדם. הרצינית שבהן הייתה...

הרעיון המסוכן ביותר בעולם: הכירו את עידן הפוסט-אדם

רקפת תבור, מאיה מזרחי

עורכי המגזין Foreign policy הציבו בתחילת שנות ה-2000 שאלה מעניינת: "איזה רעיון, אם יאומץ, יהווה את האיום הגדול ביותר על...

האם אפשר להעניק לאנשים כוח של דוב? קבוצת מדענים טוענת שכן

רקפת תבור

סטיב רוג'רס גדל בניו יורק וסבל ממגוון בעיות בריאותיות. כאשר ארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה, ב-1941, הוא...

האם אפשר להסיט ברקים באמצעות לייזר?

דינה גורדון

פגיעות ברק אינן נפוצות בישראל אבל ברחבי העולם "מעריכים שיש 24,000 מקרי מוות בשנה ממכות ברק, ומספר הפציעות גדול פי עשר מכך",...

היכן שוכנים הרגשות בגוף שלנו?

דינה גורדון

כבר מימי קדם ובמהלך ימי הביניים הציעו פילוסופים תיאוריות שונות, ולעתים מנוגדות, כדי להסביר את מהות הרגשות – כיצד הם נוצרים והיכן הם...

שתפו: