כניסה
הרשמה לניוזלטר

המים הנקיים ביותר מגיעים ישירות מהעננים, נכון? לא בדיוק. מחקר חדש ומקיף מזהיר כי משהו לא טוב קורה למים האלה

רקפת תבור | 5 בספטמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

האם מי הגשמים עדיין טובים לשתייה?

מצבורי פלסטיק עצומים הנאגרים בחופיהם של איים מרוחקים או ערמות עצומות של זבל שצף בלב האוקיאנוס הפכו, לצערנו, לתמונה נפוצה ומוכרת. אולם מאז תחילת העשור מדענים מפנים את תשומת ליבנו גם לדבר שונה. פיסות פלסטיק קטנות המכונות "מיקרו-פלסטיק" – שגודלן אינו עולה על חמישה מילימטרים – מצטברות באוקיאנוסים ובאטמוספירה. הפיסות יורדות אלינו עם הגשם בלי שנשים לב, כמעט בכל מקום ברחבי העולם.

כעת, צוות חוקרים מאוניברסיטת שטוקהולם מזהיר מחומרים נסתרים נוספים שחדרו לאטמוספירה וכך גם למי הגשמים שלנו כמעט בכל העולם – כימיקלים מסוג PFAS או בשמם המלא Per and polyfluoroalkyl substances המוכרים גם בכינוי "כימיקלים נצחיים" (Forever chemicals). דוגמה מוכרת יחסית שלהם הם ציפויי הטפלון במחבתות, המצליחים לדחות מהם מים ושמן גם בטמפרטורות גבוהות במיוחד. החסינות של החומרים המלאכותיים האלו, הן הכימית והן התרמית, הובילה לשימוש כה נרחב בהם.

החוקרים האירופים אספו נתונים לגבי כמויות חומרי ה-PFAS שיורדים בגשמים באזורים שונים בעולם וקיבלו תמונה מדאיגה. שכיחותם של ארבעת הכימיקלים הנחקרים ביותר מבין חומרי PFAS חורגת במידה רבה מהכמויות הנחשבות לתקינות. מפעלים המייצרים את החומרים האלה וגם הזבל שאנחנו זורקים, חודרים לקרקע ולנהרות, נשטפים לאוקיאנוסים, מתאדים, ואז מתווספים לעננים המורידים גשם הממלא את מאגרי המים המתוקים שלנו. החומרים סובבים במחזוריות על פני כדור הארץ כבר יותר מ-50 שנה ומתפזרים למקומות יותר ויותר מרוחקים באמצעות הרוח.

טיפות הגשם שלנו כבר מכילות לא רק חלקיקי מיקרו-פלסטיק, אלא גם "כימיקלים נצחיים" | Shutterstock

טיפות הגשם שלנו כבר מכילות לא רק חלקיקי מיקרו-פלסטיק, אלא גם "כימיקלים נצחיים" | Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: