אולם עם השנים הופיעו עוד ועוד מתנגדים לתיאוריה הזאת. אחד מהם היה ויליאם ג'יימס (1910-1842), מאבות הפסיכולוגיה המודרנית. ג'יימס טען שהתהליכים הפיזיולוגיים והחוויה הסובייקטיבית של הרגשות הם שני צדדים של אותה מערכת, והם בלתי ניתנים להפרדה. אם מוציאים את האחד, השני לא יתקיים גם כן. "אם נדמיין איזשהו רגש חזק, וננסה לגרוע מהמודעות שלנו את כל התחושות של הסימפטומים הגופניים האופייניים לו, נגלה שנשארנו בלי כלום. [...] איזה סוג של רגש פחד יישאר אם לא יהיו התחושות של דופק מהיר, נשימה מהירה, שפתיים רועדות, לא תהיה חולשה בגפיים, לא עור ברווז, לא פרפרים בבטן? – אי אפשר לחשוב על אפשרות כזו".