אין-ספור מדענים בכירים עמלים על פיתוח כור גרעיני הפועל על פי עקרונות השמש. פרופ' סטיבן קאולי המנהל את מעבדת פיזיקת הפלזמה באוניברסיטת פרינסטון, ופרופ' טוני דונה המתאם את מאמצי המחקר של עשרות מעבדות, אומרים בריאיון מיוחד כי הטכנולוגיה החדשה עשויה לשנות את ההיסטוריה האנרגטית של האנושות
רקפת תבור | 10 במרץ 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳
עד לאחרונה הרעיון לייצר מקור אנרגיה המדמה את אופן פעולת השמש נשמע כמו מדע בדיוני. לא עוד
במשך אלפי שנים תהו מדענים מהו מקור האנרגיה של השמש. אנכסגורס, פילוסוף ואסטרונום יווני מהמאה ה-5 לפנה"ס תיאר את השמש ככדור מתכתי בוער. באמצע המאה ה-19 השקפה מקובלת הציעה שכוחות הכובד העזים בשמש גורמים לחומר הרב שבה להידחס ולהתחמם עוד ועוד וכתוצאה מכך גם לזרוח.
רק לאחר שפורסמה תורת היחסות הפרטית של איינשטיין ב-1905 הצליחו בהדרגה מדענים להבין כיצד מפיקה השמש את האנרגיה הרבה שלה. המשוואה E=mc2, אחת התובנות החשובות של תורת היחסות הפרטית, אומרת שמסה (m במשוואה) יכולה להפוך לאנרגיה (E). להרבה מאוד אנרגיה. בהתאם למשוואה, מסה של גרם בודד יכולה להפוך ל-90 טריליון ג'אול (יחידת מידה לאנרגיה).
האסטרופיזיקאי הבריטי סֶר ארתור אדינגטון, היה בין הראשונים שהבינו את משמעויות תורת היחסות. בהרצאה שהעביר בכינוס השנתי של האיגוד הבריטי לקידום המדע ב-1920, הוא הציע לראשונה פתרון למקור האנרגיה של השמש – פתרון המקובל עד היום. אדינגטון טען שבטמפרטורות הגבוהות שבשמש, בתהליך המכונה "היתוך גרעיני", נוצר במרכז השמש מצב שבו מסה הופכת לאנרגיה הנפלטת החוצה בהתאם למשוואה של איינשטיין. בתהליך זה החומר כבר אינו מופיע במצבי הצבירה המוכרים לנו – מוצק, נוזל או גז – אלא במצב צבירה רביעי הנקרא "פלזמה".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
מבט מבפנים על JET - מתקן הניסויים הגדול בעולם להיתוך גרעיני | EUROfusion
