זואי אוטול, אמריקנית שעבדה בעבר כמהנדסת אלקטרוניקה וכמתכנתת, חשדה במשך שנים שחשיפה מופרזת לאנטיביוטיקה מילאה תפקיד בבעיות הנוירולוגיות ובקשיי הדיבור של ילדיה. "שני ילדיי נחשפו בסמוך ללידה לכמויות משמעותיות של אנטיביוטיקה. לקראת לידתה של בתי קיבלתי שני מחזורים של אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת בשדיים. גם במהלך לידתו של בני, קיבלתי אנטיביוטיקה, ומאוחר יותר הוא עצמו קיבל מחזור אחד של טיפול אנטיביוטי בגיל 5 חודשים ומחזור נוסף בגיל 15 חודשים. שניהם סובלים כיום מהפרעות קשב וריכוז, מקשיים בדיבור, מנטיות דיסלקטיות ומחרדה", היא מספרת בריאיון.

עד לפני זמן לא רב היו אלה "עוד טענות חסרות בסיס שלא עברו ביקורת עמיתים", "של עוד אימא מודאגת המנסה למצוא גורמים לסבל ילדיה". אולם מחקר שנערך לאחרונה רומז שטענות מסוג זה אינן לגמרי מופרכות. צוות מדענים מבתי הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת ראטגרס (Rutgers) שבניו ג'רזי, מצא קשר בין רמות נמוכות של אנטיביוטיקה שניתנו סמוך ללידה לבין שינויים משמעותיים בהרכב ובמבנה של חיידקי המעיים. המחקר מצא גם קשר בין חשיפה לרמות נמוכות של אנטיביוטיקה לשינויים מזיקים במסלולים עצביים חשובים ובביטויי הגנים בחלקי המוח האחראים על ההתפתחות הנוירולוגית Volkova, Ruggles, Schulfer+ 3, "Effects of early-life penicillin exposure on the gut microbiome and frontal cortex and amygdala gene expression", IScience 2021
. חוקריו מקווים שהמחקר יסייע להסביר את העלייה המתמשכת בהפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות על ספקטרום האוטיזם, הפרעות קשב וליקויי למידה, במדינות מתועשות, כולל בישראל מהו אוטיזם, השכיחות בישראל, אתר משרד הבריאות
ובמדינות מתפתחות.