ממציא שעוני המטוטלת, הפיזיקאי ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens), הבחין באמצע המאה ה-17 כי בכל פעם שהוא תולה שני שעוני מטוטלת על אותה קורת עץ, זה לצד זה, לא משנה איך התחילו שתי המטוטלות את תנועתן אנה ואנה – תוך 30 דקות לכל היותר הן מסתנכרנות ביניהן באופן מושלם – כשמטוטלת של שעון אחד נעה ימינה המטוטלת של השעון הסמוך נעה שמאלה, בדיוק באותו קצב.

הויגנס הבין שקיימים ערוצים סמויים דרכם השעונים, עם המטוטלות שבתוכם, משפיעים זה על זה, אך לא היה לו ברור מה הם. הוא חשב שאולי מדובר בזרמי אוויר, אבל מחיצה שהניח בין השעונים לא עצרה את הסנכרון. רק כשהויגנס תלה את השעונים על קירות נפרדים נעלם הסנכרון.