הרשמה לניוזלטר

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. “מפחיד אם משהו ישתבש”, אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. “מפחיד אם משהו ישתבש”, אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המדע של השליטה בכאב

רקפת תבור

דווין טרנר, חובש קרבי בדיוויזיה המוטסת ה-101 של צבא ארה"ב, הגיע באחד מימי הראשון של אפריל 2003, עם כ-15 לוחמים נוספים, לעיירה השוכנת מדרום...

באטמן גרסת המציאות: העיוורים שפיתחו יכולות סונר של עטלף

רקפת תבור

כשהחושך נופל אפשר להתרשם מיכולתם של העטלפים לתקוף את טרפם – החרקים המעופפים. הם צדים אותם בזריזות, תוך...

מחקר חדש: שתייה מרובה של אלכוהול גורמת לנזק מוחי. שתייה מתונה מובילה להתדלדלות החומר הלבן והאפור

רקפת תבור

אתם פותחים את הבקבוק, מוזגים שתי כוסיות ויוצאים למרפסת לנשום אוויר צח,...

מהארכיון: מגע הראי של ד”ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

קפטן סטארלינק: התוכנית של אילון מאסק לאינטרנט מהשמים

רקפת תבור

כולם מדברים על רשתות 5G שישפרו מהותית את השימוש שלנו באינטרנט כאשר יאפשרו לכמות גדולה של "מכונות" – כלי רכב...

“אני לא יודע מי בנה את זה, למי ישנה הטכנולוגיה הזאת, או למי יש המוח לבנות זאת, אבל היה שם משהו שהוא טוב יותר מהמטוס שלנו”

מאיה מזרחי

לואיס ("לו") אליזונדו ניהל במשך 20 שנה מבצעי מודיעין...

סוד הסנכרון: מדוע לדברים סמוכים יש נטייה להסתנכרן זה עם זה

רקפת תבור

ממציא שעוני המטוטלת, הפיזיקאי ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens), הבחין באמצע המאה ה-17 כי בכל פעם שהוא...

האם אחת התעלומות המפתיעות בפיזיקה לקראת פתרון – גילוי כוכבים שקופים?

רקפת תבור

ספרי מדע בדיוני מרבים לספר לנו על אסטרונאוטים הנוחתים בכוכב עלום ומרוחק ומגלים בו...

שתפו: