הרשמה לניוזלטר

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. “מפחיד אם משהו ישתבש”, אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. “מפחיד אם משהו ישתבש”, אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם אחת התעלומות המפתיעות בפיזיקה לקראת פתרון – גילוי כוכבים שקופים?

רקפת תבור

ספרי מדע בדיוני מרבים לספר לנו על אסטרונאוטים הנוחתים בכוכב עלום ומרוחק ומגלים בו...

תרגיעו: מתברר שמצב הרוח שלכם משפיע על מספר הנוגדנים שתפתחו

רקפת תבור

לחיסונים נגד שפעת יש מדי שנה הצלחה חלקית בלבד. לחלק מהמתחסנים החיסון עוזר לפתח נוגדנים רבים למחלה וכך...

אניגמת הזמן – כשהעתיד יכול להשפיע על העבר

רקפת תבור

לפני שנים מספר ביקשו אולפני מארוול מד"ר ספירוס מיכאלאקיס, מתמטיקאי וחוקר מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה שיגיע לייעץ להם...

האם בעתיד נוכל להרוג תאים סרטניים באמצעות מוסיקה קלאסית?

רקפת תבור

בגיליון 341 כתבנו על מחקרים המעידים כי המוסיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו פסיכולוגית ואפילו פיזית באופן...

מסע בגלקסיה בתוך חור תולעת

רקפת תבור

ד"ר אלי ארוויי, בגילומה של ג'ודי פוסטר בסרט "קונטקט" (1997), היא אסטרונומית בפרויקט SETI – המאתר אותות מתרבויות חוצניות מתקדמות. לאחר מספר...

המוח כמיניאטורה של היקום

רקפת תבור

בטבע ניתן לזהות מגוון תבניות חוזרות ונשנות בסדרי גודל שונים. בגיליון 337 (ספטמבר 2020) התעמקנו בספירלות, אותן רואים בסופות הוריקן,...

“השדים” ששולטים במדע

דינה גורדון

אחד ההישגים הגדולים שהמדע המודרני מתגאה בהם, הוא סילוק של ישויות על טבעיות בעלות כוחות מיוחדים מהעולם ומתודעת האנשים. ישויות כמו...

תרופת הסבתא הקדומה שמחסלת את החיידקים החסינים לאנטיביוטיקה

רקפת תבור

בשנים האחרונות בתי החולים ברחבי העולם מתמודדים מול אתגר חדש ומורכב – במקרים רבים התרופות האנטיביוטיות...

שתפו: