כניסה
הרשמה לניוזלטר

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. "מפחיד אם משהו ישתבש", אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. "מפחיד אם משהו ישתבש", אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: