כניסה
הרשמה לניוזלטר

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. "מפחיד אם משהו ישתבש", אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

מדעני פרויקט SCoPEx אמורים היו לפזר הקיץ חלקיקים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה בניסיון לבלום את קרינת השמש, אך ברגע האחרון משהו השתנה. "מפחיד אם משהו ישתבש", אומר פרנץ קויטש, ממובילי הפרויקט

רקפת תבור | 13 באפריל 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

[אילוסטרציה: מגזין אפוק; תמונת מקור: שאטרסטוק]

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של מדענים לדון באפשרויות העומדות בפנינו. זה היה בשנת 2019, ולאחר התייעצות ארוכה התקבלה החלטה להטמיע טכנולוגיה חדשה – מערכת לוויינים שתאפשר לבני האדם לערוך מניפולציות על מזג האוויר באמצעות הזרעת חומרים באטמוספירה.

בתחילה תפקדה המערכת טוב למדי וסיפקה מספר שנים של שקט אקלימי יחסי. בין היתר היא מנעה סופת טייפון חמורה בשנגחאי. אך לבסוף, שוב חזרו אסונות הטבע והפעם הכו בעוצמות חריגות ותמוהות במיוחד. כפר שלם קפא לחלוטין בלב מדבר רג'יסטן שבאפגניסטן, וגל חום עוצמתי הכה בהונג קונג ולווה בסערות טורנדו של אש (Firenado) ובקריסת מבנים.

התרחיש הזה אמנם קרה רק בסרט מדע בדיוני (Geostorm, 2017) בו אפשר להטיל את האשמה על "גורמים זרים" שהשתלטו על מערכת הלוויינים ושיבשו את העניינים, אך הרעיון לשלוט באקלים ולהנדס אותו אינו זר לאנושות. עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת דובר על "הנדסת האקלים" (Geoengineering), שהיישום הפשוט ביותר שלה הוא "הזרעת עננים" שמטרתו לפתור את בעיית הגשמים. לפני קצת יותר מעשור החלו לדבר על ספיגת פחמן דו-חמצני מהאוויר כדי להקטין את אפקט החממה. ובשנים האחרונות, נוכח החששות הגוברים מההתחממות הגלובלית, מקדמים פרויקטים הקוראים להיערך מבעוד מועד לתרחישי יום הדין ולחקור את ההשלכות האפשריות של מגוון מיזמים גרנדיוזיים. אחד החשובים שבהם הוא הרעיון של "הנדסת אקלים באמצעות פיזור אירוסולים בשכבת הסטרטוספירה" (Stratospheric aerosol geoengineering - SAG) המציע לפזר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה חלקיקים זעירים שיבלמו במידה מסוימת את קרינת השמש המגיעה לפני כדור הארץ וכך יצננו מעט את הטמפרטורות.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם אפשר להעניק לאנשים כוח של דוב? קבוצת מדענים טוענת שכן

רקפת תבור

סטיב רוג'רס גדל בניו יורק וסבל ממגוון בעיות בריאותיות. כאשר ארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה, ב-1941, הוא...

האם אפשר להסיט ברקים באמצעות לייזר?

דינה גורדון

פגיעות ברק אינן נפוצות בישראל אבל ברחבי העולם "מעריכים שיש 24,000 מקרי מוות בשנה ממכות ברק, ומספר הפציעות גדול פי עשר מכך",...

היכן שוכנים הרגשות בגוף שלנו?

דינה גורדון

כבר מימי קדם ובמהלך ימי הביניים הציעו פילוסופים תיאוריות שונות, ולעתים מנוגדות, כדי להסביר את מהות הרגשות – כיצד הם נוצרים והיכן הם...

האם מי הגשמים עדיין טובים לשתייה?

רקפת תבור

מצבורי פלסטיק עצומים הנאגרים בחופיהם של איים מרוחקים או ערמות עצומות של זבל שצף בלב האוקיאנוס הפכו, לצערנו, לתמונה נפוצה...

האם הטבע הבסיסי של כל הדברים הוא מים? למה התכוון אבי הפילוסופיה – תאלס

רקפת תבור

הפילוסוף הקדום תָאלֵס ממילטוס, אחד מ"שבעת חכמי יוון", ניסה במאה השישית לפנה"ס לשים את האצבע על...

האם לכל אחד מאתנו יש שדה אנרגטי והילה מסביב לגוף?

רקפת תבור

סיור במוזיאונים לאמנות אסייתית, אמנות המזרח התיכון ואמנות מערבית של תקופת ימי הביניים והרנסנס, חושף כי לאנושות...

מה מסתתר בליבת כדור הארץ?

רקפת תבור

אקסל הצעיר ודודו פרופ' אוטו לידנברוק, רצו לחקור מה מסתתר בלב אדמת כדור הארץ. הם יצאו למסע שהתחיל בכניסה לבטן האדמה דרך לועו של הר געש...

האם השמש באמת מסוכנת לעור שלנו, ומה לגבי קרם הגנה?

רקפת תבור

ויכוח גדול התעורר במאי השנה בקרב אימהות בקבוצת פייסבוק ישראלית מוכרת: לאחר שאחת האימהות ביקשה ייעוץ לגבי סוג קרם...

שתפו: