מחקרים שנערכים מזה עשורים מעידים על גורם חשוב שכדאי שניקח בחשבון כשאנחנו מתחסנים וגם אחרי שקיבלנו חיסון, אם אנחנו רוצים שהחיסון יצליח
רקפת תבור | 9 במרץ 2021 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳
תרגיעו: מתברר שמצב הרוח שלכם משפיע על מספר הנוגדנים שתפתחו
לחיסונים נגד שפעת יש מדי שנה הצלחה חלקית בלבד. לחלק מהמתחסנים החיסון עוזר לפתח נוגדנים רבים למחלה וכך להתגונן מפניה, בעוד שלאחרים, פעמים רבות דווקא בקרב האוכלוסייה המבוגרת שהכי זקוקה לחיסון, השפעתו חלקית למדי.
ב-2018 צוות חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם שבבריטניה רצה לבדוק האם קיימים גורמים פסיכולוגיים או התנהגותיים המשפיעים על מידת היעילות של החיסון. 138 נבדקים השתתפו בניסוי בגילים 85-65. הם התבקשו למלא יומן במשך שישה שבועות – החל משבועיים לפני קבלת החיסון השנתי נגד שפעת ועד ארבעה שבועות לאחריו.
ביומן הם דיווחו על משך שעות השינה שלהם ועד כמה היא הייתה עמוקה, על התזונה, מה הם אכלו במהלך היום וגם על מצב הרוח שלהם – כמה פעמים הוא היה חיובי או שלילי וכמה פעמים הם חוו לחץ לאורך היום. פדומטרים (מדי צעדים) אמדו את רמת הפעילות הגופנית שלהם. היו גם שלוש בדיקות דם שנלקחו מכל אחד מהם: אחת שבועיים לפני קבלת החיסון, השנייה כארבעה שבועות לאחר קבלת החיסון והשלישית כ-16 שבועות לאחריו. כך יכלו החוקרים ללמוד על רמת הנוגדנים שפיתחו הנבדקים השונים, או במילים אחרות – עד כמה החיסון היה אפקטיבי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
[Shutterstock]
תרגיעו: מתברר שמצב הרוח שלכם משפיע על מספר הנוגדנים שתפתחו
מחקרים שנערכים מזה עשורים מעידים על גורם חשוב שכדאי שניקח בחשבון כשאנחנו מתחסנים וגם אחרי שקיבלנו חיסון, אם אנחנו רוצים שהחיסון יצליח
רקפת תבור | 9 במרץ 2021 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳
[Shutterstock]
לחיסונים נגד שפעת יש מדי שנה הצלחה חלקית בלבד. לחלק מהמתחסנים החיסון עוזר לפתח נוגדנים רבים למחלה וכך להתגונן מפניה, בעוד שלאחרים, פעמים רבות דווקא בקרב האוכלוסייה המבוגרת שהכי זקוקה לחיסון, השפעתו חלקית למדי.
ב-2018 צוות חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם שבבריטניה רצה לבדוק האם קיימים גורמים פסיכולוגיים או התנהגותיים המשפיעים על מידת היעילות של החיסון. 138 נבדקים השתתפו בניסוי בגילים 85-65. הם התבקשו למלא יומן במשך שישה שבועות – החל משבועיים לפני קבלת החיסון השנתי נגד שפעת ועד ארבעה שבועות לאחריו.
ביומן הם דיווחו על משך שעות השינה שלהם ועד כמה היא הייתה עמוקה, על התזונה, מה הם אכלו במהלך היום וגם על מצב הרוח שלהם – כמה פעמים הוא היה חיובי או שלילי וכמה פעמים הם חוו לחץ לאורך היום. פדומטרים (מדי צעדים) אמדו את רמת הפעילות הגופנית שלהם. היו גם שלוש בדיקות דם שנלקחו מכל אחד מהם: אחת שבועיים לפני קבלת החיסון, השנייה כארבעה שבועות לאחר קבלת החיסון והשלישית כ-16 שבועות לאחריו. כך יכלו החוקרים ללמוד על רמת הנוגדנים שפיתחו הנבדקים השונים, או במילים אחרות – עד כמה החיסון היה אפקטיבי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
