כניסה
הרשמה לניוזלטר

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה חדש של די-אן-איי

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
כך מנסים מדענים ללמד את הגוף להצמיח מחדש עצמות ומפרקים

רקפת תבור

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק
הטכנולוגיה למדה לזהות פנים. עכשיו היא מנסה לפרש אותן

מאיה מזרחי

סרטוני כדורי אש שתועדו ברחבי העולם בין ינואר לאפריל 2026
הבזקים מן השמיים: תעלומת כדורי האש של 2026 

מאיה מזרחי, צוות אפוק

האם אפשר להאט את ההזדקנות דרך הצלחת?
האם אפשר להאט את ההזדקנות דרך הצלחת?

רקפת תבור

עיצוב: מגזין אפוק
הידע שנעלם: ההמצאות המדהימות שהעולם העתיק הקדים בהן את זמנו

רקפת תבור

ציון השינה מופיע, והראש כבר מתחיל לעבוד. "כנראה לא ישנתי טוב"
פרדוקס הצפייה העצמית: כשהמדידה משנה את מה שהיא מודדת

גיל פרידמן

שתפו: