כניסה
הרשמה לניוזלטר

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה חדש של די-אן-איי

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

מבנה חדש של די-אן-איי

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מהארכיון: מגע הראי של ד"ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס, נוירולוג בחדר טראומה, אינו אדם רגיל. הוא חש בגופו את הכאב והרגשות של אנשים שהוא רואה. כשלמטופל נקטעת יד הוא מאבד תחושה בידו שלו, וכשאישה מתאבלת על בנה הוא חש צער עמוק כאילו איבד את בנו. מה אפשר ללמוד ממנו?

האבולוציה של הזמן

רקפת תבור

1 מישל בסו, מהנדס משוויץ, היה ידידו הקרוב של אלברט איינשטיין, עוד מנעוריהם. כשנפטר בסו במארס 1955, איינשטיין כתב במכתב התנחומים למשפחה האבלה: "כעת בסו עוזב את העולם המוזר הזה מעט לפניי. אין לכך משמעות. אנשים כמונו,

חטיפי מדע ומעבר | ריצה שמחדדת את הזיכרון ועוד שני גילויים חדשים

רקפת תבור

איך לשפר את השליטה העצמית, רעפים סולריים, ושיפור הזיכרון באמצעות ריצה

מסע בגלקסיה בתוך חור תולעת

רקפת תבור

ריאיון עם המדען שהפך את ספרי המדע הבדיוני למציאות כשפיצח מה דרוש כדי שנוכל לעבור בעתיד דרך חור תולעת, וכך לנוע במהירות ממקום למקום ביקום

האיש שפיתח חיסון נגד שריפות

רקפת תבור

האם הומצא החומר שיכול להגן על השדות ועל היערות שלנו מפני שריפות? והאם הוא יוכל למנוע את גל השריפות הבא בישראל, בקליפורניה ובאמזונס?

"הרפואה מעולם לא התייחסה לאור כאל אמצעי ריפוי. היום אנו יודעים שזו טעות – אור מסוגל להפעיל תאי גזע ולרפא פציעות"

רקפת תבור

פרופ' פראבין אראני לא האמין בתחילה לדיווחים הקליניים שטענו שאור יכול להמריץ ריפוי פצעים ותהליכים ביולוגיים בגופנו. אז הוא החל לחקור בעצמו האם מה שדווח באמת נכון. מחקריו מהשנים האחרונות חושפים תמונה מפתיעה

שתפו: