כניסה
הרשמה לניוזלטר

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה חדש של די-אן-איי

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
צילום: DESI Collaboration/KPNO/NOIRLab/NSF/AURA/P. Horálek/R. Proctor/CC BY 4.0
התחילו בתעלומה – וסיימו בגילוי מטריד: היקום אינו כפי שחשבנו

רקפת תבור

מבקרי הרעיון של החייאת מינים מזהירים כי ממותות שישובו לסיביר עלולות להתחרות במינים הקיימים או לשנות את הנוף בדרכים מזיקות
פארק היורה – גרסת המציאות: כשהמינים שנכחדו חוזרים לחיים

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק
ויטמין חחח: התרופה שהרופאים שוקלים לרשום לכם

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק
המחשבה כתרופה או כרעל – המחקרים שמראים שהכול באמת בראש

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק
מנהגי מרוצים ועד ניצולי תאונות: כיצד אנשים מסוימים יכולים "להאט את הזמן"

מאיה מזרחי

אילוסטרציה: Shutterstock
״נדיר ביותר ובלתי סביר״: המדענים שחוקרים ילדים עם זיכרונות מחיים קודמים

מאיה מזרחי

שתפו: