חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית
רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳
מבנה חדש של די-אן-איי
ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.
האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
