כניסה
הרשמה לניוזלטר

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה חדש של די-אן-איי

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
ציון השינה מופיע, והראש כבר מתחיל לעבוד. "כנראה לא ישנתי טוב"
פרדוקס הצפייה העצמית: כשהמדידה משנה את מה שהיא מודדת

גיל פרידמן

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
שנים חיפשנו את האלצהיימר במוח. כעת, חוקרים מציעים שאולי הוא מתחיל במקום אחר

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
החוקרים שבודקים האם ניתן לרפא את התודעה באמצעות שליטה בחלומות

רקפת תבור

עיצוב אילוסטרציה: מגזין אפוק
המחקרים המוזרים ביותר שנערכו אי פעם – והדברים הרציניים להפליא שלמדו מהם

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק
המוסיקה שאנחנו שומעים, והמחקרים שמנסים לבדוק מה היא עושה לגוף

רקפת תבור

רפואה מהעבר
רפואה מהעבר: הטקסטים העתיקים שמציעים פתרון למשבר האנטיביוטיקה

רקפת תבור

שתפו: