לאסף (שם בדוי), גיל חמש היה נורא במיוחד. כל המריבות שהיו להוריו לפני כן, עד כמה שהיו קשות לנשיאה, לא השתוו לימים שאחרי הגירושין, כשהיה קשה כל כך לקבל קצת תשומת לב מאבא. אמו ניסתה לנחם ונתנה כל מה שיכלה, ופעמים רבות גם מעבר לזה, אבל, היה כמעט בלתי אפשרי לקבוע פגישה עם אבא. וכשכבר הצליחו לתאם פגישה שכזו, הפחד הגדול הזה עמד באוויר, ששוב, ברגע האחרון, ישלח אביו הודעה שזה לא מסתדר. כל כך הרבה ציפיות שהתבדו. התחושה שאבא כבר לא אוהב אותו, ממש שברה את אסף הקטן.