אחרי כל כך הרבה שנים ודורות של ביות ועבודה קשה איתנו, בני האדם, נראה שסוסים יודעים לזהות את מצב הרוח שלנו, אפילו אם הם רואים אותו רק מתמונה. מתברר שבהמשך היום הם גם זוכרים לנו את זה.

במחקר חדש, ד”ר לין פרופס מאוניברסיטת סאסקס שבבריטניה (Current Biology, 2018) הציגה ל-21 סוסים מבויתים תצלומים של אנשים. בפני כמחצית מהסוסים הוצגה תמונה של אדם זועף, והתמונה שהוצגה בפני הסוסים האחרים הציגה אדם שמח.

מתברר שכבר בשלב זה הייתה שונות בתגובה. כשסוס נחשף לתצלום של אדם זועף הדופק שלו עלה מיד. גם האופן בו הוא בחן את התמונה היה שונה. אצל סוסים העיניים ממוקמות בצדי הפנים, כל עין פונה לצד אחר ורואה תמונה אחרת.

כשהוצגה לסוס תמונה של אדם זועף הוא בחן אותה יותר זמן עם העין שמקושרת לאזור במוח המטפל בהתמודדות עם איומים – עין שמאל. את התמונות השמחות הסוסים נטו לבחון זמן ממושך יותר עם העין הימנית, זו שמקושרת לאזורים במוח המעורבים בתגובות חיוביות יותר.

אבל המחקר לא נעצר כאן: כעבור מספר שעות הגיע אל הסוס האדם שצולם בתמונה, אלא שהפעם הוא הגיע עם הבעת פנים ניטרלית. התברר שהניטרליות הזו לא ממש השפיעה. אם בבוקר הסוס ראה למשך מספר דקות תצלום של האדם כשפניו זעופות, גם אחר הצהריים הדופק של הסוס עלה למראה האדם החי בעל ההבעה הניטרלית. הסוס גם העדיף להתבונן בו עם חלקי המוח שמנתחים את מצבי האיום. אלו שראו קודם לכן תמונה מחויכת של האדם, קיבלו אותו הרבה יותר ברוגע.

למעשה זה מתאים למחקר חדש נוסף, של תלמידת המחקר אמי סמית’ מאותה קבוצה (2018 ,Animal Cognition). במחקר הודגם שסוסים מסוגלים להבין גם את שפת הגוף האנושית, אפילו בקרב אנשים שהם לא פגשו מעולם. כשסוסים ראו אנשים בעלי הבעת גוף דומיננטית (עמידה זקופה, חזה מורחב, ידיים מתוחות בצדי הגוף), ולצדם אנשים שהציגו עמדה כנועה (עמידה רפויה, ידיים בקדמת הגוף), בחרו הסוסים להתקרב לאלו שהציגו את העמדה הכנועה.