כניסה
הרשמה לניוזלטר

מדוע נשים שורדות יותר מגברים?

רקפת תבור | 13 במרץ 2018 | מדע וטכנולוגיה | 3 דק׳

המין החזק והשורד

1. העובדות

כיום, בכל מקום בעולם נשים נוטות לחיות יותר שנים מגברים. במספר מדינות תוחלת החיים שלהן אפילו גבוהה ביותר מעשר שנים מזו של הגברים.

פרופ' אנדרז ברטקה מאוניברסיטת דרום אילינוי שבארה"ב בדק את הסטטיסטיקות וסקר את נתוני התמותה האנושיים מעשרות ואף מאות השנים האחרונות מ-37 מדינות שונות (,Gerontology 2016). הוא גילה תמונת מצב דומה מאוד גם לאורך ההיסטוריה.

בשוודיה למשל, קיים תיעוד מסודר לגבי מקרי פטירה כבר משנת 1800. מתברר שכבר מאותם ימים, אז תוחלת החיים של הנשים עמדה על 33 שנים וזו של הגברים על 31, ועד היום, כשמדובר על 83.5 שנים אצל נשים לעומת 79.5 אצל גברים, בכל שנה ושנה לאורך הדרך, נשים חיו בממוצע יותר מגברים.

"יתרונות ההישרדות הנשיים עקביים במיוחד. הם מתגלים גם בגילים צעירים, גם בגילים מבוגרים ולמעשה לאורך כל החיים. ייתכן שאין תבנית יציבה מזו בביולוגיה האנושית", כותב ברטקה במאמרו.

2. הסיבות

רבים מההסברים שהועלו לפערים האלו מתייחסים להבדלים בהרגלי החיים. גברים, למשל, נוטים לעבוד בעבודות מסוכנות יותר מאשר נשים: בין אם הם לוחמים או כורים, פעמים רבות הם מעמיסים משקל רב על גופם ומסכנים אותו יותר מנשים. אבל אם הסיבה הייתה רק זו כנראה שהיינו רואים את הפער הולך ומצטמצם בעשורים האחרונים – כשאופי המשרות הולך ומשתווה.

הסבר אחר שהועלה קשור להרגלים מזיקים כמו עישון ושתיית אלכוהול. במוסקבה, למשל, הפער בין תוחלת החיים הגברית לזו הנשית הוא מהגדולים בעולם – כ-13 שנים. חוקרים מדנמרק וממוסקבה הציעו שייתכן שהפער נובע מכך שהגברים המוסקבאים מרבים לשתות אלכוהול ולעשן, דבר המגדיל את הפער מול נשים.

יש גם כאלו המציעים שהקשרים החברתיים הענפים של נשים הם אלו שעוזרים להן. כיוון שבתרבויות רבות נשים נוהגות לשתף את חברותיהן בקשיים ובאתגרים שהן עומדות מולן, זה נותן להן תמיכה, הן פחות לבד, וכך הן מפחיתות את הלחץ.

אבל האם יכולת ההישרדות המשופרת נובעת כולה רק מהרגלי החיים? אולי מסתתר כאן משהו עמוק יותר?

3. הבדלים פיזיולוגיים

שני מחקרים מהשנים האחרונות רומזים שהרגלי החיים הם לא הכול. יש כאן גם הבדלים פיזיולוגיים. קבוצת חוקרים מדנמרק ומארה"ב (PNAS, 2018) בדקה האם הפערים האלו עומדים בעינם גם בעתות משבר כמו רעב, מגפות ומצוקות דומות. החוקרים הצליחו להשיג נתונים מסודרים משישה אסונות היסטוריים ב-250 השנים האחרונות. למשל, ממגפות שפגעו באיסלנד, ממקרי רעב שפגעו באוקראינה ובאירלנד ומקבוצות של עבדים שחוו רדיפות קשות. החוקרים גילו שגם כששיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד, נשים שורדות בין חצי שנה לארבע שנים יותר מגברים.

החלק שהפתיע את החוקרים היה כשסיווגו את מקרי התמותה לפי גילים. מתברר שהשנים הרגישות ביותר של הבנים – השנים בהן הפערים בשיעורי התמותה הם המשמעותיים ביותר – הן דווקא שנות הינקות, כאשר הרגלי החיים של שני המינים עדיין אינם שונים באופן משמעותי.
הרעב הגדול באוקראינה התרחש בשנים 1933-1932. הערכות מדברות על כך שיותר מ-3 מיליון אנשים מתו ברעב, ובהם כמיליון תינוקות. החוקרים בחנו את תוחלת החיים של התינוקות שנולדו באותן שנים, והתברר שזו של התינוקות הבנות גבוהה בכ-50 אחוז מזו של הבנים. בממוצע, הבנים שנולדו במהלך הרעב הצליחו לשרוד עד גיל 7.3 ואילו בקרב הבנות חושבה תוחלת חיים של 10.9.

מחקרים נוספים מראים שההבדלים האלו מתחילים אפילו קודם, בתקופת ההיריון. מתברר שהסיכון ללידה מוקדמת גבוה יותר בקרב בנים כמו גם הסיכון ללידת עובר מת והסיכון למות יילודים.

4. הסוד

אז איפה הסוד? מהו הגורם שעוזר לנשים לשרוד יותר? גם כאן הועלו מגוון רעיונות. אחד מהמרכזיים בהם קשור ליעילות מערכת החיסון. רופאים כבר מכירים את התופעה שכאשר מדובר בזיהומים חיידקיים, ויראליים או טפיליים, גברים נוטים לחוות אותם בצורה חריפה יותר ובשכיחות גבוהה יותר. מגוון חוקרים אפילו מצאו לזה הסבר פיזיולוגי: מחקרים מראים שעוצמת התגובה החיסונית אצל נשים חזקה יותר – בתגובה לפולשים זרים אצל הנשים נוצרים יותר תאים לוחמניים של מערכת החיסון.

הסבר אחר להישרדות הנשית מתייחס להורמונים, בעיקר לאלו הנשיים. אבל כדי להבין את ההסבר הזה כדאי שנזכיר את אחד מסוגי החומרים שמזיקים במידה רבה לתאים שלנו: "רדיקליים חופשיים" – חומרים לא יציבים שפוגעים בקרומי התאים ובמידע התורשתי, במולקולות הדי-אן-אי. מי שיודע לרסן את הרדיקלים החופשיים האלו הם "נוגדי חמצון" ומתברר שההורמון הנשי, האסטרוגן, גורם לייצור מוגבר של נוגדי חמצון כך שהוא עוזר לתא להגן על עצמו מרדיקליים חופשיים, ובכך בעצם מאריך את תוחלת החיים של התאים.

המין החזק והשורד

מדוע נשים שורדות יותר מגברים?

רקפת תבור | 13 במרץ 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

1. העובדות

כיום, בכל מקום בעולם נשים נוטות לחיות יותר שנים מגברים. במספר מדינות תוחלת החיים שלהן אפילו גבוהה ביותר מעשר שנים מזו של הגברים.

פרופ' אנדרז ברטקה מאוניברסיטת דרום אילינוי שבארה"ב בדק את הסטטיסטיקות וסקר את נתוני התמותה האנושיים מעשרות ואף מאות השנים האחרונות מ-37 מדינות שונות (,Gerontology 2016). הוא גילה תמונת מצב דומה מאוד גם לאורך ההיסטוריה.

בשוודיה למשל, קיים תיעוד מסודר לגבי מקרי פטירה כבר משנת 1800. מתברר שכבר מאותם ימים, אז תוחלת החיים של הנשים עמדה על 33 שנים וזו של הגברים על 31, ועד היום, כשמדובר על 83.5 שנים אצל נשים לעומת 79.5 אצל גברים, בכל שנה ושנה לאורך הדרך, נשים חיו בממוצע יותר מגברים.

"יתרונות ההישרדות הנשיים עקביים במיוחד. הם מתגלים גם בגילים צעירים, גם בגילים מבוגרים ולמעשה לאורך כל החיים. ייתכן שאין תבנית יציבה מזו בביולוגיה האנושית", כותב ברטקה במאמרו.

2. הסיבות

רבים מההסברים שהועלו לפערים האלו מתייחסים להבדלים בהרגלי החיים. גברים, למשל, נוטים לעבוד בעבודות מסוכנות יותר מאשר נשים: בין אם הם לוחמים או כורים, פעמים רבות הם מעמיסים משקל רב על גופם ומסכנים אותו יותר מנשים. אבל אם הסיבה הייתה רק זו כנראה שהיינו רואים את הפער הולך ומצטמצם בעשורים האחרונים – כשאופי המשרות הולך ומשתווה.

הסבר אחר שהועלה קשור להרגלים מזיקים כמו עישון ושתיית אלכוהול. במוסקבה, למשל, הפער בין תוחלת החיים הגברית לזו הנשית הוא מהגדולים בעולם – כ-13 שנים. חוקרים מדנמרק וממוסקבה הציעו שייתכן שהפער נובע מכך שהגברים המוסקבאים מרבים לשתות אלכוהול ולעשן, דבר המגדיל את הפער מול נשים.

יש גם כאלו המציעים שהקשרים החברתיים הענפים של נשים הם אלו שעוזרים להן. כיוון שבתרבויות רבות נשים נוהגות לשתף את חברותיהן בקשיים ובאתגרים שהן עומדות מולן, זה נותן להן תמיכה, הן פחות לבד, וכך הן מפחיתות את הלחץ.

אבל האם יכולת ההישרדות המשופרת נובעת כולה רק מהרגלי החיים? אולי מסתתר כאן משהו עמוק יותר?

3. הבדלים פיזיולוגיים

שני מחקרים מהשנים האחרונות רומזים שהרגלי החיים הם לא הכול. יש כאן גם הבדלים פיזיולוגיים. קבוצת חוקרים מדנמרק ומארה"ב (PNAS, 2018) בדקה האם הפערים האלו עומדים בעינם גם בעתות משבר כמו רעב, מגפות ומצוקות דומות. החוקרים הצליחו להשיג נתונים מסודרים משישה אסונות היסטוריים ב-250 השנים האחרונות. למשל, ממגפות שפגעו באיסלנד, ממקרי רעב שפגעו באוקראינה ובאירלנד ומקבוצות של עבדים שחוו רדיפות קשות. החוקרים גילו שגם כששיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד, נשים שורדות בין חצי שנה לארבע שנים יותר מגברים.

החלק שהפתיע את החוקרים היה כשסיווגו את מקרי התמותה לפי גילים. מתברר שהשנים הרגישות ביותר של הבנים – השנים בהן הפערים בשיעורי התמותה הם המשמעותיים ביותר – הן דווקא שנות הינקות, כאשר הרגלי החיים של שני המינים עדיין אינם שונים באופן משמעותי.
הרעב הגדול באוקראינה התרחש בשנים 1933-1932. הערכות מדברות על כך שיותר מ-3 מיליון אנשים מתו ברעב, ובהם כמיליון תינוקות. החוקרים בחנו את תוחלת החיים של התינוקות שנולדו באותן שנים, והתברר שזו של התינוקות הבנות גבוהה בכ-50 אחוז מזו של הבנים. בממוצע, הבנים שנולדו במהלך הרעב הצליחו לשרוד עד גיל 7.3 ואילו בקרב הבנות חושבה תוחלת חיים של 10.9.

מחקרים נוספים מראים שההבדלים האלו מתחילים אפילו קודם, בתקופת ההיריון. מתברר שהסיכון ללידה מוקדמת גבוה יותר בקרב בנים כמו גם הסיכון ללידת עובר מת והסיכון למות יילודים.

4. הסוד

אז איפה הסוד? מהו הגורם שעוזר לנשים לשרוד יותר? גם כאן הועלו מגוון רעיונות. אחד מהמרכזיים בהם קשור ליעילות מערכת החיסון. רופאים כבר מכירים את התופעה שכאשר מדובר בזיהומים חיידקיים, ויראליים או טפיליים, גברים נוטים לחוות אותם בצורה חריפה יותר ובשכיחות גבוהה יותר. מגוון חוקרים אפילו מצאו לזה הסבר פיזיולוגי: מחקרים מראים שעוצמת התגובה החיסונית אצל נשים חזקה יותר – בתגובה לפולשים זרים אצל הנשים נוצרים יותר תאים לוחמניים של מערכת החיסון.

הסבר אחר להישרדות הנשית מתייחס להורמונים, בעיקר לאלו הנשיים. אבל כדי להבין את ההסבר הזה כדאי שנזכיר את אחד מסוגי החומרים שמזיקים במידה רבה לתאים שלנו: "רדיקליים חופשיים" – חומרים לא יציבים שפוגעים בקרומי התאים ובמידע התורשתי, במולקולות הדי-אן-אי. מי שיודע לרסן את הרדיקלים החופשיים האלו הם "נוגדי חמצון" ומתברר שההורמון הנשי, האסטרוגן, גורם לייצור מוגבר של נוגדי חמצון כך שהוא עוזר לתא להגן על עצמו מרדיקליים חופשיים, ובכך בעצם מאריך את תוחלת החיים של התאים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
למה הפכה בימינו הסבתא רבתא של דוד המלך

דינה גורדון

הסיפור על רות המואבייה שונה במהותו מסיפורים מקראיים אחרים הגדושים בסצנות של קנאה, מרמה ואלימות, טוענת בספרה החדש אילנה...

ככה זה היה אצל אניטה שפירא

צוות אפוק

לאורך שנים רבות פרסמה ההיסטוריונית אניטה שפירא, הידועה במומחיותה בסוגיות ציוניות, ביוגרפיות היסטוריות של אישים מרכזיים בתולדות...

לא היה ציוד מתאים לניתוח מוח, אז הוא הביא מסור

דינה גורדון

ד"ר דילן אלגלה (Ellegala) היה זקוק לחופשה לאחר שסיים את לימודיו כנוירוכירורג בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. היה...

תמונה למחשבה: הקשיים הם רק חלק מהדרך

אריק בס

תלאות החיים מצליחות לעתים להציף אותנו. הן גורמות לנו לעשות דברים שלא היינו עושים במצב רגיל, כמו לפגוע בעצמנו או בקרובינו. מה...

הקשר בין אמונה לאמת היסטורית

נדב רט

ביקורת המקרא בדרך כלל מחלקת, ואולי אף יוצרת, את קו השבר שבין שני המחנות של לומדי התנ"ך. חובשי ספסלי הישיבות מתעלמים ממנה לחלוטין,...

לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

רקפת תבור

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק...

האם מתברר שאלצהיימר היא למעשה מחלה שונה ממה שחשבנו?

רקפת תבור

זה עשרות שנים שחוקרים מנסים להבין את המנגנון המסתורי הגורם למחלת האלצהיימר. עד היום הם הצליחו לשים אצבע על מאפיין...

חיזוי תמונות פנים של חשודים מתוך ה-DNA שלהם, דרכונים מבוססי מידע גנטי ברוסיה, והפיכתה של ישראל למאגר גנטי לניסויים

מאיה מזרחי, רקפת תבור

1. חיזוי מראה פיזי של פושע נמלט, מתוך נתוני ה-DNA שלו ויטלי פרנץ'...

שתפו: