מחקר חדש בגרמניה, שעקב במשך 27 שנים אחר מספר החרקים בשמורות הטבע במדינה, גילה שכיום נשארו רק כרבע מהם
צוות אפוק | 27 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳
בעקבות הדבורים – גם החרקים נעלמים
זוכרים את הדאגה הכלל עולמית לדבורים שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות? מחקר חדש מגרמניה מגלה שזה רק חלק קטן מהעניין – לא מדובר רק בדבורים אלא במגוון רחב של מיני חרקים. לאורך תקופה של 27 שנים החוקרים אספו מדגמי חרקים במלכודות שלהם, והם הופתעו לגלות הפחתה של 76 אחוז בכמויות החרקים שנאספו.
הפערים החמורים ביותר התגלו בשיא העונה, בחודשי הקיץ, בימים שאנחנו רגילים להיתקל בכמות הגדולה ביותר של חרקים. בהשוואה לתחילת שנות ה-90, לקראת סוף המחקר התגלתה הפחתה של כמעט 82 אחוז במספר החקרים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט.
החוקרים, מגרמניה ומהולנד, פיזרו את המלכודות שלהם ב-63 אתרים בשמורות טבע בגרמניה, במגוון תוואי שטח: יערות, אזורי ערבה ואזורים חוליים. את המלכודות הם הציבו באביב, בדרך כלל בחודש מרץ, והן פעלו עד אוקטובר. צוות החוקרים לא התעניין במגוון סוגי החרקים אלא רק במסה הכוללת שלהם. מדי כעשרה ימים הם היו מגיעים לכל מלכודת, מנקים אותה מכלל החרקים שנאספו בה ושוקלים את כלל מסת החרקים שהצטברה בה במשך הימים האלו.
כדי לא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיית החרקים, בכל אחד מ-63 האתרים נאספו נתונים רק במספר עונות בודדות. במרבית האתרים המלכודת הוצבה רק לעונה אחת ובחלקם בין שתיים לארבע עונות. במצטבר, עם כל 96 הדגימות העונתיות שנאספו בין השנים 1989 ל-2016, החוקרים אספו מהמלכודות כ-54 ק"ג של חרקים.
כבר שנים חוקרים מזהירים מהיעלמות החרקים, כמו גם מהיעלמותם של מגוון מיני בעלי חיים. דו"ח מצב החיים על כדור הארץ (Living Planet Index) מינואר השנה, למשל, מעריך שהחל משנות ה-70 חלה הפחתה של 58 אחוז באוכלוסיית בעלי החיים, כשדבורים ופרפרים, במיוחד פרפרי עש ופרפרי המונרך, הן האוכלוסיות בסכנה הגדולה ביותר. אך המחקר החדש הוא הראשון שמציג שיעורי היעלמות גבוהים כל כך.
"ההצטמצמות הזו מתרחשת בשמורות טבע, אלו שאמורות לשמור על הגיוון הביולוגי ועל תפקוד המערכות האקולוגיות. זה מדאיג מאוד", אמר בריאיון לוושינגטון פוסט תלמיד המחקר קאספר הלמן מאוניברסיטת רדבאוד שבהולנד, מצוות המחקר.
וכשמדובר בחרקים, אומנם אנחנו רגילים לראות אותם כמפגע מטריד, אך לכמות החרקים יש השפעה מכרעת על תפקודן ועל עושרן של המערכות האקולוגיות. ראשית, החרקים משמשים להאבקה של כ-80 אחוז מסוגי הצמחים, בלי ההאבקה החשובה הזו, הצמחים האלו לא יוכלו לייצר את הדורות הבאים.
לחרקים גם חלק חשוב בשרשרת המזון. כ-60 אחוז מהציפורים מתבססות על חרקים כמקור מזון, אי שם בשרשרת המזון שמתחתן. ומתברר שאת ההשלכות לכך כבר אפשר לראות בשטח. מחקר שפורסם באוקטובר השנה בגרמניה גילה שחלה ירידה של כ-15 אחוז במספר הציפורים בקרב המינים שאינם בסכנת הכחדה.
כשהחוקרים ניסו להסביר את הגורמים להיעלמות, הם לא הגיעו לתשובה ברורה. במקרה הזה אפילו את שינויי מזג האוויר אי אפשר להאשים, כי בדרך כלל החרקים משגשגים דווקא עם העלייה בטמפרטורות. גם השינויים שנערכו בתנאי השטח לא יכולים להסביר את ההפחתה לטענת החוקרים – הם לא היו משמעותיים דיים. חשוד אפשרי לדעתם הן השיטות החקלאיות המיושמות באזור – ריבוי חומרי ההדברה והדשנים, אך עדיין נדרש לדבריהם לחקור זאת יותר ביסודיות.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
עוד כתבות של צוות אפוק
-
1.
מדע וטכנולוגיה
שתי השלכות מיידיות לפריצת הסכר באוקראינה
-
2.
מדע וטכנולוגיה
הבחירות ביוון: הימין ניצח, אך צפוי ללכת לבחירות חוזרות שיאפשרו לו להתחזק עוד יותר
-
3.
מדע וטכנולוגיה
הזירה הבין-לאומית: השבוע ייערכו שלוש פגישות רמות דרג. זה מה שחשוב לדעת
-
4.
מדע וטכנולוגיה
מה משמעות כתב האישום שהוגש נגד נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ?
-
5.
מדע וטכנולוגיה
רוסיה עצרה כתב של וול סטריט ג'ורנל בחשד לריגול. מה מטרתה?
עוד כתבות במדע וטכנולוגיה
-
האם האמונות שלנו לגבי הזדקנות יכולות לקבוע כמה זמן נחיה?
רקפת תבור
-
איך הם מנצחים את המוות? סודות ההחלמה של האנשים שניצלו מסרטן סופני
רקפת תבור
-
"השאלה החשובה הנשאלת כעת היא כמה זמן ייקח לאנשים להתרגל לרעיון של כלים מעופפים?"
רקפת תבור
-
האם מצב הצבירה הרביעי ביקום הוא בעצם יצור חי?
רקפת תבור
-
שליחות קטלנית זה כאן
רקפת תבור
בעקבות הדבורים – גם החרקים נעלמים
מחקר חדש בגרמניה, שעקב במשך 27 שנים אחר מספר החרקים בשמורות הטבע במדינה, גילה שכיום נשארו רק כרבע מהם
צוות אפוק | 27 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳
זוכרים את הדאגה הכלל עולמית לדבורים שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות? מחקר חדש מגרמניה מגלה שזה רק חלק קטן מהעניין – לא מדובר רק בדבורים אלא במגוון רחב של מיני חרקים. לאורך תקופה של 27 שנים החוקרים אספו מדגמי חרקים במלכודות שלהם, והם הופתעו לגלות הפחתה של 76 אחוז בכמויות החרקים שנאספו.
הפערים החמורים ביותר התגלו בשיא העונה, בחודשי הקיץ, בימים שאנחנו רגילים להיתקל בכמות הגדולה ביותר של חרקים. בהשוואה לתחילת שנות ה-90, לקראת סוף המחקר התגלתה הפחתה של כמעט 82 אחוז במספר החקרים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט.
החוקרים, מגרמניה ומהולנד, פיזרו את המלכודות שלהם ב-63 אתרים בשמורות טבע בגרמניה, במגוון תוואי שטח: יערות, אזורי ערבה ואזורים חוליים. את המלכודות הם הציבו באביב, בדרך כלל בחודש מרץ, והן פעלו עד אוקטובר. צוות החוקרים לא התעניין במגוון סוגי החרקים אלא רק במסה הכוללת שלהם. מדי כעשרה ימים הם היו מגיעים לכל מלכודת, מנקים אותה מכלל החרקים שנאספו בה ושוקלים את כלל מסת החרקים שהצטברה בה במשך הימים האלו.
כדי לא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיית החרקים, בכל אחד מ-63 האתרים נאספו נתונים רק במספר עונות בודדות. במרבית האתרים המלכודת הוצבה רק לעונה אחת ובחלקם בין שתיים לארבע עונות. במצטבר, עם כל 96 הדגימות העונתיות שנאספו בין השנים 1989 ל-2016, החוקרים אספו מהמלכודות כ-54 ק"ג של חרקים.
כבר שנים חוקרים מזהירים מהיעלמות החרקים, כמו גם מהיעלמותם של מגוון מיני בעלי חיים. דו"ח מצב החיים על כדור הארץ (Living Planet Index) מינואר השנה, למשל, מעריך שהחל משנות ה-70 חלה הפחתה של 58 אחוז באוכלוסיית בעלי החיים, כשדבורים ופרפרים, במיוחד פרפרי עש ופרפרי המונרך, הן האוכלוסיות בסכנה הגדולה ביותר. אך המחקר החדש הוא הראשון שמציג שיעורי היעלמות גבוהים כל כך.
"ההצטמצמות הזו מתרחשת בשמורות טבע, אלו שאמורות לשמור על הגיוון הביולוגי ועל תפקוד המערכות האקולוגיות. זה מדאיג מאוד", אמר בריאיון לוושינגטון פוסט תלמיד המחקר קאספר הלמן מאוניברסיטת רדבאוד שבהולנד, מצוות המחקר.
וכשמדובר בחרקים, אומנם אנחנו רגילים לראות אותם כמפגע מטריד, אך לכמות החרקים יש השפעה מכרעת על תפקודן ועל עושרן של המערכות האקולוגיות. ראשית, החרקים משמשים להאבקה של כ-80 אחוז מסוגי הצמחים, בלי ההאבקה החשובה הזו, הצמחים האלו לא יוכלו לייצר את הדורות הבאים.
לחרקים גם חלק חשוב בשרשרת המזון. כ-60 אחוז מהציפורים מתבססות על חרקים כמקור מזון, אי שם בשרשרת המזון שמתחתן. ומתברר שאת ההשלכות לכך כבר אפשר לראות בשטח. מחקר שפורסם באוקטובר השנה בגרמניה גילה שחלה ירידה של כ-15 אחוז במספר הציפורים בקרב המינים שאינם בסכנת הכחדה.
כשהחוקרים ניסו להסביר את הגורמים להיעלמות, הם לא הגיעו לתשובה ברורה. במקרה הזה אפילו את שינויי מזג האוויר אי אפשר להאשים, כי בדרך כלל החרקים משגשגים דווקא עם העלייה בטמפרטורות. גם השינויים שנערכו בתנאי השטח לא יכולים להסביר את ההפחתה לטענת החוקרים – הם לא היו משמעותיים דיים. חשוד אפשרי לדעתם הן השיטות החקלאיות המיושמות באזור – ריבוי חומרי ההדברה והדשנים, אך עדיין נדרש לדבריהם לחקור זאת יותר ביסודיות.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן