כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחקר חדש בגרמניה, שעקב במשך 27 שנים אחר מספר החרקים בשמורות הטבע במדינה, גילה שכיום נשארו רק כרבע מהם

צוות אפוק | 27 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳

בעקבות הדבורים – גם החרקים נעלמים

זוכרים את הדאגה הכלל עולמית לדבורים שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות? מחקר חדש מגרמניה מגלה שזה רק חלק קטן מהעניין – לא מדובר רק בדבורים אלא במגוון רחב של מיני חרקים. לאורך תקופה של 27 שנים החוקרים אספו מדגמי חרקים במלכודות שלהם, והם הופתעו לגלות הפחתה של 76 אחוז בכמויות החרקים שנאספו.

הפערים החמורים ביותר התגלו בשיא העונה, בחודשי הקיץ, בימים שאנחנו רגילים להיתקל בכמות הגדולה ביותר של חרקים. בהשוואה לתחילת שנות ה-90, לקראת סוף המחקר התגלתה הפחתה של כמעט 82 אחוז במספר החקרים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט.

החוקרים, מגרמניה ומהולנד, פיזרו את המלכודות שלהם ב-63 אתרים בשמורות טבע בגרמניה, במגוון תוואי שטח: יערות, אזורי ערבה ואזורים חוליים. את המלכודות הם הציבו באביב, בדרך כלל בחודש מרץ, והן פעלו עד אוקטובר. צוות החוקרים לא התעניין במגוון סוגי החרקים אלא רק במסה הכוללת שלהם. מדי כעשרה ימים הם היו מגיעים לכל מלכודת, מנקים אותה מכלל החרקים שנאספו בה ושוקלים את כלל מסת החרקים שהצטברה בה במשך הימים האלו.Info1

כדי לא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיית החרקים, בכל אחד מ-63 האתרים נאספו נתונים רק במספר עונות בודדות. במרבית האתרים המלכודת הוצבה רק לעונה אחת ובחלקם בין שתיים לארבע עונות. במצטבר, עם כל 96 הדגימות העונתיות שנאספו בין השנים 1989 ל-2016, החוקרים אספו מהמלכודות כ-54 ק"ג של חרקים.

כבר שנים חוקרים מזהירים מהיעלמות החרקים, כמו גם מהיעלמותם של מגוון מיני בעלי חיים. דו"ח מצב החיים על כדור הארץ (Living Planet Index) מינואר השנה, למשל, מעריך שהחל משנות ה-70 חלה הפחתה של 58 אחוז באוכלוסיית בעלי החיים, כשדבורים ופרפרים, במיוחד פרפרי עש ופרפרי המונרך, הן האוכלוסיות בסכנה הגדולה ביותר. אך המחקר החדש הוא הראשון שמציג שיעורי היעלמות גבוהים כל כך.

"ההצטמצמות הזו מתרחשת בשמורות טבע, אלו שאמורות לשמור על הגיוון הביולוגי ועל תפקוד המערכות האקולוגיות. זה מדאיג מאוד", אמר בריאיון לוושינגטון פוסט תלמיד המחקר קאספר הלמן מאוניברסיטת רדבאוד שבהולנד, מצוות המחקר.

וכשמדובר בחרקים, אומנם אנחנו רגילים לראות אותם כמפגע מטריד, אך לכמות החרקים יש השפעה מכרעת על תפקודן ועל עושרן של המערכות האקולוגיות. ראשית, החרקים משמשים להאבקה של כ-80 אחוז מסוגי הצמחים, בלי ההאבקה החשובה הזו, הצמחים האלו לא יוכלו לייצר את הדורות הבאים.

לחרקים גם חלק חשוב בשרשרת המזון. כ-60 אחוז מהציפורים מתבססות על חרקים כמקור מזון, אי שם בשרשרת המזון שמתחתן. ומתברר שאת ההשלכות לכך כבר אפשר לראות בשטח. מחקר שפורסם באוקטובר השנה בגרמניה גילה שחלה ירידה של כ-15 אחוז במספר הציפורים בקרב המינים שאינם בסכנת הכחדה.

כשהחוקרים ניסו להסביר את הגורמים להיעלמות, הם לא הגיעו לתשובה ברורה. במקרה הזה אפילו את שינויי מזג האוויר אי אפשר להאשים, כי בדרך כלל החרקים משגשגים דווקא עם העלייה בטמפרטורות. גם השינויים שנערכו בתנאי השטח לא יכולים להסביר את ההפחתה לטענת החוקרים – הם לא היו משמעותיים דיים. חשוד אפשרי לדעתם הן השיטות החקלאיות המיושמות באזור – ריבוי חומרי ההדברה והדשנים, אך עדיין נדרש לדבריהם לחקור זאת יותר ביסודיות.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

בעקבות הדבורים – גם החרקים נעלמים

מחקר חדש בגרמניה, שעקב במשך 27 שנים אחר מספר החרקים בשמורות הטבע במדינה, גילה שכיום נשארו רק כרבע מהם

צוות אפוק | 27 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳

תמונה: Fotolia

זוכרים את הדאגה הכלל עולמית לדבורים שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות? מחקר חדש מגרמניה מגלה שזה רק חלק קטן מהעניין – לא מדובר רק בדבורים אלא במגוון רחב של מיני חרקים. לאורך תקופה של 27 שנים החוקרים אספו מדגמי חרקים במלכודות שלהם, והם הופתעו לגלות הפחתה של 76 אחוז בכמויות החרקים שנאספו.

הפערים החמורים ביותר התגלו בשיא העונה, בחודשי הקיץ, בימים שאנחנו רגילים להיתקל בכמות הגדולה ביותר של חרקים. בהשוואה לתחילת שנות ה-90, לקראת סוף המחקר התגלתה הפחתה של כמעט 82 אחוז במספר החקרים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט.

החוקרים, מגרמניה ומהולנד, פיזרו את המלכודות שלהם ב-63 אתרים בשמורות טבע בגרמניה, במגוון תוואי שטח: יערות, אזורי ערבה ואזורים חוליים. את המלכודות הם הציבו באביב, בדרך כלל בחודש מרץ, והן פעלו עד אוקטובר. צוות החוקרים לא התעניין במגוון סוגי החרקים אלא רק במסה הכוללת שלהם. מדי כעשרה ימים הם היו מגיעים לכל מלכודת, מנקים אותה מכלל החרקים שנאספו בה ושוקלים את כלל מסת החרקים שהצטברה בה במשך הימים האלו.Info1

כדי לא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיית החרקים, בכל אחד מ-63 האתרים נאספו נתונים רק במספר עונות בודדות. במרבית האתרים המלכודת הוצבה רק לעונה אחת ובחלקם בין שתיים לארבע עונות. במצטבר, עם כל 96 הדגימות העונתיות שנאספו בין השנים 1989 ל-2016, החוקרים אספו מהמלכודות כ-54 ק"ג של חרקים.

כבר שנים חוקרים מזהירים מהיעלמות החרקים, כמו גם מהיעלמותם של מגוון מיני בעלי חיים. דו"ח מצב החיים על כדור הארץ (Living Planet Index) מינואר השנה, למשל, מעריך שהחל משנות ה-70 חלה הפחתה של 58 אחוז באוכלוסיית בעלי החיים, כשדבורים ופרפרים, במיוחד פרפרי עש ופרפרי המונרך, הן האוכלוסיות בסכנה הגדולה ביותר. אך המחקר החדש הוא הראשון שמציג שיעורי היעלמות גבוהים כל כך.

"ההצטמצמות הזו מתרחשת בשמורות טבע, אלו שאמורות לשמור על הגיוון הביולוגי ועל תפקוד המערכות האקולוגיות. זה מדאיג מאוד", אמר בריאיון לוושינגטון פוסט תלמיד המחקר קאספר הלמן מאוניברסיטת רדבאוד שבהולנד, מצוות המחקר.

וכשמדובר בחרקים, אומנם אנחנו רגילים לראות אותם כמפגע מטריד, אך לכמות החרקים יש השפעה מכרעת על תפקודן ועל עושרן של המערכות האקולוגיות. ראשית, החרקים משמשים להאבקה של כ-80 אחוז מסוגי הצמחים, בלי ההאבקה החשובה הזו, הצמחים האלו לא יוכלו לייצר את הדורות הבאים.

לחרקים גם חלק חשוב בשרשרת המזון. כ-60 אחוז מהציפורים מתבססות על חרקים כמקור מזון, אי שם בשרשרת המזון שמתחתן. ומתברר שאת ההשלכות לכך כבר אפשר לראות בשטח. מחקר שפורסם באוקטובר השנה בגרמניה גילה שחלה ירידה של כ-15 אחוז במספר הציפורים בקרב המינים שאינם בסכנת הכחדה.

כשהחוקרים ניסו להסביר את הגורמים להיעלמות, הם לא הגיעו לתשובה ברורה. במקרה הזה אפילו את שינויי מזג האוויר אי אפשר להאשים, כי בדרך כלל החרקים משגשגים דווקא עם העלייה בטמפרטורות. גם השינויים שנערכו בתנאי השטח לא יכולים להסביר את ההפחתה לטענת החוקרים – הם לא היו משמעותיים דיים. חשוד אפשרי לדעתם הן השיטות החקלאיות המיושמות באזור – ריבוי חומרי ההדברה והדשנים, אך עדיין נדרש לדבריהם לחקור זאת יותר ביסודיות.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חיידקי המעיים שמתמרנים לנו את הרגשות

רקפת תבור

מתברר שלטריליוני החיידקים שחיים ב"מוח השני" שלנו - המעיים - 
יש השפעה לא מבוטלת על ההתנהגות...

כוחו של הכלום – פלסבו כפי שלא הכרתם אותו

דינה גורדון

אנשים שלא נותחו והחלימו, גידולים סרטניים שנעלמו וזריקות שאין בהן כלום אפקט הפלסבו חוזר שוב, והפעם בצורה מתוחכמת...

רובוטים שיורים מהמותן – תיבת פנדורה או החלטה חכמה?

בן קמינסקי

במקום חיילים, נשלח לקרב רובוטים אוטונומיים...

השתלטות "הקופסאות השחורות"

רקפת תבור

מערכות אלקטרוניות רבות עוברות לעבוד עם בינה מלאכותית הבעיה היא שמערכות החישוב שלהן מסובכות כל כך שאף אחד לא יכול להבין את "שיקול הדעת"...

הפנים מאחורי האפליקציה המפחידה בעולם

בן קמינסקי

ג׳וליה קורדריי רוצה להביא את האנושות לשלב הבא שלה: אפליקציה שתאפשר לכל אדם לדרג אותנו, גם מבלי שהסכמנו לכך “אנחנו נניע את זה קדימה, לא משנה כמה אנשים מפחדים מזה״, היא אומרת...

מהארכיון: אפקט הנוצבו: האם קריאה על המגפה יכולה לגרום לנו נזק?

רקפת תבור, דינה גורדון

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהחשש ממחלה – כל מחלה – יכול לגרום לנו לפתח את הסימפטומים...

שתפו: