כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחקר חדש בגרמניה, שעקב במשך 27 שנים אחר מספר החרקים בשמורות הטבע במדינה, גילה שכיום נשארו רק כרבע מהם

צוות אפוק | 27 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳

בעקבות הדבורים – גם החרקים נעלמים

זוכרים את הדאגה הכלל עולמית לדבורים שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות? מחקר חדש מגרמניה מגלה שזה רק חלק קטן מהעניין – לא מדובר רק בדבורים אלא במגוון רחב של מיני חרקים. לאורך תקופה של 27 שנים החוקרים אספו מדגמי חרקים במלכודות שלהם, והם הופתעו לגלות הפחתה של 76 אחוז בכמויות החרקים שנאספו.

הפערים החמורים ביותר התגלו בשיא העונה, בחודשי הקיץ, בימים שאנחנו רגילים להיתקל בכמות הגדולה ביותר של חרקים. בהשוואה לתחילת שנות ה-90, לקראת סוף המחקר התגלתה הפחתה של כמעט 82 אחוז במספר החקרים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט.

החוקרים, מגרמניה ומהולנד, פיזרו את המלכודות שלהם ב-63 אתרים בשמורות טבע בגרמניה, במגוון תוואי שטח: יערות, אזורי ערבה ואזורים חוליים. את המלכודות הם הציבו באביב, בדרך כלל בחודש מרץ, והן פעלו עד אוקטובר. צוות החוקרים לא התעניין במגוון סוגי החרקים אלא רק במסה הכוללת שלהם. מדי כעשרה ימים הם היו מגיעים לכל מלכודת, מנקים אותה מכלל החרקים שנאספו בה ושוקלים את כלל מסת החרקים שהצטברה בה במשך הימים האלו.Info1

כדי לא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיית החרקים, בכל אחד מ-63 האתרים נאספו נתונים רק במספר עונות בודדות. במרבית האתרים המלכודת הוצבה רק לעונה אחת ובחלקם בין שתיים לארבע עונות. במצטבר, עם כל 96 הדגימות העונתיות שנאספו בין השנים 1989 ל-2016, החוקרים אספו מהמלכודות כ-54 ק"ג של חרקים.

כבר שנים חוקרים מזהירים מהיעלמות החרקים, כמו גם מהיעלמותם של מגוון מיני בעלי חיים. דו"ח מצב החיים על כדור הארץ (Living Planet Index) מינואר השנה, למשל, מעריך שהחל משנות ה-70 חלה הפחתה של 58 אחוז באוכלוסיית בעלי החיים, כשדבורים ופרפרים, במיוחד פרפרי עש ופרפרי המונרך, הן האוכלוסיות בסכנה הגדולה ביותר. אך המחקר החדש הוא הראשון שמציג שיעורי היעלמות גבוהים כל כך.

"ההצטמצמות הזו מתרחשת בשמורות טבע, אלו שאמורות לשמור על הגיוון הביולוגי ועל תפקוד המערכות האקולוגיות. זה מדאיג מאוד", אמר בריאיון לוושינגטון פוסט תלמיד המחקר קאספר הלמן מאוניברסיטת רדבאוד שבהולנד, מצוות המחקר.

וכשמדובר בחרקים, אומנם אנחנו רגילים לראות אותם כמפגע מטריד, אך לכמות החרקים יש השפעה מכרעת על תפקודן ועל עושרן של המערכות האקולוגיות. ראשית, החרקים משמשים להאבקה של כ-80 אחוז מסוגי הצמחים, בלי ההאבקה החשובה הזו, הצמחים האלו לא יוכלו לייצר את הדורות הבאים.

לחרקים גם חלק חשוב בשרשרת המזון. כ-60 אחוז מהציפורים מתבססות על חרקים כמקור מזון, אי שם בשרשרת המזון שמתחתן. ומתברר שאת ההשלכות לכך כבר אפשר לראות בשטח. מחקר שפורסם באוקטובר השנה בגרמניה גילה שחלה ירידה של כ-15 אחוז במספר הציפורים בקרב המינים שאינם בסכנת הכחדה.

כשהחוקרים ניסו להסביר את הגורמים להיעלמות, הם לא הגיעו לתשובה ברורה. במקרה הזה אפילו את שינויי מזג האוויר אי אפשר להאשים, כי בדרך כלל החרקים משגשגים דווקא עם העלייה בטמפרטורות. גם השינויים שנערכו בתנאי השטח לא יכולים להסביר את ההפחתה לטענת החוקרים – הם לא היו משמעותיים דיים. חשוד אפשרי לדעתם הן השיטות החקלאיות המיושמות באזור – ריבוי חומרי ההדברה והדשנים, אך עדיין נדרש לדבריהם לחקור זאת יותר ביסודיות.

שתפו את הכתבה:

תמונה: Fotolia

בעקבות הדבורים – גם החרקים נעלמים

מחקר חדש בגרמניה, שעקב במשך 27 שנים אחר מספר החרקים בשמורות הטבע במדינה, גילה שכיום נשארו רק כרבע מהם

צוות אפוק | 27 בפברואר 2018 | מדע וטכנולוגיה | 23 דק׳

תמונה: Fotolia

זוכרים את הדאגה הכלל עולמית לדבורים שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות? מחקר חדש מגרמניה מגלה שזה רק חלק קטן מהעניין – לא מדובר רק בדבורים אלא במגוון רחב של מיני חרקים. לאורך תקופה של 27 שנים החוקרים אספו מדגמי חרקים במלכודות שלהם, והם הופתעו לגלות הפחתה של 76 אחוז בכמויות החרקים שנאספו.

הפערים החמורים ביותר התגלו בשיא העונה, בחודשי הקיץ, בימים שאנחנו רגילים להיתקל בכמות הגדולה ביותר של חרקים. בהשוואה לתחילת שנות ה-90, לקראת סוף המחקר התגלתה הפחתה של כמעט 82 אחוז במספר החקרים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט.

החוקרים, מגרמניה ומהולנד, פיזרו את המלכודות שלהם ב-63 אתרים בשמורות טבע בגרמניה, במגוון תוואי שטח: יערות, אזורי ערבה ואזורים חוליים. את המלכודות הם הציבו באביב, בדרך כלל בחודש מרץ, והן פעלו עד אוקטובר. צוות החוקרים לא התעניין במגוון סוגי החרקים אלא רק במסה הכוללת שלהם. מדי כעשרה ימים הם היו מגיעים לכל מלכודת, מנקים אותה מכלל החרקים שנאספו בה ושוקלים את כלל מסת החרקים שהצטברה בה במשך הימים האלו.Info1

כדי לא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיית החרקים, בכל אחד מ-63 האתרים נאספו נתונים רק במספר עונות בודדות. במרבית האתרים המלכודת הוצבה רק לעונה אחת ובחלקם בין שתיים לארבע עונות. במצטבר, עם כל 96 הדגימות העונתיות שנאספו בין השנים 1989 ל-2016, החוקרים אספו מהמלכודות כ-54 ק"ג של חרקים.

כבר שנים חוקרים מזהירים מהיעלמות החרקים, כמו גם מהיעלמותם של מגוון מיני בעלי חיים. דו"ח מצב החיים על כדור הארץ (Living Planet Index) מינואר השנה, למשל, מעריך שהחל משנות ה-70 חלה הפחתה של 58 אחוז באוכלוסיית בעלי החיים, כשדבורים ופרפרים, במיוחד פרפרי עש ופרפרי המונרך, הן האוכלוסיות בסכנה הגדולה ביותר. אך המחקר החדש הוא הראשון שמציג שיעורי היעלמות גבוהים כל כך.

"ההצטמצמות הזו מתרחשת בשמורות טבע, אלו שאמורות לשמור על הגיוון הביולוגי ועל תפקוד המערכות האקולוגיות. זה מדאיג מאוד", אמר בריאיון לוושינגטון פוסט תלמיד המחקר קאספר הלמן מאוניברסיטת רדבאוד שבהולנד, מצוות המחקר.

וכשמדובר בחרקים, אומנם אנחנו רגילים לראות אותם כמפגע מטריד, אך לכמות החרקים יש השפעה מכרעת על תפקודן ועל עושרן של המערכות האקולוגיות. ראשית, החרקים משמשים להאבקה של כ-80 אחוז מסוגי הצמחים, בלי ההאבקה החשובה הזו, הצמחים האלו לא יוכלו לייצר את הדורות הבאים.

לחרקים גם חלק חשוב בשרשרת המזון. כ-60 אחוז מהציפורים מתבססות על חרקים כמקור מזון, אי שם בשרשרת המזון שמתחתן. ומתברר שאת ההשלכות לכך כבר אפשר לראות בשטח. מחקר שפורסם באוקטובר השנה בגרמניה גילה שחלה ירידה של כ-15 אחוז במספר הציפורים בקרב המינים שאינם בסכנת הכחדה.

כשהחוקרים ניסו להסביר את הגורמים להיעלמות, הם לא הגיעו לתשובה ברורה. במקרה הזה אפילו את שינויי מזג האוויר אי אפשר להאשים, כי בדרך כלל החרקים משגשגים דווקא עם העלייה בטמפרטורות. גם השינויים שנערכו בתנאי השטח לא יכולים להסביר את ההפחתה לטענת החוקרים – הם לא היו משמעותיים דיים. חשוד אפשרי לדעתם הן השיטות החקלאיות המיושמות באזור – ריבוי חומרי ההדברה והדשנים, אך עדיין נדרש לדבריהם לחקור זאת יותר ביסודיות.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: