כניסה
הרשמה לניוזלטר

חוקרים טוענים שמערכת זיכרון תקינה כוללת גם מנגנוני שכחה ייעודיים המוודאים שנזכור רק את הפרטים החשובים

רקפת תבור | 13 באוקטובר 2017 | מדע וטכנולוגיה | 2 דק׳

"חשוב שהמוח ישכח פרטים"

שוב אתם עומדים מול השידה ולא זוכרים מדוע הגעתם אליה או מה רציתם לקחת ממנה. מחקר חדש שפורסם במגזין Neuron מציע שבחלק מהמקרים השכחה שלנו אינה מקרית כלל וכלל. היא תוצאה של מנגנון יזום של המוח – מנגנון שעוזר לנו להגיע להחלטות חכמות יותר.

כשאנחנו חושבים על זיכרון טוב זה בדרך כלל קשור ליכולת לזכור פרטים רבים בצורה מדויקת, למשך תקופות ממושכות. גם בקהילה המדעית חשבו במשך שנים שחוסר יכולת להיזכר בפרטים מבטאת כישלון של מנגנוני המוח האחראים לאחסון הזיכרון ולשליפתו.

שני חוקרים מאוניברסיטת טורונטו, פרופ' משנה בלייק ריצ'רדס ופרופ' משנה פול פרנקלנד, מציעים במאמר סקירה חדש (Neuron, 2017) שבמקרים רבים השכחה היא דווקא תוצאה של מנגנון חשוב ויזום במוח, והיא עוזרת לנו לקבל החלטות חכמות יותר.

"חשוב שהמוח ישכח פרטים שכבר אינם רלוונטיים ובמקומם יתמקד בדברים שיעזרו לנו לקבל החלטות", מסביר פרופ' ריצ'רדס בהודעה לעיתונות. "אם אתה מנסה לנווט את המהלכים שלך והמוח מביא כל הזמן זיכרונות רבים ואולי אף סותרים, זה יקשה עליך לקבל החלטות מבוססות".

החוקרים סקרו במאמר שלהם מגוון מחקרים מהשנים האחרונות – הן כאלו המתמקדים בתהליכי הזיכרון והן במחקרים מאוחרים יחסית, המתמקדים במנגנוני השכחה. החוקרים מתייחסים לשני מנגנונים מרכזיים המעורבים בשכחה: אחד קשור להחלשה, ואף לניתוק של קשרים סינפטיים שתאי המוח יוצרים בינם לבין עצמם, קשרים שבהם אנחנו מקודדים את הזיכרונות.

מנגנון שני של שכחה פועל עם יצירתם של נוירונים חדשים במוח, בעזרתם של תאי הגזע של המוח. תאי הגזע האלו פועלים בהיפוקמפוס – אזור האחראי לרכישת זיכרונות חדשים. כשנוצר תא עצב חדש הוא משתלב עם התאים שבסביבתו בעזרת קשרים שהוא יוצר עמם. הקשרים החדשים האלו מעצבים מחדש את מכלול הקשרים הקיימים בהיפוקמפוס, וכך בעצם מחליפים קשרים – זיכרונות – קודמים, שכעת כבר קשים יותר לגישה.

שני החוקרים גם טוענים שהאיזון הנכון בין הזיכרון לשכחה עוזר לנו לקבל החלטות מושכלות יותר, כשאנחנו מצליחים להכליל אירועים לתמונה ממצה כוללת, במקום שנזכור את מגוון הפרטים הקטנים הקשורים אליהם.


The Persistence and Transience of Memory (University of Toronto)

שתפו את הכתבה:

"חשוב שהמוח ישכח פרטים"

חוקרים טוענים שמערכת זיכרון תקינה כוללת גם מנגנוני שכחה ייעודיים המוודאים שנזכור רק את הפרטים החשובים

רקפת תבור | 13 באוקטובר 2017 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

תמונה: Fotolia

שוב אתם עומדים מול השידה ולא זוכרים מדוע הגעתם אליה או מה רציתם לקחת ממנה. מחקר חדש שפורסם במגזין Neuron מציע שבחלק מהמקרים השכחה שלנו אינה מקרית כלל וכלל. היא תוצאה של מנגנון יזום של המוח – מנגנון שעוזר לנו להגיע להחלטות חכמות יותר.

כשאנחנו חושבים על זיכרון טוב זה בדרך כלל קשור ליכולת לזכור פרטים רבים בצורה מדויקת, למשך תקופות ממושכות. גם בקהילה המדעית חשבו במשך שנים שחוסר יכולת להיזכר בפרטים מבטאת כישלון של מנגנוני המוח האחראים לאחסון הזיכרון ולשליפתו.

שני חוקרים מאוניברסיטת טורונטו, פרופ' משנה בלייק ריצ'רדס ופרופ' משנה פול פרנקלנד, מציעים במאמר סקירה חדש (Neuron, 2017) שבמקרים רבים השכחה היא דווקא תוצאה של מנגנון חשוב ויזום במוח, והיא עוזרת לנו לקבל החלטות חכמות יותר.

"חשוב שהמוח ישכח פרטים שכבר אינם רלוונטיים ובמקומם יתמקד בדברים שיעזרו לנו לקבל החלטות", מסביר פרופ' ריצ'רדס בהודעה לעיתונות. "אם אתה מנסה לנווט את המהלכים שלך והמוח מביא כל הזמן זיכרונות רבים ואולי אף סותרים, זה יקשה עליך לקבל החלטות מבוססות".

החוקרים סקרו במאמר שלהם מגוון מחקרים מהשנים האחרונות – הן כאלו המתמקדים בתהליכי הזיכרון והן במחקרים מאוחרים יחסית, המתמקדים במנגנוני השכחה. החוקרים מתייחסים לשני מנגנונים מרכזיים המעורבים בשכחה: אחד קשור להחלשה, ואף לניתוק של קשרים סינפטיים שתאי המוח יוצרים בינם לבין עצמם, קשרים שבהם אנחנו מקודדים את הזיכרונות.

מנגנון שני של שכחה פועל עם יצירתם של נוירונים חדשים במוח, בעזרתם של תאי הגזע של המוח. תאי הגזע האלו פועלים בהיפוקמפוס – אזור האחראי לרכישת זיכרונות חדשים. כשנוצר תא עצב חדש הוא משתלב עם התאים שבסביבתו בעזרת קשרים שהוא יוצר עמם. הקשרים החדשים האלו מעצבים מחדש את מכלול הקשרים הקיימים בהיפוקמפוס, וכך בעצם מחליפים קשרים – זיכרונות – קודמים, שכעת כבר קשים יותר לגישה.

שני החוקרים גם טוענים שהאיזון הנכון בין הזיכרון לשכחה עוזר לנו לקבל החלטות מושכלות יותר, כשאנחנו מצליחים להכליל אירועים לתמונה ממצה כוללת, במקום שנזכור את מגוון הפרטים הקטנים הקשורים אליהם.


The Persistence and Transience of Memory (University of Toronto)

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: