מנהל המו"פ של גוגל ישראל מספר על התרבות הארגונית של החברה, איך הם מצליחים לעשות חדשנות, ומה באמת גוגל מנסה להשיג חוץ משיפור מנוע החיפוש שלה
בן קמינסקי | 14 ביולי 2014 | מדע וטכנולוגיה | 6 דק׳
מנסה לשנות את העולם, מתוך גוגל ישראל
כשגוגל גייסה את פרופ׳ יוסי מטיאס כדי להקים את מרכז המחקר והפיתוח שלה בתל אביב בסוף 2006, היו לו שתי שאלות. השאלה הראשונה, למה בישראל. על השאלה הזאת הוא קיבל את הסבר ״מדינת הסטארט-אפ״ המוכר, עוד לפני שנכתב הספר המפורסם. והשאלה השנייה הייתה ״מה אתם רוצים שנבנה בישראל?״ לתשובה הזאת הוא לא ציפה: ״אנחנו רוצים שאתה תגלה את זה בעצמך״.
״אז זה היה תיאור התפקיד שלי כשהתחלתי את המרכז בארץ״, מספר מטיאס המשמש היום כמנהל מרכז הפיתוח והמחקר של גוגל בישראל, בראיון לאפוק טיימס. ״גם מהאנשים שהצטרפו בעצם ציפיתי שייקחו חלק בהגדרה של מה שאנחנו הולכים לעבוד עליו״.
״צריך להבין״, מסביר מטיאס, ״זה לא אומר אנרכיה. להיפך, כי החזון של גוגל ברור מאוד וגם הקריטריונים להצלחה: השאלה היא איך אתה עושה אימפקט על העולם. הדרך הספציפית לעשות את האימפקט זה דבר שיכול להשתנות. אפשר לקחת דבר קיים ולעשות אותו טוב פי עשרה, או לעשות משהו שלא היה קיים קודם. זה יכול להיות בתחום החיפוש, זה יכול להיות בתחומים אחרים וזה יכול גם להיות בתחומים שהם לא רק טכנולוגיים, ויש לנו פה דוגמאות לזה״.
משרדי גוגל בדאבלין, אירלנד.
תמונה: גוגל
רבים ממשרדי גוגל בעולם מצויידים במגלשות. במשרדי גוגל בציריך המגלשה מובילה היישר לקפיטריה.
תמונה באדיבות גוגל
התרבות הארגונית של גוגל
המשרדים הישראליים של גוגל הלכו וגדלו מאז שקמו ב-2006. 460 אנשים עובדים היום בגוגל ישראל. 270 מהם בתל אביב, 80 בחיפה, ועוד 110 עובדים של ווייז ברעננה שהצטרפו לחברה.
אני פוגש את מטיאס במשרדי גוגל תל אביב, בקומה ה-28 של מגדלי אלקטרה. במסדרון עומד לו שולחן גבוה עם כיסאות בר, פונה לנוף, עם שקעים לחיבור מחשבים ניידים. מעליו תלויים כמה כסאות הפוכים, סתם ככה. ממולו, מאחורי דלתות מסתוריות שלא מובילות לשום מקום מסתתרים רק ציורי ענק. בהמשך המסדרון יש כמה פינות שקטות לעבודה לעובדים שמואסים באופן-ספייס ורוצים קצת שקט או מקום לדבר בו, ומולם נדנדות תלויות מהתקרה, משקיפות על הנוף. כל המקום מעוצב כדי לתת השראה.
העובדים בגוגל לא מעבירים כרטיס. רבים מהם מגיעים ועוזבים בשעות לא קבועות. שתי מסעדות משרתות את עובדי גוגל, חדר הכושר תמיד זמין להם, וגם מסאז׳ים מסובסדים עומדים לשירותם. בכל קומה יש פינה שממנה מתפשטים ריחות נעימים של קפה טוב. מי שמעדיף יכול לבחור גם בתה משובח, או במגוון של בקבוקים אישיים של שתיה קלה.
אם העובדים בגוגל לא מעבירים כרטיס, איך מודדים את כמות העבודה שלהם?
״בסופו של דבר מודדים את הביצועים לפי התוצאות, ולפי האימפקט שעושים. צריך להבין קודם כל שהצורה שבה עובדים בגוגל היא מעשית מאוד. מעולם לא גייסנו כאן מנהל. כל המנהלים שיש לנו כאן הם מהנדסים ומהנדסות שצמחו להוליך אנשים, והם מעורבים מאוד בפרויקטים. אני באופן אישי מעורב בהרבה פרויקטים, לפעמים גם ברמה הטכנית, וזה אומר שמכירים את הדברים שנעשים, מכירים את ההתקדמות שנעשתה.
״אנחנו קובעים לעצמנו יעדים ברמות שונות, ברמות הצוות, הארגון וברמות הפרט, ומודדים את עצמנו באופן שוטף, איך התקדמנו ביחס לאותן מטרות, מה האיכות, מה עשינו בדרך לשם. יש פה פידבק חזק מאוד מעמיתים. למעשה, זה אלמנט שמכירים אותו היטב מהעולם המדעי, שבו הבחירה של העבודה המדעית במידה רבה נגזרת על ידי פידבק, על ידי משוב מקולגות, אין איזו אוטוריטה אחת שמחליטה אם עבודה מדעית אחת יותר טובה מאחרת.
״גם בתהליכי הגיוס שלנו, חלק גדול מההחלטה אם עובד או עובדת חדשים מתאימים או לא נעשית על ידי סדרה של ראיונות שמעבירים מהנדסים ומהנדסות, לאו דווקא בדרגים ניהוליים, שנותנים את המשוב שלהם והדעה שלהם, ויש לזה השפעה גדולה מאוד״.
ספר לי על התרבות הארגונית
״בוא נתחיל מזה שזו חברה שמונעת מחזון מאוד מאוד חזק, שמכוון מאוד מאוד גבוה. המטרות הן גדולות. כשאנחנו מנסים לחשוב למה אנחנו פה ומה אנחנו מנסים לעשות, התשובה היא שקודם כל אנחנו מנסים לפתור בעיות גדולות ולהשפיע על העולם בגדול – אם זה למיין את כל המידע בעולם, להשתמש בטכנולוגיה בצורה מאוד משמעותית, ולא להיות מוכתבים על ידי שום הנחה קיימת לגבי מגבלות כלשהן.
״יש כאן סוג של אופטימיזם שאומר שאם יש בעיה, גדולה ככל שתהיה, חלק מהתפקיד שלנו הוא לחפש את הדרך הטכנולוגית ולתקוף אותה. זה אחד הדברים שאנחנו מנחילים בתרבות הארגונית. אנחנו מעודדים אנשים לחשוב, ולעשות את זה. זה משליך על הרבה מאוד דברים.
״אלמנט שני בתרבות הארגונית הוא של בוטום-אפ, תרבות שמונעת על ידי האינדיבידואלים שלה. החדשנות, האימפקט והדברים הגדולים יוכלו להיווצר מכאן בלי קשר לטייטל, לוותק, למעמד, לגיל או לכל פרמטר כזה".
מה עוד בתרבות הארגונית של גוגל מעודד חדשנות?
״קודם כל בגוגל אין לנו תפקידים שבכותרת שלהם יש ׳חדשנות׳. זה חלק שצריך להיות מוטמע בארגון, ובכל אחד שמצטרף אלינו. הציפייה מכל אחד היא שהוא יבוא עם היזמות והחדשנות ויביא את זה למה שהוא עושה.
״יש חלק בתרבות הארגונית שאומר להעז ולנסות. אבל לצד זה, אנחנו יודעים שחלק לא קטן מהניסיונות שלנו לא יצליחו. מאחורי כל ניסיון מוצלח בדרך כלל תראה שהיו לא מעט מהלכים שאפשר להגדיר אותם כפניות לא נכונות ושבאמצעות התיקונים הנכונים, מגיעים לאן שצריך.
״בתחום החיפוש למשל, אנחנו עושים המון ניסיונות על כל מיני שינויים שאנחנו חושבים שיכולים לעבוד. את הניסויים אנחנו עושים בדרך כלל על משהו שמספיק אנשים בחברה חושבים שהוא יכול לשפר משהו באופן משמעותי. אבל אנחנו לא לוקחים כמובן מאליו את העובדה שזה יכול לשפר. אנחנו עושים ניסוי ורק אותם הדברים שלא רק משפרים, אלא משפרים במידה הראויה שמצדיקה לעשות שינוי, הם אותם דברים שמגיעים והופכים לחלק מהחוויה שגוגל נותנת.
״ב-2013 היו לנו למעלה מ-12 אלף ניסויים בחיפוש. בכל רגע נתון יכולים להיות אפילו 300 ניסויים בחיפוש. אנחנו מנסים למדוד את האפקטיביות שלהם – האם בסופו של דבר הם משרתים את המטרה שלשמה הם נעשים – לתת תוצאות טובות יותר למשתמשים".
מטיאס מספר על מדיניות 20 האחוז של גוגל, שמעודדת כל עובד להקדיש 20 אחוז מזמנו לפרויקט כלשהו שמעניין אותו, שאינו הפרויקט המרכזי שלו. כך עובדים של גוגל יכולים להצטרף לפרויקטים שמעניינים אותם או ליזום פרויקטים חדשים. ״זו דרך לעודד אנשים לחקור רעיונות חדשים. אנחנו מקצים אחוז לא מבוטל מהמשאבים לניסיונות האלה, לפני שהם מוכרים כפרויקט רשמי".
והניסיונות האלה, מספר מטיאס, מולידים לעתים דברים די גדולים. ג׳ימייל הוא דוגמה אחת, "גוגל ניוז" הוא דוגמה נוספת, וגם בארץ יש כמה דוגמאות מעניינות, שנגיע אליהן בהמשך, של יוזמות שהגיעו ממהנדסים במרכז הפיתוח והמחקר של גוגל והפכו בסופו של דבר לפרויקטים גלובליים של חברת הענק.
לאן מתקדם החיפוש של גוגל
מבין כל תפקידיו של מטיאס בגוגל, הוא גם דירקטור בכיר בתחום החיפוש. רק בשנת 2013, מטיאס מספר, היו 900 שינויים באלגוריתם של החיפוש בגוגל. כמה מהפיתוחים המעניינים בתחום מנוע החיפוש של גוגל נעשו במרכז הפיתוח בישראל, תחת הובלתו של מטיאס. אחד מהם הוא ההשלמה האוטומטית, ההצעות שמציע גוגל לביטויי חיפוש כשאנחנו מתחילים להקליד בתיבת החיפוש מה שאנחנו רוצים.
פיתוח נוסף שנעשה בישראל הוא "גוגל טרנדס", השירות של גוגל שמאפשר לראות את מידת הפופולריות לאורך תקופה של ביטויי חיפוש מסוימים. גם גוגל OneBox, הקופסה שמציעה לנו מידע ישירות מדף החיפוש מבלי שנצטרך להיכנס לאתר אינטרנט כלשהו פותח בישראל.
לאן עוד יכול להתקדם החיפוש של גוגל?
״כבר כשהצטרפתי לגוגל שאלו אותי מה עוד יש לעשות בחיפוש…
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
עוד כתבות של בן קמינסקי
-
1.
מדע וטכנולוגיה
ערעור – מה שכולם רוצים לעשות
-
2.
מדע וטכנולוגיה
רובוטים שיורים מהמותן – תיבת פנדורה או החלטה חכמה?
-
3.
מדע וטכנולוגיה
האם להשתמש בתוכנה שיודעת לגלות מי יבצע בעתיד פשע, עוד לפני שביצע אותו?
-
4.
מדע וטכנולוגיה
הגאון שמעביר את הכוח להמונים
-
5.
מדע וטכנולוגיה
היום שבו יפלו חומות הצנזורה בסין ואיראן
עוד כתבות במדע וטכנולוגיה
-
האם האמונות שלנו לגבי הזדקנות יכולות לקבוע כמה זמן נחיה?
רקפת תבור
-
איך הם מנצחים את המוות? סודות ההחלמה של האנשים שניצלו מסרטן סופני
רקפת תבור
-
"השאלה החשובה הנשאלת כעת היא כמה זמן ייקח לאנשים להתרגל לרעיון של כלים מעופפים?"
רקפת תבור
-
האם מצב הצבירה הרביעי ביקום הוא בעצם יצור חי?
רקפת תבור
-
שליחות קטלנית זה כאן
רקפת תבור
מנסה לשנות את העולם, מתוך גוגל ישראל
מנהל המו"פ של גוגל ישראל מספר על התרבות הארגונית של החברה, איך הם מצליחים לעשות חדשנות, ומה באמת גוגל מנסה להשיג חוץ משיפור מנוע החיפוש שלה
בן קמינסקי | 14 ביולי 2014 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳
כשגוגל גייסה את פרופ׳ יוסי מטיאס כדי להקים את מרכז המחקר והפיתוח שלה בתל אביב בסוף 2006, היו לו שתי שאלות. השאלה הראשונה, למה בישראל. על השאלה הזאת הוא קיבל את הסבר ״מדינת הסטארט-אפ״ המוכר, עוד לפני שנכתב הספר המפורסם. והשאלה השנייה הייתה ״מה אתם רוצים שנבנה בישראל?״ לתשובה הזאת הוא לא ציפה: ״אנחנו רוצים שאתה תגלה את זה בעצמך״.
״אז זה היה תיאור התפקיד שלי כשהתחלתי את המרכז בארץ״, מספר מטיאס המשמש היום כמנהל מרכז הפיתוח והמחקר של גוגל בישראל, בראיון לאפוק טיימס. ״גם מהאנשים שהצטרפו בעצם ציפיתי שייקחו חלק בהגדרה של מה שאנחנו הולכים לעבוד עליו״.
״צריך להבין״, מסביר מטיאס, ״זה לא אומר אנרכיה. להיפך, כי החזון של גוגל ברור מאוד וגם הקריטריונים להצלחה: השאלה היא איך אתה עושה אימפקט על העולם. הדרך הספציפית לעשות את האימפקט זה דבר שיכול להשתנות. אפשר לקחת דבר קיים ולעשות אותו טוב פי עשרה, או לעשות משהו שלא היה קיים קודם. זה יכול להיות בתחום החיפוש, זה יכול להיות בתחומים אחרים וזה יכול גם להיות בתחומים שהם לא רק טכנולוגיים, ויש לנו פה דוגמאות לזה״.
משרדי גוגל בדאבלין, אירלנד.
תמונה: גוגל
רבים ממשרדי גוגל בעולם מצויידים במגלשות. במשרדי גוגל בציריך המגלשה מובילה היישר לקפיטריה.
תמונה באדיבות גוגל
התרבות הארגונית של גוגל
המשרדים הישראליים של גוגל הלכו וגדלו מאז שקמו ב-2006. 460 אנשים עובדים היום בגוגל ישראל. 270 מהם בתל אביב, 80 בחיפה, ועוד 110 עובדים של ווייז ברעננה שהצטרפו לחברה.
אני פוגש את מטיאס במשרדי גוגל תל אביב, בקומה ה-28 של מגדלי אלקטרה. במסדרון עומד לו שולחן גבוה עם כיסאות בר, פונה לנוף, עם שקעים לחיבור מחשבים ניידים. מעליו תלויים כמה כסאות הפוכים, סתם ככה. ממולו, מאחורי דלתות מסתוריות שלא מובילות לשום מקום מסתתרים רק ציורי ענק. בהמשך המסדרון יש כמה פינות שקטות לעבודה לעובדים שמואסים באופן-ספייס ורוצים קצת שקט או מקום לדבר בו, ומולם נדנדות תלויות מהתקרה, משקיפות על הנוף. כל המקום מעוצב כדי לתת השראה.
העובדים בגוגל לא מעבירים כרטיס. רבים מהם מגיעים ועוזבים בשעות לא קבועות. שתי מסעדות משרתות את עובדי גוגל, חדר הכושר תמיד זמין להם, וגם מסאז׳ים מסובסדים עומדים לשירותם. בכל קומה יש פינה שממנה מתפשטים ריחות נעימים של קפה טוב. מי שמעדיף יכול לבחור גם בתה משובח, או במגוון של בקבוקים אישיים של שתיה קלה.
אם העובדים בגוגל לא מעבירים כרטיס, איך מודדים את כמות העבודה שלהם?
״בסופו של דבר מודדים את הביצועים לפי התוצאות, ולפי האימפקט שעושים. צריך להבין קודם כל שהצורה שבה עובדים בגוגל היא מעשית מאוד. מעולם לא גייסנו כאן מנהל. כל המנהלים שיש לנו כאן הם מהנדסים ומהנדסות שצמחו להוליך אנשים, והם מעורבים מאוד בפרויקטים. אני באופן אישי מעורב בהרבה פרויקטים, לפעמים גם ברמה הטכנית, וזה אומר שמכירים את הדברים שנעשים, מכירים את ההתקדמות שנעשתה.
״אנחנו קובעים לעצמנו יעדים ברמות שונות, ברמות הצוות, הארגון וברמות הפרט, ומודדים את עצמנו באופן שוטף, איך התקדמנו ביחס לאותן מטרות, מה האיכות, מה עשינו בדרך לשם. יש פה פידבק חזק מאוד מעמיתים. למעשה, זה אלמנט שמכירים אותו היטב מהעולם המדעי, שבו הבחירה של העבודה המדעית במידה רבה נגזרת על ידי פידבק, על ידי משוב מקולגות, אין איזו אוטוריטה אחת שמחליטה אם עבודה מדעית אחת יותר טובה מאחרת.
״גם בתהליכי הגיוס שלנו, חלק גדול מההחלטה אם עובד או עובדת חדשים מתאימים או לא נעשית על ידי סדרה של ראיונות שמעבירים מהנדסים ומהנדסות, לאו דווקא בדרגים ניהוליים, שנותנים את המשוב שלהם והדעה שלהם, ויש לזה השפעה גדולה מאוד״.
ספר לי על התרבות הארגונית
״בוא נתחיל מזה שזו חברה שמונעת מחזון מאוד מאוד חזק, שמכוון מאוד מאוד גבוה. המטרות הן גדולות. כשאנחנו מנסים לחשוב למה אנחנו פה ומה אנחנו מנסים לעשות, התשובה היא שקודם כל אנחנו מנסים לפתור בעיות גדולות ולהשפיע על העולם בגדול – אם זה למיין את כל המידע בעולם, להשתמש בטכנולוגיה בצורה מאוד משמעותית, ולא להיות מוכתבים על ידי שום הנחה קיימת לגבי מגבלות כלשהן.
״יש כאן סוג של אופטימיזם שאומר שאם יש בעיה, גדולה ככל שתהיה, חלק מהתפקיד שלנו הוא לחפש את הדרך הטכנולוגית ולתקוף אותה. זה אחד הדברים שאנחנו מנחילים בתרבות הארגונית. אנחנו מעודדים אנשים לחשוב, ולעשות את זה. זה משליך על הרבה מאוד דברים.
״אלמנט שני בתרבות הארגונית הוא של בוטום-אפ, תרבות שמונעת על ידי האינדיבידואלים שלה. החדשנות, האימפקט והדברים הגדולים יוכלו להיווצר מכאן בלי קשר לטייטל, לוותק, למעמד, לגיל או לכל פרמטר כזה".
מה עוד בתרבות הארגונית של גוגל מעודד חדשנות?
״קודם כל בגוגל אין לנו תפקידים שבכותרת שלהם יש ׳חדשנות׳. זה חלק שצריך להיות מוטמע בארגון, ובכל אחד שמצטרף אלינו. הציפייה מכל אחד היא שהוא יבוא עם היזמות והחדשנות ויביא את זה למה שהוא עושה.
״יש חלק בתרבות הארגונית שאומר להעז ולנסות. אבל לצד זה, אנחנו יודעים שחלק לא קטן מהניסיונות שלנו לא יצליחו. מאחורי כל ניסיון מוצלח בדרך כלל תראה שהיו לא מעט מהלכים שאפשר להגדיר אותם כפניות לא נכונות ושבאמצעות התיקונים הנכונים, מגיעים לאן שצריך.
״בתחום החיפוש למשל, אנחנו עושים המון ניסיונות על כל מיני שינויים שאנחנו חושבים שיכולים לעבוד. את הניסויים אנחנו עושים בדרך כלל על משהו שמספיק אנשים בחברה חושבים שהוא יכול לשפר משהו באופן משמעותי. אבל אנחנו לא לוקחים כמובן מאליו את העובדה שזה יכול לשפר. אנחנו עושים ניסוי ורק אותם הדברים שלא רק משפרים, אלא משפרים במידה הראויה שמצדיקה לעשות שינוי, הם אותם דברים שמגיעים והופכים לחלק מהחוויה שגוגל נותנת.
״ב-2013 היו לנו למעלה מ-12 אלף ניסויים בחיפוש. בכל רגע נתון יכולים להיות אפילו 300 ניסויים בחיפוש. אנחנו מנסים למדוד את האפקטיביות שלהם – האם בסופו של דבר הם משרתים את המטרה שלשמה הם נעשים – לתת תוצאות טובות יותר למשתמשים".
מטיאס מספר על מדיניות 20 האחוז של גוגל, שמעודדת כל עובד להקדיש 20 אחוז מזמנו לפרויקט כלשהו שמעניין אותו, שאינו הפרויקט המרכזי שלו. כך עובדים של גוגל יכולים להצטרף לפרויקטים שמעניינים אותם או ליזום פרויקטים חדשים. ״זו דרך לעודד אנשים לחקור רעיונות חדשים. אנחנו מקצים אחוז לא מבוטל מהמשאבים לניסיונות האלה, לפני שהם מוכרים כפרויקט רשמי".
והניסיונות האלה, מספר מטיאס, מולידים לעתים דברים די גדולים. ג׳ימייל הוא דוגמה אחת, "גוגל ניוז" הוא דוגמה נוספת, וגם בארץ יש כמה דוגמאות מעניינות, שנגיע אליהן בהמשך, של יוזמות שהגיעו ממהנדסים במרכז הפיתוח והמחקר של גוגל והפכו בסופו של דבר לפרויקטים גלובליים של חברת הענק.
לאן מתקדם החיפוש של גוגל
מבין כל תפקידיו של מטיאס בגוגל, הוא גם דירקטור בכיר בתחום החיפוש. רק בשנת 2013, מטיאס מספר, היו 900 שינויים באלגוריתם של החיפוש בגוגל. כמה מהפיתוחים המעניינים בתחום מנוע החיפוש של גוגל נעשו במרכז הפיתוח בישראל, תחת הובלתו של מטיאס. אחד מהם הוא ההשלמה האוטומטית, ההצעות שמציע גוגל לביטויי חיפוש כשאנחנו מתחילים להקליד בתיבת החיפוש מה שאנחנו רוצים.
פיתוח נוסף שנעשה בישראל הוא "גוגל טרנדס", השירות של גוגל שמאפשר לראות את מידת הפופולריות לאורך תקופה של ביטויי חיפוש מסוימים. גם גוגל OneBox, הקופסה שמציעה לנו מידע ישירות מדף החיפוש מבלי שנצטרך להיכנס לאתר אינטרנט כלשהו פותח בישראל.
לאן עוד יכול להתקדם החיפוש של גוגל?
״כבר כשהצטרפתי לגוגל שאלו אותי מה עוד יש לעשות בחיפוש…
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן