גוגל לא מפסיקה להפתיע את העולם במהלכים שלה. רבים מתקשים להבין מדוע גוגל פועלת כפי שהיא פועלת. למשל, למה גוגל רכשה את חטיבת הסלולר של מוטורולה, ולמה היא מכרה אותה ללנובו כעבור כשנה וחצי? למה גוגל סגרה את שירות ה-Google Reader שאנשים רבים כל כך ברחבי העולם אהבו והסתמכו עליו? למה גוגל משקיעה בפיתוח מכונית אוטונומית שיכולה לנסוע ללא נהג?

אחד מהמנהגים הבלתי צפויים של גוגל הוא מדיניות רכישת החברות שלה. גוגל קונה חברות ממגוון כמעט בלתי מוגבל של תחומים טכנולוגיים, ובכמויות אדירות. בשנתיים האחרונות השקיעה גוגל 17 מיליארד דולר ברכישה של חברות מתחומים שונים, יותר מסכום הרכישות של אפל, מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון גם יחד, לפי מאמר שהתפרסם בבלומברג. חלק מהרכישות האלה מעוררות תמיהה.

למשל, מדוע רכשה גוגל בינואר חברה שמייצרת תרמוסטטים וגלאי עשן חכמים המחוברים לאינטרנט? מדוע היא משקיעה בננו-טכנולוגיה, בבריאות ובטכנולוגיות להארכת חיים? ומדוע גוגל רכשה בדצמבר חברה שמייצרת רובוטים מתקדמים למטרות צבאיות? ״האם גוגל מתכננת להקים צבא של רובוטים?״ תהו כמה פרשנים.

העולם כמעבדת ניסויים

למייקל מייס, מחבר הספר Map The Future הדן באסטרטגיות עסקיות, יש כמה הסברים. מייס עסק בפיתוח אסטרטגיות תחרותיות באפל ובפאלם, והוא עוקב מקרוב אחרי ההתרחשויות בעמק הסיליקון. פוסט שפרסם בבלוג שלו והתפרסם גם בגארדיאן מציע גישה מעניינת להתבונן במהלכים של גוגל.

״נראה שגוגל לא פועלת על פי העקרונות וההיגיון ששאר העולם העסקי נוהג על פיהם״, כותב מייס. ״היא חולפת על פני מה שנראה כהזדמנויות ודאיות, ומשקיעה באופן אינטנסיבי במה שנראה כחורים שחורים, ומודיעה בגאווה על ביטולם של מוצרים באופן שאחרים היו רואים כמשהו להיות נבוך ממנו״.

עבור רוב החברות, להרוג מוצר זה דבר מביש. זה מאכזב לקוחות, וזה פוגע באגו שלך מכיוון שזו הכרה בכישלון. אבל גוגל לא מנסה להחביא את ביטולי המוצרים שלה. להיפך, היא מתגאה בהם, כאילו שהביטול של Google Reader או Google Desktop זה הישג שיש להתגאות בו

אז מה הסיבה לכל זה? בשעה שרוב החברות הגדולות מנוהלות על ידי מנהלים שלמדו בבתי ספר למנהל עסקים או בעלי רקע פיננסי, גוגל מנוהלת ונשלטת על ידי דוקטורים להנדסה. ״ההתנהגות ואוצר המילים של גוגל נוטף מתודולוגיה מדעית״, מסביר מייס. אפל אולי מתייחסת לתהליך ייצור מוצרים כתהליך אמנותי שלא ניתן לכמת את ערכו, אבל גוגל לא. בשביל גוגל, כל מוצר וכל מהלך, לפי מייס, הוא ניסוי מדעי.

״עבור רוב החברות, להרוג מוצר זה דבר מביש. זה מאכזב לקוחות, וזה פוגע באגו שלך מכיוון שזו הכרה בכישלון״, הוא מסביר. אבל גוגל לא מנסה להחביא את ביטולי המוצרים שלה. להיפך, היא מתגאה בהם, ״כאילו שהביטול של Google Reader או Google Desktop זה הישג שיש להתגאות בו״.

ואם מסתכלים על זה מנקודת מבט מדעית, אולי אכן זה כך. ניסויים צריך לבחון באופן מדעי, ולקבל לגביהם החלטות באופן שכלתני, ללא רגשות. ״כשגוגל מודיעה על סיומו של ניסוי, אני חושב שהיא לא מודה בכישלון, אלא מדגימה בגאווה שהיא מיישמת עקרונות מדעיים״.

מייס מסביר שבזמן שחברות גדולות מסורתיות משקיעות בפיתוח קווי מוצרים לטווח רחוק כדי להשיג רווחיות בטווח הקצר, גוגל עורכת ניסויים קצרי מועד שאינם רווחיים בטווח הקצר כדי להשיג מטרות גדולות בטווח הרחוק. הרחוק מאוד, למעשה. לארי פייג׳ מדבר על תכנון לטווח של 50 שנה קדימה.

גוגל אמנם נסחרת בבורסה, אבל השליטה בחברה היא לחלוטין בידיהם של המייסדים לארי פייג׳ וסרגיי ברין, שמחזיקים ביחד בכ-56 אחוז מזכויות ההצבעה בחברה. במכתב למשקיעים שפרסם המייסד השותף לארי פייג׳, הוא כתב: ״כשאתם משקיעים בגוגל, אתם מהמרים לטווח רחוק באופן בלתי רגיל על הצוות, במיוחד על סרגיי ועליי״.

מה בעצם המטרה שאליה שואפים להגיע פייג׳ וברין בטווח הרחוק? זה כבר נושא לכתבה אחרת. אבל ברור שהמטרה איננה לייצר את מנוע החיפוש הטוב בעולם. גוגל, שקמה ב-1998, שינתה את הצהרת החזון שלה כבר ב-1999. במקום ״להקל על מציאת מידע באיכות גבוהה בווב״, החזון הפך ל״לעשות דברים נפלאים לעולם״.

לחבר את המכונה והאדם

לפני שנה ירתה גוגל את יריית הפתיחה של ניסוי חדש: ה-Google Glass. גוגל השיקה את המכשיר החדש בגרסה למפתחים בלבד לקבוצה קטנה של אנשים, שבמשך השנה האחרונה הלכה וגדלה. את הנסיינים של הניסוי החדש הזה מכנה גוגל Explorers, והיא דואגת לשמור איתם על קשר, לקבל מהם פידבק, וגם לתת להם הנחיות מדי פעם. כחלק מהמאמץ לייצר תחושה של לגיטימציה ל"גלאס" פרסמה גוגל רשימת הנחיות התנהגות לאקספלוררים שלה, סט של נורמות חברתיות שגוגל מבקשת להנחיל.

למי שעוד לא הספיק להכיר, הגלאס יושב על העיניים כמו משקפיים, רק שאין לו עדשות. מעל העין הימנית ניצבת פריזמה קטנה המשמשת כמסך. הגלאס הוא בעצם מחשב, עם יכולות שאינן שונות בהרבה מאלה של סמארטפון ממוצע, והוא כולל מצלמה, רמקול ומיקרופון.

ה-Explorers של גוגל מסתובבים היום ברחבי ארצות הברית בעיקר ומסייעים לגוגל לא רק בפידבק. הם למעשה עוזרים לבנות את הפלטפורמה החדשה הזאת ולפתח לה יישומים שמתאימים לה.

אל האקספלוררים הצטרף לפני כחצי שנה הישראלי סשה גמבריאן. גוגל ערכה תחרות שנקראה ״אם היה לי גלאס״. גולשים פרסמו ברשתות החברתיות הצעות יצירתיות לשימושים מעניינים לגוגל גלאס. גוגל בחרו את ההצעות שהם הכי אהבו, והזוכים המאושרים יכלו לשים את ידיהם על המכשיר המסעיר. גמבריאן היה אחד מהם.

שתיים מהצעותיו זכו בתחרות. האחת הייתה אפליקציית נדל״ן. גמבריאן הציע לפתח אפליקציה שבעזרתה נוכל לאתר דירות למכירה או להשכרה. אנחנו נרכיב את הגלאס על העיניים ונסתובב ברחוב. בכל פעם שנסתכל על בניין, המסך הקטן יסמן לנו את הדירות בבניין שזמינות להשכרה או למכירה.

ההצעה השנייה של גמבריאן הייתה אפליקציה שתאפשר לתיירים לחוות רובד נוסף של המקום שבו הם מבקרים: הסרטים שצולמו באותו מקום. האפליקציה תכוון אותנו לנקודה שממנה צולמה סצנה בסרט שאנחנו אוהבים, וכשנעמוד בה נוכל לראות את אותו קטע מהסרט באותו זמן שאנחנו מסתכלים על המקום במציאות.

גמבריאן השיג מאז עוד כמה מכשירי גוגל גלאס והחל לעבוד על פיתוח של אפליקציות שונות לפלטפורמה החדשה. הוא גם החל בהקמה של חממה לפיתוח לגוגל גלאס, שתאפשר שיתוף של ידע, יכולות, קשרים ומשאבים בין מפתחים שירצו לפתח לגלאס.

לנצל את הפוטנציאל של פלטפורמה חדשה לחלוטין

אחת לכמה זמן מגיחה לאוויר העולם טכנולוגיה חדשה שמהווה פלטפורמה חדשה לחלוטין. אוהדים נסערים יוצאים מיד במסע למלא אותה בתכנים המתאימים לה, ליצוק לתוכה משמעות.

כשיצאה לעולם הטלוויזיה התחילו לחפש אנשי התקשורת את התכנים המתאימים שיוכלו לנצל את הפלטפורמה החדשה. כשהגיע לעולם המחשב הביתי התחילו המפתחים לחפש שימושים ביתיים למכשיר שעד אז היה מיועד לעסקים בלבד.

מאז שהגיעו לעולם הסמארטפונים מפתחים ברחבי העולם ממשיכים לייצר את התכנים הייחודיים שמתאימים להם, אפליקציות המאפשרות לנצל את האפשרויות הייחודיות שלהם. בשנים האחרונות, פלטפורמות חדשות ממשיכות להגיע. מפתחים חלוצים המהמרים על ההצלחה שלהן כבר מתכננים את התכנים החדשים שיוכלו להתאים להן.

הרעיון של ״מציאות רבודה״, שמתורגם לעתים כ״מציאות מתוגברת״, אינו חדש. טייסים כבר משתמשים בקסדות מתוחכמות הכוללות מסך שקוף המספק להם שכבה נוספת של אינפורמציה בינם לבין המציאות שבחוץ. אבל טכנולוגיה כמו גוגל גלאס שצפוי להיות מושק לציבור הרחב השנה, או כמו משקפי המציאות הרבודה התלת ממדיים של Meta הישראלית, מציעים להביא את הקונספט הזה לכל אחד.

האם בתוך כמה שנים לכל אחד יהיה מכשיר מציאות רבודה על העיניים, מסך מחשב שמלווה אותנו לכל מקום ובכל מצב? עדיין מוקדם להגיד.

״כשהמציאו את הסמארטפונים הייתה ספקנות רבה, רבים האמינו שהטכנולוגיה לא ממש נחוצה, ושאף אחד לא באמת ירצה דבר כזה״, אומר גמבריאן בראיון לאפוק טיימס. ״בכל זאת, מפתחים חלוצים התחילו לחפש שימושים לטכנולוגיה החדשה ולפתח לה אפליקציות שינצלו את הפוטנציאל שלה״.

אז אתה חושב שכולנו צריכים להתחיל להסתגל לרגע הזה שלכל אחד יהיה מסך קטן מול העיניים?

״אני חושב שזה מה שאנחנו צריכים, שזה העתיד שיבוא. אין לנו שום דרך לברוח מהעתיד הזה".

גמבריאן התחיל לתכנת בגיל 14 אבל בהמשך בחר דווקא בקריירה משפטית. בגיל 38, אחרי 17 שנה של עריכת דין, הוא החליט לחזור לאהבת נעוריו – הטכנולוגיה. לפני כשנה הוא התחיל את מסעות היזמות שלו לאחר ששם לב שאף על פי שהסמארטפונים נמצאים איתנו כבר לא מעט זמן, הפוטנציאל שלהם אפילו לא קרוב למיצוי. הוא בנה אפליקציה שמאפשרת לקבל ייעוץ משפטי בכמה לחיצות על מסך הסמארטפון. אבל אז הגיעה הפלטפורמה החדשה והמסעירה יותר.

מה אתה צופה למי שלא יתחיל לחשוב על הפלטפורמה החדשה?

״הוא יפספס את העתיד".

מי שזלזל בפלטפורמה של הסמארטפונים בתחילת דרכם, הוא מסביר, איבד המון. ״הדוגמה הבולטת לכך היא חברות גדולות כמו מיקרוסופט שפספסו שוק שלם ושילמו על זה במיליארדים. מצד שני, חברות שהיו קטנות רכבו על הגל של הסמארטפונים והפכו לחברות גדולות. היכולת להבין את העתיד – אפילו לא צריך יכולת נבואה – יכולת לנתח את מה שקיים ולהבין לאן זה הולך, היכולת הזאת היא זו שמבדילה בין הצלחה או כישלון של עסק. מי שמפספס את זה היום, משלם על זה מחר בחוסר רלוונטיות של העסק שלו״.

מאיפה הביטחון שלך שזה העתיד?

״זה כל כך נראה לעין, שאני אפילו מתקשה לפצל את זה לכמה סיבות. קודם כל, נוחות. מידע שזמין מול העיניים זה לא מידע שזמין בתוך הכיס שלך. ברור שהסמארטפון נוח יותר מהמחשב השולחני שלך. באותה המידה שהסמארטפון ניצח את המחשב השולחני, גם מחשב נישא שנותן לך את כל המידע ישר בזמינות גבוהה [כמו משקפי מציאות רבודה] ינצח את הסמארטפונים והטאבלטים.

״מטבע הדברים, אם אנחנו צריכים לעשות שתי לחיצות בשביל להגיע לתוצאה באתר א׳, ובאתר ב׳ עשר לחיצות, נלך לאתר א׳ ולא לאתר ב׳. באותה מידה, כשאני צריך לבצע פעולת צילום על ידי הוצאת הטלפון מהכיס ושימוש בשתי הידיים כדי להתפקס על משהו, ומצד שני אני יכול לצלם עם מצמוץ העין, ברור שאני אשתמש במשהו שנותן לי פתרון של צילום במצמוץ העין".

גמבריאן מסתובב עם הגוגל גלאס על הראש כבר יותר מחצי שנה.

כמה זמן היום אתה עם זה על הראש?

״כל הזמן. בלי זה אני מרגיש ערום. יצא לך להסתובב במשך יום בלי סמארטפון? בלי זה אני מרגיש את אותה תחושת האי נוחות שיש כשנגמרת לך הסוללה בבוקר ואתה מסתובב בלי סמארטפון כל היום״.

ואיך החוויה?

״החוויה מתחלקת לשניים. א׳, חוויה טכנולוגית. כשכל המידע נגיש ישר בעין, כשניתן לצלם תמונות וידאו באופן מיידי – אתה רק אומר [לגוגל גלאס] והוא עושה את זה. האינטראקציה עצמה עם המכשיר מהנה מאוד.

״דבר שני זו האינטראקציה עם אנשים שמתעניינים בזה. אני יכול לתת להם את החשיפה לעתיד. זה משמח אותם ונותן לי אפשרות לשמח בחינם הרבה מאוד אנשים. אני הולך ואוסף חיוכים״.

לעזור לאנשים באמצעות טכנולוגיות חדשות

אם אתם רוצים להשיג גוגל גלאס היום אתם צריכים לשכנע את גוגל שמגיע לכם, או לקבל הזמנה ממישהו שכבר יש לו את המכשיר. אם תצליחו לשכנע את גוגל תקבלו את הזכות הנדירה לרכוש לעצמכם את המכשיר תמורת 1,500 דולר. אבל גם אחרי שיהיה בבעלותכם גוגל גלאס כמות הדברים שתוכלו לעשות איתו מוגבלת מאוד.

כרגע אפשר בעיקר לצלם תמונות או סרטוני וידאו, לקבל התראות, לקרוא מיילים, הודעות טקסט וחדשות. אפשר להשתמש בו גם כמכשיר ניווט ולקבל הוראות ניווט כשאתם הולכים ברגל, נוסעים במכונית או רוכבים על אופניים או אופנוע.

רק כ-40 אפליקציות זמינות כרגע להתקנה על הגלאס דרך האתר של גוגל. הניו יורק טיימס, למשל, מציעים לכם לקבל עדכוני חדשות בזמן אמת ישר אל העין. אפליקציה אחרת מאפשרת לכם לחפש ולקרוא מתכונים, כך שהוראות הבישול יהיו לכם ישר מול עיניכם תוך כדי הבישול ולא תצטרכו ללכלך את ספר הבישול.

אחת האפליקציות השימושיות ביותר בינתיים שמצאתי היא אפליקציה שמתרגמת לכם את מה שאתם רואים. אתם מתבוננים על ספר בספרדית דרך הגוגל גלאס, ותמונתו מופיעה על המסך הקטן. תוך כמה רגעים המשפטים מתחלפים למשפטים באנגלית, בזמן שהעיצוב והצורה של הכריכה נשארים אותו הדבר.

מי שמצפה לחוויה מרהיבה ובלתי נשכחת עלול להתאכזב ממגוון האפשרויות המוגבל בינתיים. אבל מפתחים ברחבי העולם עובדים על מאות פיתוחים נוספים בימים אלה. הם מתמודדים עם משימה מרתקת ולא פשוטה – לפתח לפלטפורמה שעוד בקושי קיימת.

״אנחנו למעשה בונים את הפלטפורמה הזאת״, מסביר גמבריאן. ״גם על הפלטפורמה של הסמארטפונים בהתחלה לא היה כלום. היא נבנתה לא רק על ידי מערכות ההפעלה, אלא גם על ידי עבודה קשה של מאות אלפי מפתחים שפיתחו פתרונות שפועלים על הפלטפורמה הזאת.

״אנחנו משנים את העולם בצורה פשוטה מאוד: יש בעולם המון בעיות. אנחנו רואים את הבעיות ואנחנו פותרים אותן באמצעות טכנולוגיה. הטכנולוגיה הספציפית הזאת מאפשרת לפתור יותר בעיות מאשר הטכנולוגיה של הסמארטפון, ולכן, מבחינתנו זאת הזדמנות פז לעזור לאנשים״.

איך בעצם חושבים כשמנסים לתכנן לפלטפורמה שעדיין אין בה כמעט כלום?

״מתמקדים בצורך שיש לאנשים. למשל, ברפואה: עד היום כאשר הרופא מקבל את הפציינט הוא ניזון ממידע חלקי וחסר מאוד. כאשר המשקפיים יוכלו באמצעות הטכנולוגיה שלנו שאנחנו מפתחים לאסוף את כל המידע הרפואי על פני שנים, הרופא יוכל לעקוב אחר כל שינוי שחל בפציינט שלו במשך אותם שנים, שהוא לא רואה אותו. לכן, הרופא יוכל לטפל במטופל על בסיס ידע, ולא על בסיס ניחושים״.

זה לא רק הגוגל גלאס – הטרנד של המחשוב הלביש כולל גם צמידים שאוספים מידע על הפעילות הגופנית שלנו. גוגל הודיעו לאחרונה שהם מפתחים עדשת מגע שתמדוד את רמת הסוכר בדם שלנו כדי לעזור לחולי סוכרת. באמצעות איסוף מידע על האדם וניתוח שלו בשרתים בענן, תוכנות מחשב יוכלו להגיע לתובנות שבני אדם לא יכלו להגיע אליהן עד כה.

גמבריאן מתאר את זה כ״מלאך שומר״ שילווה את האדם לכל מקום. ״אח גדול במובן הטוב״, הוא קורא לזה. ״תהיה איזושהי ישות על שתשמור עליך״.

למשל, לגוגל גלאס יש חיישן המופנה לכיוון העין שלנו. גמבריאן מקווה שהגוגל גלאס יוכל לזהות בעתיד כאב או התרחשויות אחרות בגוף שלנו באמצעות בחינה של האישון. הוא מתכנן שכשנאכל, המצלמה שבגוגל גלאס תוכל לזהות מה אנחנו אוכלים, והחיישן יוכל לזהות את התגובה הגופנית שלנו.

גמבריאן מסביר שיכול להיות שיש מאכלים שמשפיעים עלינו לא טוב, אבל התגובה מגיעה רק שעתיים לאחר שאכלנו אותם, כך שאנחנו אף פעם לא מודעים לכך שהם אלה שגורמים לנו לבעיה. בעתיד, הוא מסביר, כל הנתונים האלה יוכלו לענות ל״ענן״, לשרתי האינטרנט, ולעבור ניתוח בזמן אמת.

למשל, מתאר גמבריאן, אם בכל פעם שאני שותה מיץ תפוחים, שעתיים לאחר מכן אני מרגיש לא טוב, לא בטוח שאני אשים לב לכך ואקשר בין מיץ התפוחים לבין התחושה שלי. אבל הענן שאוסף עלי את הנתונים ידע זאת. באמצעות התובנה הזאת הגוגל גלאס יוכל למשל לשים לב בפעם הבאה שאני עומד לשתות מיץ תפוחים ולהתריע אותי.

סטרט-אפ נוסף שמתכוון לנצל את הפוטנציאל של גוגל גלאס לצרכים רפואיים הוא ״אמרלד ישומים רפואיים״. טל וייל מייסד שותף בסטרט-אפ, מסביר שהטכנולוגיה של גוגל גלאס עדיין בשלבים מאוד ראשוניים. ״חשוב להבין מה זה הגוגל גלאס האלה, וכמה שהם מוגבלים ביחס לחלום שאתה ואני חושבים שהם יכולים להגשים״, הוא אומר.

פתרון אחד שמפתחים באמרלד הוא לאפשר זיהוי מדויק של תיקים רפואיים, בלי טעויות. ״זה מאפשר זיהוי חד ערכי של מי שיש לו הרשאה לראות את התיק הרפואי שלך, וגם מאפשר זיהוי חד ערכי שלך, שחס ושלום לא יעשו לך ניתוח שהיו צריכים לעשות למישהו אחר״.

הפתרון הוא פשוט – הרופא יסתכל על הפציינט מבעד לגוגל גלאס. צילום של הפציינט ישלח לענן כדי לבצע התאמה לתיק הרפואי, והתיק הרפואי של הפציינט יוצג מיד לרופא.

פתרון נוסף שמפתחים באמרלד הוא האפשרות לזיהוי מוקדם של סרטן העור. וייל מסביר שכמו שמד החום נמצא כיום זמין בשימוש בכל בית, גם פתרון לזיהוי מוקדם של סרטן העור יוכל להיות זמין לשימוש בכל בית באמצעות הטכנולוגיה שהם מפתחים. נוכל להסתכל דרך הגוגל גלאס על הגוף של בן הזוג או הילד, ואם יש משהו חשוד המסך יסמן אותו ויתריע.

פתרון נוסף שגמבריאן עובד על פיתוחו הוא ליווי משפטי דרך הגוגל גלאס. במקרה הצורך עורך דין יוכל להתחבר ללקוח בשידור ישיר ולתת לו ייעוץ משפטי תוך כדי הסתכלות מהעיניים שלו. הלקוח יוכל לשמוע את עורך הדין ולקרוא על המסך את מה שהוא צריך לעשות.

״בכך יפתרו 80 אחוז מהסכסוכים המשפטיים, כאשר אנשים פשוט ידעו מה לעשות ומה החוק באופן מיידי. נגיד שמנסים לעצור אותך שוטרים. אתה מתחיל לצלם את זה, זה הולך ישר לאחד מעורכי הדין במערכת ונשמר אצלו בשרת. אותו עורך דין יכול לראות אצלו במחשב מהעיניים שלך מה קורה ויכול ללוות אותך באותו המצב".

בדצמבר ארגן גמבריאן מפגש של תוכניתנים ב״האב״ תל אביב שבו השתתפו כ-50 מפתחים שעבדו על פיתוח של 10 אפליקציות שונות לגוגל גלאס. ביחד הם ניסו לחשוב על האופן שבו ניתן לנצל את הפלטפורמה החדשה באופן הטוב ביותר, ועל השימושים שלה בעתיד.

אחד מהם היה לירון שר, שפיתח אפליקציה שמאפשרת לגלות אם אדם שיכור. ״אתה שם את המשקפים עליך ואתה צריך לעמוד בצורה מסוימת״, הוא מסביר. ״אם אתה עומד מספיק זמן באותה נקודה, זה אומר שאתה לא שיכור״.

״יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות עם הגלאס. אנחנו רק בהתחלה היום של מה שאפשר להשיג. בסופו של דבר זה יהיה תלוי רק ביכולת הדמיון של המפתח״.

---

ארבעה ימים עם גוגל גלאס

רציתי גם אני להתנסות בחוויה, ולקחתי מגמבריאן מכשיר אחד לכמה ימים. התחושה בהתחלה הייתה מוזרה מאוד. האמת היא שגם בסוף.

המסך הקטן יושב מעל עין ימין, ולא חוסם הרבה משדה הראייה. כדי להסתכל על המסך אתם צריכים להסתכל למעלה. המסך שקוף, כך שאפשר גם להסתכל דרכו. אם מעלים את הראש ומורידים אותו בחזרה מופיע על המסך השעון. תוכניתן שעובד אצל גמבריאן סיפר לי שכשהוא מלווה למישהו את הגלאס שלו הוא עדיין מרים ומוריד את הראש לפעמים כדי לבדוק מה השעה.

אולי זה בדיוק כמו אדם שמסתכל על היד שלו למרות שהוא שכח לענוד את השעון. אבל תנועת הראש, ללא ספק, קצת מוזרה יותר למראה. אם אתם לא רוצים להפוך את התנועה החדשה הזאת להרגל, אפשר גם לגעת בקלות במשטח המגע שנמצא בצד ימין של המכשיר.

אחרי שמופיע השעון אפשר להגיד ״אוקיי גלאס״, ואז את אחת הפקודות השונות שמאפשר המכשיר: ״צלם תמונה״, ״הקלט וידאו״, ״נווט הביתה״ או ״שלח הודעה״ למשל.

כשאתם מקבלים התרעה חדשה נשמע צליל עדין. כדי לראות אותה לוחצים על מסך המגע ומדפדפים בעזרת החלקת האצבע עליו. אפשר לקרוא יחסית בקלות כותרות של חדשות, הודעות טקסט, וגם מיילים שלמים. יש גם אתרים שכבר עברו התאמה לגוגל גלאס, וכבר ניסיתי לקרוא באמצעותם כתבות שלמות. אפשרי, אבל כמו שגוגל מסבירים בעצמם, הגלאס מיודע לקריאת מסרים קצרים, ו״אל תקראו בו את מלחמה ושלום״.

הניווט עם הגלאס נוח מאוד. בעיקר אם אתם רוכבים על דו גלגלי או הולכים ברגל ולא רוצים להוריד את הראש מהדרך כדי לקבל את הוראות הניווט תוך כדי הנסיעה או ההליכה.

לחבוש גוגל גלאס זו גם חוויה חברתית. אנשים מסביב כל הזמן מתעניינים ורוצים לנסות. אבל יש גם כאלה שפחות מתלהבים מהמכשיר. קרובת משפחה ביקשה ממני להסיר את ״הדבר הזה״ כשאני מדבר איתה, והכריזה ״אתה חייזר!״ והיא לא היחידה. ״עוד מעט כולנו נהיה רובוטים!״ קראה בדאגה נוסעת רכבת שראתה אותי עם המכשיר.

אני בעצמי הרגשתי כאילו ממוסך מהעולם כשהמכשיר היה מולי. טיפה יותר סייבורג, טיפה פחות אנושי.

החוויה שבכל רגע שאני רואה משהו מעניין אני יכול רק לקרוץ, והתמונה שמול עיניי תישמר לי לנצח – היא חוויה מדהימה. אבל היא יכולה להיות חוויה קצת מלחיצה עבור האנשים שנמצאים מסביבי.

בכל פעם שרציתי לדבר עם מישהו על נושא רציני וחשוב, הרגשתי צורך להסיר את הגלאס מהראש. המסך הקטן אמנם לא יוצר הפרדה אמיתית מהעולם. אבל התחושה שלי הייתה ששכבה בלתי נראית נמצאת ביני לבין העולם שבחוץ.

יש אנשים שמספרים שהם חוששים לאבד את עצמם לחלוטין להתמכרות לטכנולוגיה אם הם ילכו עם הגלאס. ״הם צודקים בפחד הזה״, מסביר הבלוגר הטכנולוגי רוברט סקובל. ״אם גלאס באמת יעבוד כפי שאני חולם שהוא יעבוד, הייתי מתמכר אפילו יותר לעולם המקוון מאשר מה שאני היום״, הוא כתב.

״אנשים חוששים שהם מאבדים את האנושיות שלהם, את מה שעושה אותם אנושיים. אני כל הזמן מקבל שאלות על האם האינטרנט יחליט כל דבר בחיים עבורנו, ומה המשמעות של זה״, הוא כתב.

בסופו של דבר, מדובר בטכנולוגיה מעניינת, אבל כזו שבהחלט יוצרת תחושה שונה. אולי גם בפעם הראשונה שנגעתי בסמארטפון או במחשב נייד הרגשתי משהו מוזר, אבל אפילו לא קרוב לרמת המוזרות של הגלאס. כי הגלאס הופך את המכונה לחלק בלתי נפרד מאיתנו ומגופנו. או אולי אותנו לחלק בלתי נפרד מהמכונה.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן