כניסה
הרשמה לניוזלטר

חברה ישראלית מציעה להחליף את חדר הניתוח בטיפול לא פולשני באמצעות אולטרסאונד ממוקד. מתי נוכל ליהנות מכך?

רקפת תבור | 12 במרץ 2014 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳

חדר הניתוחים של העתיד

ג'ון ווטרסון לא העלה בדעתו שטיפול פשוט ונקי מחתכים יאפשר לו לחזור לנהל חיי שגרה עצמיים. כבר שנים רבות שהפרופסור בגמלאות מוורגיניה שבארה"ב לא הצליח לשלוט בידיו. הן רעדו כל כך שאפילו לאכול מרק או לשתות כוס יין הוא כבר לא היה מסוגל בכוחות בעצמו. הרופאים כבר הספיקו לתת לו מגוון תרופות, אבל אלו הצליחו לעזור לו רק לתקופה מוגבלת, כך ששוב חזר ג'ון להיות תלוי לחלוטין באשתו. הרעיון היחיד שהציעו הרופאים, שהוא לא ממש רצה לנסות, היה טיפול פולשני במוח, שינטרל את פעילותו של אזור קטנטן בתלמוס, עמוק במרכז המוח.

בהרצאה שנתן בפורום TedMed באוקטובר 2011, ד"ר יואב מדן, כיום מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ובאותם ימים ארכיטקט מערכות ראשי בחברת אינסייטק, סיפר כיצד הודות לטיפול ניסיוני שקיבל ג'ון בטכנולוגיה החדישה של חברת אינסייטק, שנחזור אליו בהמשך, כבר מיד בסוף הטיפול הידיים התייצבו ואפשרו לו, אחרי שנים רבות, לחזור ולכתוב בכתב יד קריא.

ג'ון אינו היחיד. טיפולים באמצעות אולטרסאונד ממוקד כבר עזרו לאלפים רבים ברחבי העולם, במגוון טיפולים שונים שאינם פולשניים. חלק מהטיפולים האלו כבר עברו את תהליכי האישור הנדרשים ואחרים עדיין רק בשלב הניסויים הקליניים.

בקרה מדויקת

אמנם על הרעיון של אולטרסאונד ממוקד חשבו לראשונה כבר באמצע המאה הקודמת, אבל עברו עוד כמעט 50 שנה עד שבאמת הצליחו להוציא אותו לפועל. הרעיון המרכזי של הטיפול הוא למקד את קרינת הגלים העל קוליים – גלי קול בתדרים גבוהים מאלו שהאוזן האנושית שלנו מסוגלת לשמוע – לנקודה מסוימת קטנה למדי במעמקי הגוף. אמנם הקרינה העל-קולית, האולטרסאונד שאנחנו מכירים למשל מבדיקות מעקב ההריון, אינה משפיעה על רקמות הגוף, אבל אם ממקדים אותה לנפח מצומצם במיוחד, בערך ברדיוס של מילימטר, היא מסוגלת להעלות את הטפמפרטורה באותו אזור קטנטן.

כך, בטיפול לא פולשני שמאפשרת הטכנולוגיה החדישה, במקום לחדור באמצעים כירורגיים למעמקי המוח לנטרל את פעילותם של התאים הפגומים בתלמוס, פשוט הורגים אותם כשמחממים אותם לטמפרטורה של 50 עד 70 מעלות. כמובן שחשוב לא לפספס אפילו במעט את הנקודה, וזה בדיוק מה שעיכב את פיתוח הטכנולוגיה הזאת במשך כחצי מאה – רק בעזרת טכנולוגיית הדימות הרפואי שפותחה לקראת סוף המאה הקודמת, הרופא מסוגל לדעת בזמן אמת מה באמת קורה שם בפנים, ואילו תאים בסופו של דבר התחממו מהטיפול.

באמצעות ה-MRI, דימות תהודה מגנטית שפותח בשנות ה-80, הרופא מקבל מפת טמפרטורות באזור המטופל, ורואה היכן בדיוק הוא מיקד בסופו של דבר את הקרינה. כך שכל הניתוחים הלא פולשניים שמציעה חברת אינסייטק נערכים בתוך מכשיר ה-MRI.

הטיפול שקיבל ג'ון נגד הרעידות בידיים, טיפול שמתאים גם לחולי פרקינסון, קיבל באירופה את האישורים הנדרשים בדצמבר 2012 ובישראל אושר לטיפול באוקטובר השנה. בבית החולים רמב"ם שבחיפה אפילו נערך ב-18 בנובמבר הטיפול הראשון בארץ. בארה"ב תהליכי האישור של מנהל התרופות והמזון (FDA) מורכבים יותר, ושם הטיפול הזה ניתן כיום רק במסגרת ניסויים קליניים. מלבד הטיפול ברעידות בידיים, קיימים עוד מגוון טיפולים אחרים שמבוססים על הטכנולוגיה הזאת, אבל נחזור אליהם בהמשך.

מה עובר על המטופלים כשהם שוכבים שם במכשיר ה-MRI? במרבית המקרים הם ערניים ומודעים, ואפילו אין צורך בהרדמה מקומית. אבל חשוב שתהיה להם סבלנות לשכב במכשיר ה-MRI במשך הטיפול שנמשך שעתיים-שלוש. מתברר שבמקרה של טיפולים במוח זה לפעמים אפילו מאתגר, כשראשו של המטופל מכונס בתוך המכשיר. במחזורים חוזרים ונשנים של "סוניקציות" – שחרורי אנרגיה ממוקדים של גלי אולטרסאונד – הרופא מחמם את התאים באזור המטופל, כשהמכשיר היחיד שהוא מפעיל בידיו הוא מקש העכבר. כיוון שהמטופל ערני, הוא גם יכול לעזור לרופא לעקוב אחר התקדמות הטיפול. בטיפול כמו זה של ג'ון למשל, מדי כמה מחזורים המטופל מרים את ידו ממיטת ה-MRI, פשוט כדי לבדוק עד כמה היא עדיין רועדת.

מקלים על הכאבים

דון לנגרוק בן ה-80 הוא חוואי מקליפורניה. לפני עשר שנים הרופאים איבחנו אצלו מלנומה, סוג של סרטן עור. עם כל הטיפולים שעבר הוא עדיין הצליח לשמור על שגרת עבודה מסוימת בחווה, עד שכעבור כמה שנים אחת הגרוגות הסרטניות הגיע לעצם האגן. מאז, הכאבים העזים הפריעו לו ללכת ואפילו לשבת, כך שהוא כבר לא היה מסוגל להמשיך ולטפל בחווה.

הרופאים ניסו להקל עליו עם טיפולי הקרנות להפחתת כאבים, אך ללא הועיל, אז הוא החליט להשתתף בניסוי הקליני של האולטרסאונד הממוקד. בדרך לבית החולים, מרחק של כשלוש שעות נסיעה מביתו, אשתו נהגה והוא נאלץ לשבת על כריות כדי להפחית את הכאבים. אבל בחזרה הוא כבר נהג בעצמו, ובמהרה הוא גם חזר לרכב על סוסו. הוא מספר על תחושה מוזרה ונעימה, כשפתאום אחרי תקופה ממושכת כבר אין שום כאב.

טיפול כזה בכאבים בגרורות עצם מבוצע בדרך כלל בהרדמה חלקית. מבחינת תהליכי האישור שלו, כיום הוא כבר מאושר בישראל, באירופה ואפילו בארה"ב. באירופה אפילו נעשה בו שימוש נרחב.

והנה דוגמה לטיפול שנשים רבות, גם בישראל, כבר ניהנות ממנו…

שתפו את הכתבה:

במהלך הטיפול ברעידות בידיים, המטופל מרים את ידיו ממיטת ה-MRI והרופא רואה עד כמה התקדם הטיפול | צילום: InSightec

חדר הניתוחים של העתיד

חברה ישראלית מציעה להחליף את חדר הניתוח בטיפול לא פולשני באמצעות אולטרסאונד ממוקד. מתי נוכל ליהנות מכך?

רקפת תבור | 12 במרץ 2014 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

במהלך הטיפול ברעידות בידיים, המטופל מרים את ידיו ממיטת ה-MRI והרופא רואה עד כמה התקדם הטיפול | צילום: InSightec

ג'ון ווטרסון לא העלה בדעתו שטיפול פשוט ונקי מחתכים יאפשר לו לחזור לנהל חיי שגרה עצמיים. כבר שנים רבות שהפרופסור בגמלאות מוורגיניה שבארה"ב לא הצליח לשלוט בידיו. הן רעדו כל כך שאפילו לאכול מרק או לשתות כוס יין הוא כבר לא היה מסוגל בכוחות בעצמו. הרופאים כבר הספיקו לתת לו מגוון תרופות, אבל אלו הצליחו לעזור לו רק לתקופה מוגבלת, כך ששוב חזר ג'ון להיות תלוי לחלוטין באשתו. הרעיון היחיד שהציעו הרופאים, שהוא לא ממש רצה לנסות, היה טיפול פולשני במוח, שינטרל את פעילותו של אזור קטנטן בתלמוס, עמוק במרכז המוח.

בהרצאה שנתן בפורום TedMed באוקטובר 2011, ד"ר יואב מדן, כיום מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ובאותם ימים ארכיטקט מערכות ראשי בחברת אינסייטק, סיפר כיצד הודות לטיפול ניסיוני שקיבל ג'ון בטכנולוגיה החדישה של חברת אינסייטק, שנחזור אליו בהמשך, כבר מיד בסוף הטיפול הידיים התייצבו ואפשרו לו, אחרי שנים רבות, לחזור ולכתוב בכתב יד קריא.

ג'ון אינו היחיד. טיפולים באמצעות אולטרסאונד ממוקד כבר עזרו לאלפים רבים ברחבי העולם, במגוון טיפולים שונים שאינם פולשניים. חלק מהטיפולים האלו כבר עברו את תהליכי האישור הנדרשים ואחרים עדיין רק בשלב הניסויים הקליניים.

בקרה מדויקת

אמנם על הרעיון של אולטרסאונד ממוקד חשבו לראשונה כבר באמצע המאה הקודמת, אבל עברו עוד כמעט 50 שנה עד שבאמת הצליחו להוציא אותו לפועל. הרעיון המרכזי של הטיפול הוא למקד את קרינת הגלים העל קוליים – גלי קול בתדרים גבוהים מאלו שהאוזן האנושית שלנו מסוגלת לשמוע – לנקודה מסוימת קטנה למדי במעמקי הגוף. אמנם הקרינה העל-קולית, האולטרסאונד שאנחנו מכירים למשל מבדיקות מעקב ההריון, אינה משפיעה על רקמות הגוף, אבל אם ממקדים אותה לנפח מצומצם במיוחד, בערך ברדיוס של מילימטר, היא מסוגלת להעלות את הטפמפרטורה באותו אזור קטנטן.

כך, בטיפול לא פולשני שמאפשרת הטכנולוגיה החדישה, במקום לחדור באמצעים כירורגיים למעמקי המוח לנטרל את פעילותם של התאים הפגומים בתלמוס, פשוט הורגים אותם כשמחממים אותם לטמפרטורה של 50 עד 70 מעלות. כמובן שחשוב לא לפספס אפילו במעט את הנקודה, וזה בדיוק מה שעיכב את פיתוח הטכנולוגיה הזאת במשך כחצי מאה – רק בעזרת טכנולוגיית הדימות הרפואי שפותחה לקראת סוף המאה הקודמת, הרופא מסוגל לדעת בזמן אמת מה באמת קורה שם בפנים, ואילו תאים בסופו של דבר התחממו מהטיפול.

באמצעות ה-MRI, דימות תהודה מגנטית שפותח בשנות ה-80, הרופא מקבל מפת טמפרטורות באזור המטופל, ורואה היכן בדיוק הוא מיקד בסופו של דבר את הקרינה. כך שכל הניתוחים הלא פולשניים שמציעה חברת אינסייטק נערכים בתוך מכשיר ה-MRI.

הטיפול שקיבל ג'ון נגד הרעידות בידיים, טיפול שמתאים גם לחולי פרקינסון, קיבל באירופה את האישורים הנדרשים בדצמבר 2012 ובישראל אושר לטיפול באוקטובר השנה. בבית החולים רמב"ם שבחיפה אפילו נערך ב-18 בנובמבר הטיפול הראשון בארץ. בארה"ב תהליכי האישור של מנהל התרופות והמזון (FDA) מורכבים יותר, ושם הטיפול הזה ניתן כיום רק במסגרת ניסויים קליניים. מלבד הטיפול ברעידות בידיים, קיימים עוד מגוון טיפולים אחרים שמבוססים על הטכנולוגיה הזאת, אבל נחזור אליהם בהמשך.

מה עובר על המטופלים כשהם שוכבים שם במכשיר ה-MRI? במרבית המקרים הם ערניים ומודעים, ואפילו אין צורך בהרדמה מקומית. אבל חשוב שתהיה להם סבלנות לשכב במכשיר ה-MRI במשך הטיפול שנמשך שעתיים-שלוש. מתברר שבמקרה של טיפולים במוח זה לפעמים אפילו מאתגר, כשראשו של המטופל מכונס בתוך המכשיר. במחזורים חוזרים ונשנים של "סוניקציות" – שחרורי אנרגיה ממוקדים של גלי אולטרסאונד – הרופא מחמם את התאים באזור המטופל, כשהמכשיר היחיד שהוא מפעיל בידיו הוא מקש העכבר. כיוון שהמטופל ערני, הוא גם יכול לעזור לרופא לעקוב אחר התקדמות הטיפול. בטיפול כמו זה של ג'ון למשל, מדי כמה מחזורים המטופל מרים את ידו ממיטת ה-MRI, פשוט כדי לבדוק עד כמה היא עדיין רועדת.

מקלים על הכאבים

דון לנגרוק בן ה-80 הוא חוואי מקליפורניה. לפני עשר שנים הרופאים איבחנו אצלו מלנומה, סוג של סרטן עור. עם כל הטיפולים שעבר הוא עדיין הצליח לשמור על שגרת עבודה מסוימת בחווה, עד שכעבור כמה שנים אחת הגרוגות הסרטניות הגיע לעצם האגן. מאז, הכאבים העזים הפריעו לו ללכת ואפילו לשבת, כך שהוא כבר לא היה מסוגל להמשיך ולטפל בחווה.

הרופאים ניסו להקל עליו עם טיפולי הקרנות להפחתת כאבים, אך ללא הועיל, אז הוא החליט להשתתף בניסוי הקליני של האולטרסאונד הממוקד. בדרך לבית החולים, מרחק של כשלוש שעות נסיעה מביתו, אשתו נהגה והוא נאלץ לשבת על כריות כדי להפחית את הכאבים. אבל בחזרה הוא כבר נהג בעצמו, ובמהרה הוא גם חזר לרכב על סוסו. הוא מספר על תחושה מוזרה ונעימה, כשפתאום אחרי תקופה ממושכת כבר אין שום כאב.

טיפול כזה בכאבים בגרורות עצם מבוצע בדרך כלל בהרדמה חלקית. מבחינת תהליכי האישור שלו, כיום הוא כבר מאושר בישראל, באירופה ואפילו בארה"ב. באירופה אפילו נעשה בו שימוש נרחב.

והנה דוגמה לטיפול שנשים רבות, גם בישראל, כבר ניהנות ממנו…

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: