זיכרונות וחוויות עוברים בתורשה לילדים שלנו

אחרי שבעבר הצלחתם להדגים שאנחנו יורשים ״זיכרונות״ מההורים, כעת הצלחתם גם לתמרן את המנגנון שקובע לכמה דורות יעברו הזיכרונות האלה.

״נכון. בשנים האחרונות הראינו שבתולעים, הורשה אפיגנטית, כלומר הורשה של 'לקחים' מהדורות הקודמים, מאפשרת ללמוד כיצד להתחסן נגד נגיפים או להיערך להרעבה. זה קורה באמצעות מולקולות קטנות במיוחד של אר-אן-איי שמלוות את הגנים ומווסתות אילו מהגנים יופעלו ואילו לא. מתברר שהמולקולות האלו עוברות גם הן בירושה.
״כעת הראינו שקיים מנגנון ייעודי שקובע לכמה דורות 'הזיכרונות' האלו יועברו, ושאנחנו אפילו יכולים לתמרן את המנגנון הזה״.

אתה בעצם אומר שחסינות מנגיפים יכולה לעבור בירושה לדורות הבאים?

״כן. הדבקנו תולעים באופן מלאכותי בנגיף מסוים, ובתגובה הן יצרו את מולקולות האר-אן-אי הקטנות האלו, שעברו גם לדור הבא והגנו גם עליו מהנגיף.
״תולעים הן יצורים שעמידים בצורה מדהימה מנגיפים. כרגע מכירים רק נגיף אחד בטבע שמדביק תולעים מהסוג שחקרתי, וגם הנגיף הזה מצליח להדביק רק תולעים שקיים אצלן פגם במנגנון מולקולות האר-אן-אי. תולעים שהמנגנון הזה עובד אצלן באופן תקין לא נדבקות בשום נגיף. ייתכן שהחיסון הגורף הזה קשור לחסינות הזו שעוברת מדור לדור. אבל בינתיים ראינו את זה עובד רק אצל תולעים, חיידקים וצמחים, לא אצל יונקים״.

אז מה בכל זאת הצליחו להדגים על בני אדם?

״היה מחקר בהולנד, על צאצאי התינוקות שנולדו במהלך הרעב הגדול של חורף 1945-1944 [לקראת סוף מלחה״ע השנייה]. גילו שהנכדים של המורעבים נוטים יותר לסבול מסכרת וממחלות כמו סכיזופרניה. מחקר אחר הדגים שנכדים של גברים שעישנו בגיל צעיר מאוד (11), פיתחו נטייה להשמנה בגיל צעיר וסבלו ממגוון מחלות״.

---

תקווה חדשה לסוכרתיים

חלי סכרת מכירים היטב את האיום של התפתחות נמק, ובעקבותיו קטיעת האיבר. הנמק מתפתח כתוצאה ממחלת כלי דם שפוגעת בזרימת הדם, בעיקר אל הרגליים. פרופ' אהרון בייקר מאוניברסיטת טקסס מציע לעקוף את הבעיה בעזרת ג'ל חדש שפיתח, שמוזרק לרגל ועוזר לה לייצר כלי דם חדשים. בינתיים, בבדיקות על עכברים, שוקמה כ-85 אחוז מזרימת הדם התקינה. אבל צריך עוד הרבה סבלנות – רק בעוד מספר שנים יתחילו הבדיקות הקליניות.

---

תעלומת פומה-פונקו

במערב בוליביה, בגובה של כמעט 4,000 מטר, שוכנים שרידיו המופלאים של אתר המקדשים ״פומה-פונקו״, שהתיאוריות המקובלות לא תמיד מצליחות להסביר את קיומם. במסורות המקומיות הוא מתואר כמקום בו האל וירקוצ'ה ברא בתחילה את אבות אבותיו של המין האנושי.

האבנים הענקיות שמרכיבות את מקדשי העיר הן רק חלק מהתעלומה, בעיקר בגלל רמת הסיתות המקצועית שלהן, שאינה מביישת את הטכנולוגיות המודרניות. הן צמודות זו לזו ללא מלט ואפילו סכין דקיק לא יכול לחדור ביניהן. משקלן של רבות מהן הוא כמה עשרות טון ויש בודדות השוקלות אפילו מעל למאה טון. אבל הן שונעו מהמחצבה שבמורד הגבעה, במרחק של כעשרה קילומטרים, על ידי תרבות שכלל לא הייתה מודעת לקיום הגלגל.

אבן מסקרנת במיוחד היא ״שער השמש״, שנבנתה וגולפה מאבן יחידה ומידותיה 3х4 מטרים. מלבד תגליף גדול של אל השמש, מגולפות בה דמויות של יצורים דמויי אדם בעלי כנפיים וקסדות. השער מוכר גם בכינויו ״שער לוח השנה״ כיוון שהוא מתאר שנת שמש מסתורית בת 290 יום, המורכבת מ-12 חודשים בני 24 ימים, ויומיים נוספים להשלמת השנה.

רבים מהחוקרים מציעים שלשנה הזו הייתה חשיבות טקסית כלשהי, בעוד אחרים מציעים שאולי לוח השנה סותת בעידנים קדומים, בהם שנת השמש הייתה קצרה מזו של היום. היו גם שהציעו שאולי שנת השמש הזו בכלל קשורה לפלנטה אחרת.

---

יותר חברים? > סיבולת משודרגת לכאבים

מחקר חדש מאוקספורד מדגים את הקשר: ככל שהמעגל החברתי שלכם רחב יותר, כנראה שתוכלו לקחת בקלות יותר את הכאבים הפיזיים שאתם נתקלים בהם. 101 הנבדקים הצעירים מילאו שאלונים שבהם דיווחו עם כמה חברים נפגשו בעת האחרונה. לאחר מכן הם אולצו לשבת שפופים בתנוחה לא נוחה לזמן המרבי שיצליחו. מה שעדיין לא ברור הוא מה כאן הביצה ומה התרנגולת, או שאולי בכלל גורם שלישי מעורב כאן, שגורם לשתי התופעות.