ארגונים יהפכו לרשתות חברתיות, בעלי ממון יטיסו מעבורות לחלל שיחצבו מתכות יקרות מאסטרואידים, ומחשבים ישוחחו אתכם בשפה אנושית. כך נראית מפת הדרכים לעשורים הקרובים
דינה גורדון | 20 באוקטובר 2013 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳
העתיד על פי העתידנים
זהב מן השמים
חברה פרטית לחקר החלל בשם Planetary Resources פרסמה באפריל 2012 הצהרה נועזת בזו הלשון: "Planetary Resources מודיעה על תכניתה לכריית משאבים מאסטרואידים הקרובים לכדור הארץ, החל ממים ועד למתכות יקרות […] כך שתיווצר אספקה בת-קיימה של משאבים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה שעל כדור הארץ".
אם התכנית הזאת נשמעת לכם דמיונית מדי, יש שורה מרשימה של בעלי ממון ומפורסמים שמאמינים בה, כמשקיעים וכיועצים, כפי שאפשר לראות באתר של החברה: מייסד גוגל לארי פייג', יו"ר גוגל אריק שמידט, ג'יימס קאמרון שביים והפיק את הסרט "אווטאר", ועוד אחרים שיש להם רקורד ידוע של תמיכה במיזמים מוצלחים. ביוני השנה הצטרף גם סר ריצ'רד ברנסון, המייסד של קבוצת וירג'ין, לקבוצת המשקיעים.
כולנו יודעים שהמשאבים של כדור הארץ מוגבלים, ואנחנו הולכים ומכלים אותם בקצב מסחרר. לפי "דוח העושר" של האו"ם מ-2012, "הקיבעון שלנו על צמיחה כלכלית הביא לאורך 20 שנה (2008-1990) לירידה משמעותית במשאבים טבעיים לנפש: בדרום אפריקה ב-33 אחוז, בברזיל ב-25 אחוז בארה"ב ב-20 אחוז, ובסין ב-17 אחוז".
אחד הפתרונות שחושבים עליו כבר לא מעט שנים הוא לחפש משאבים מחוץ לקופסה של כדור הארץ, ולהתחיל במקומות הקרובים יותר אלינו, אותם אסטרואידים, סלעים בגדלים שונים שמשייטים בחלל ולעתים מאיימים להתנגש איתנו. לנאס"א ולחברות ממשלתיות אחרות לא היו המשאבים והיכולת להיכנס לתחום, ועכשיו חברות פרטיות תפסו את מקומן.
"האסטרואידים בנויים מחומרים דומים לאלה שמרכיבים את כדור הארץ", מסביר ד"ר רועי צזנה מהיחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב. "חלקם מכילים, כמו כדור הארץ, ריכוזים גבוהים של מתכות יקרות. בכדור הארץ מתכות אלה נשאבו לתוך הליבה המותכת, ולכן קשה לנו להגיע אליהן. באסטרואידים שהקוטר שלהם נע בין כמה מטרים לכמה קילומטרים קל להגיע אליהן".
אחת המתכות היקרות ביותר שאפשר לחצוב מאסטרואיד, היא הפלטינה, אומר אריק אנדרסון, אחד ממייסדי החברה. מחיר הפלטינה, שמשמשת ברפואה, באלקטרוניקה ובתהליכי ייצור שונים מתקרב למחיר הזהב.
לדברי אנדרסון שצוטט ברשת החדשות NBC באפריל 2013, אסטרואיד ברוחב של חצי קילומטר, יכול להכיל יותר מכל כמות הפלטינה שנחצבה בכדור הארץ לכל אורך ההיסטוריה. אחד האסטרואידים שנמצאים ברשימת "20 המועדפים" של אנדרסון הוא ברוחב של כקילומטר אחד, במרחק של כחצי שנה נסיעה של לוויין מכדור הארץ, ומכיל מתכות גולמיות בשווי שנע בין 300 מיליארד דולר לבין 5.4 טריליון דולר.
ד"ר צזנה מסביר בספרו "המדריך לעתיד", שעומד להתפרסם בעוד כחודש וחצי, שחציבת האסטרואידים תיעשה באמצעות רובוטים לאחר שטלסקופים לווייניים זעירים יאתרו אסטרואידים מתאימים.
בינואר 2013 הצטרפה למירוץ חברה פרטית נוספת ששמה Deep Space Industries. נוסף על כריית מחצבים, החברה מתכוונת להציע את המשאבים שתמצא באסטרואידים לשימוש בחלל עצמו, מספר ד"ר צזנה. הוא מרחיב על כך בספרו, בריאיון עם מייסד החברה ריק טאמלינסון: את הקרח שמצוי בחלק מהאסטרואידים אפשר לחמם ולייצר ממנו מים, את המים אפשר לפרק לחמצן ולמימן, כך שיתקבל החמצן שנחוץ לנשימה בחלל, ולחמצן ולמימן אפשר להוסיף ניצוץ וכך לייצר דלק לטילים. מהמתכות שימצאו באסטרואיד אפשר יהיה לייצר בעזרת מדפסת תלת ממד ברגים, אומים ופריטים נחוצים נוספים. במילים אחרות, החברה מתכוונת לספק שירותים בחלל עצמו לחברות חלל אחרות.
לפי NBC, חברת Planetary Resources מתכוונת לשגר את המשלחת הרווחית הראשונה לחציבת מתכות מאסטרואידים עד 2020. בינתיים היא מגייסת כספים באמצעות פיתוח של טכנולוגיות עבור מעבורות וטילים של נאס"א, לפני שתוציא אותן לשוק. חברת Deep Space מתכוות גם היא להתחיל לספק שירותי חלל עד 2020.
"קשה עדיין לדעת מה תהיה מידת ההצלחה של החברות האלה", אומר ד"ר צזנה, "אבל אם יצליחו, זה יהיה אחד הדברים שישנו לחלוטין את כללי המשחק".
חברות יתנהלו כמו רשת חברתית
ד"ר אשר עידן, מרצה ויועץ לרשתות חברתיות ולחדשנות מאוניברסיטת בר-אילן, חוזה שבעתיד הלא רחוק ארגונים יעברו להתנהל במבנה "רשתי", בדומה לרשת חברתית. מה זה אומר? במילים פשוטות זה אומר שארגון "רשתי" יזמין את כל לקוחותיו יחד עם עובדיו מבפנים להציע פתרונות לכל בעיה שהארגון מתמודד איתה, או בהבאת רעיונות לפרויקטים חדשים. כך הוא יהפוך למעין רשת חברתית שתשאב את כוחה מ"חוכמת ההמונים".
כיום, רוב הפירמות עדיין מתנגדות ל"חוכמת ההמונים", אומר ד"ר עידן. הגדולות שבהן, כמו ג'נרל אלקטריק או וולמארט, נפגעו במשבר הכלכלי של 2008. בניגוד אליהן, טוען ד"ר עידן, חברות כמו גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק שמינפו את "חכמת ההמונים" בצורה אדירה, לא נפגעו במשבר. "באפל, למשל, יש 400 אלף אפליקציות שפיתחו 'ההמונים', שהביאו להם 20 מיליארד הורדות".
אחד העקרונות הבסיסיים של חכמת ההמונים הוא לנצל את הכוח המחשבתי האדיר של ה"רשת" המחשבתית. בניגוד למה שנהוג להניח באופן אינטואיטיבי, מסביר ד"ר עידן, הכוח המחשבתי של הרשת אינו נקבע על פי מספר המשתתפים בה, אלא על פי מספר המשתתפים בריבוע (מה שמכונה "חוק מטקלף"). למשל, אם מספר המשתתפים ברשת הוא אלף, הכוח המחשבתי שלה יהיה מיליון. שאלה מעניינת בהקשר הזה היא כיצד יוכלו חברות לנצל את חוכמת ההמונים מבלי להיפגע מחשיפת הסודות המסחריים שלהן. ד"ר עידן מעריך כי חשיפת הסודות המסחריים להמונים תסב לחברות הפסדים מסוימים, אבל כאשר החברות יסתכלו על המאזן הכללי, הן יצאו מורווחות. "חברת IBM, שמשתמשת ברשת חברתית, בדקה ב-2010 את המאזן הזה ומצאה שהסודות שחשפה ברשת הסבו לה הפסד של 20 מיליון דולר, אבל מנגד היא הרוויחה רעיונות שאותם היא מסחרה בשווי של 100 מיליון דולר".
"בשנים האחרונות התברר גם שעלות התקשורת ושיתוף הפעולה בין אנשים בארגון ומחוץ לארגון ירדה בצורה אקספוננציאלית, ומצד שני עלויות הארגון – עסקי או ממשלתי – נשארו סטטיות", אומר ד"ר עידן. "כלומר, היכולת הכלכלית של אנשים לא מאורגנים להתארגן ללא מסגרת פורמלית גדלה בעשרות מונים בהשוואה לעבר. לכן ארבעה-חמישה אנשים כמו דפני ליף יכולים להביא 400 אלף איש לכיכר, בלי הארגון של גוש אמונים או שלום עכשיו".
עיקרון נוסף שפועל ברשת וישפיע עלינו בעתיד, הוא ש"ככל שיהיו יותר מחזורי תקשורת בין החברים ברשת, גם מבחינת סבבי תקשורת וגם מבחינת התדירות, כך רמת האמון בין החברים תעלה", אומר ד"ר עידן, "וככל שהיא עולה הם יפחדו פחות מהשלטון. בעתיד יהיו לכך השלכות גם על צורות של משטרים, בעיקר משטרים דיקטטוריים, וזה ישפיע גם על מידת ההיררכיה בארגונים שתלך ותתמוסס".
אנשים יחליפו סחורות ושירותים "מעל לראש" של החברות
יונתן, סטודנט לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, רוצה להשתתף יחד עם קבוצה של 12 סטודנטים בתחרות הבינלאומית היוקרתית IGEM, לקידום יזמות וחדשנות בביולוגיה סינטתית. את הכסף, שאין להם, להרשמה לתחרות, הם מנסים לגייס בעזרת פנייה ל"מימון המונים" (Crowd Funding). הם עושים זאת באמצעות הפלטפורמה הישראלית "הדסטארט" (Headstart) שבה כל אחד, מהנדס, יזם, אמן או סופר יכול לנסות להגשים חלום בעזרת כל מי שמוכן לתת מכספו כדי לתמוך ברעיון שלו.
לעומתם, לפנינה צור מירושלים יש מה להציע: היא משכירה דירת סטודיו במשכנות שאננים בירושלים, כפי שהיא מספרת באתר הבין לאומי Airbnb, שבאמצעותו אנשים מכל העולם יכולים לשכור ולהשכיר חדרים בדרך עוקפת וזולה יותר מבתי מלון.
אלו רק שתי דוגמאות ל"כלכלת השיתוף", מגמה שהולכת ותופסת תאוצה בעולם בשנים האחרונות ומה שהולך להיות הטרנד הגדול של השנה הקרובה בישראל, כפי שחוזה הטרנדולוגית עדי יופה. השיטה הזאת, שהתחילה משיתופים קטנים, הפכה להיות פורמט כלכלי מרכזי, מהסוג של "חדשנות משבשת" (או "חדשנות מערערת", ראו כתבה בע"מ 32), טוענת יופה. בשורה התחתונה, הרעיון הוא שאנשים מחליפים בינם לבין עצמם סחורות ושירותים, "מעל לראש" של החברות הקיימות ולא איתן.
יותר ויותר אנשים שוכרים, משתפים או מחליפים ביניהם מכוניות, אופניים, שטחי משרדים עם מחשבים, שטחי עבודה עם ציוד נגרות, רשת אלחוטית, בגדי ערב, בנק זמן, מקדחה או כלב. אחד הגורמים שנותנים רוח גבית לכלכלת השיתוף הוא הכמיהה ליותר קשר, קרבה אנושית וקרבה לקהילה.
חברות מהסוג הישן יהיו חייבות להיערך למגמה הזו, לפי דו"ח של חברת Altimeter מעמק הסיליקון, העוסקת במחקר וייעוץ לחברות הסובלות מ"שיבושים" (או "ערעורים", ראו ע"מ 32 להסבר). הדו"ח שהתפרסם במאי השנה נועד לעזור לחברות להתמודד עם המגמה של "כלכלת השיתוף". מחבר הדוח, ג'רמיה או-יאנג, כותב: "כל 'מכונית משותפת' מקטינה את מספר המכוניות שאנשים רוכשים ב-9 עד 13. זהו הפסד של לפחות 270 אלף דולר לחברה ממוצעת לייצור מכוניות. לאפקט המתגלגל של זה יש השפעה מרחיקת לכת על הלוואות לרכישת רכב, ביטוח רכב, דלק, חלקי חילוף ושירותים אחרים. חברות שפתוחות לשינויים כבר מאמצות את המגמה החדשה. חברת פטגוניה למשל הצטרפה ל-eBay ומעודדת לקוחות למכור ולקנות מוצרים משומשים". בהמשך הדו"ח טוען או-יאנג שחברות שאינן מצטרפות למגמה עלולות למצוא את עצמן מחוץ לשוק ומציע להן שלושה מודלים כלכליים להצטרפות. "חברה שמביטה קדימה תאמץ מודל אחד, החברה המתקדמת ביותר תאמץ את שלושתם".
"ווטסון" הגאון יֵרד אל העם
ווטסון הדהים את הצופים ביכולותיו כאשר ניצח בקלות ב-2011 שני אלופי עולם במשחק "ג'פרדי" (מלך הטריוויה) – תחרות הטריוויה הקשה ביותר בעולם, שבוחנת מעבר לזיכרון גם היגיון, הצלבת מידע מתחומים רבים ומגוונים והסקת מסקנות.
האלוף החדש, ווטסון, הוא המחשב הקוגניטיבי שפיתחה IBM. הוא יכול לשוחח איתכם בשפה אנושית (בינתיים רק באנגלית), לייעץ לאונקולוג איזו תרופה חדשה לתת לפציינט שלו, ולהציג לשופט את כל המקרים התקדימיים הדומים למקרה שמונח לפניו. עוד משהו חשוב, מאז 2011 גודלו הצטמק מגודלה של מיטה כפולה לגודלה של קופסת פיצה.
ד"ר רועי צזנה מהיחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב מנבא בספרו "המדריך לעתיד" שמחשבים מהסוג של ווטסון יגיעו לציבור הרחב עד שנת 2023.
על היכולות המיוחדות של ווטסון והשפעתו עלינו בעתיד מספר עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה.
"המחשבים שלפני עידן 'המחשוב הקוגניטיבי' הם ייעודיים לבעיה מסוימת", הוא אומר. גם כשעוסקים במחשבים שמעבדים כמויות עצומות של נתונים מתחומים מגוונים, מה שנקרא Big Data, מסביר כהן, יש אלגוריתמים לפתרון של בעיות מסוימות. "אם מוסיפים למחשב עוד מידע, הוא ישתמש במידע הנוסף עבור אותם אלגוריתמים ועבור אותם הדברים שהוא יודע לפתור. התשובה שלו לשאלה מסוימת תהיה אולי יותר מדויקת ויותר נכונה בגלל המידע החדש, אבל הוא לא יביא תובנות חדשות.
"לעומת זאת, עבור 'מחשב קוגנטיבי', מהסוג של ווטסון, כל פריט מידע חדש הוא כמו שאילתה. כשהוא מקבל פריט מידע מבחוץ, הוא לא רק שם אותו במאגר המידע שלו ומחכה שישאלו אותו שאלה, אלא לוקח את פריט המידע מול כל המאגר והתובנות שיש לו מהעבר ובודק האם יש תובנות או מסקנות חדשות על סמך הפריט החדש. אם כן, הוא מנסח אותן לעצמו.
"אפשר לתת דוגמה מתחום חקר הסרטן, שם כבר יישמנו את השימוש בווטסון תוך כדי עבודה עם מוסדות רפואיים מובילים בעולם. ווטסון לוקח מחקר חדש שהגיע, בודק אותו מול כל המחקרים מהעבר ורואה האם כתוצאה מהמחקר החדש משהו השתנה. למשל, אולי בכל המקרים שטופלו בשיטה א' כדאי לטפל גם בשיטה ב'. כלומר, הוא בעצם עושה תגליות במקום סתם לחפש. התשובה שלו תהיה הסתברותית במקום דטרמיניסטית, ותכלול גם סימוכין למסקנה שלו. למשל: 'בגלל מחקרים א', ב', אני ממליץ על הטיפול הזה'.
"ווטסון מגלה דברים שהוא לא תוכנת אליהם מראש, ובכך זה דומה לחשיבה של אדם שמצליח לקשר בין דברים ולהגיע לתובנות חדשות בכל מיני דרכים של היסקים לוגיים. הוא יכול לקחת דברים שלמד בעבר וליישם אותם בהקשר חדש".
שני מוסדות רפואיים בארה"ב – Wellpoint, ספקית התוכנה ליישומים רפואיים, ומרכז הטיפול בסרטן על שם סלואן-קטרינג בבית החולים ממוריאל בניו יורק – החלו בפברואר השנה להיעזר בווטסון לטיפול בסרטן ריאות, ומקווים עד 2020 להמשיך ולהרחיב השימושים שלו.
לפי מגזין פורבס, כיום ווטסון כבר קרא וניתח עשרות אלפי תיקים של חולים, 605 אלף פיסות מידע רפואי, ושני מיליון דפים של טקסטים רפואיים ונתוני מחקר קליניים בתחום הסרטן. מכל אלה הוא מסוגל להציג לרופא אפשרויות טיפול המבוססות על לקחים ותוצאות של ניסויים וטיפולים קודמים, מידע שהוא בלתי אפשרי לעיבוד בזמן סביר עבור רופא.
"חשוב להדגיש", אומר כהן, "שכל זה לא אמור להחליף את שיקול דעתו הסופי של הרופא, אלא להנגיש לו את החומר והראיות, ולסייע לו בקבלת החלטות".
מגמות עתידיות נוספות
• מכוניות ללא נהג
• מדפסת תלת ממדית
• האינטרנט של דברים (IT)
• ביולוגיה סינטתית
• הנדסה גנטית
• מִשחוּק (Gamification) בהכשרה ובחינוך
• ננוטכנולוגיה ברפואה
• חומרים גמישים וחזקים במיוחד
• אחסון אנרגיה
• התרחבות של עסקים חברתיים
• בנקים ניידים
• ממשקי אדם-מכונה
• אוניברסיטאות מקוונות במחיר נמוך
• Big Data
עוד כתבות של דינה גורדון
העתיד על פי העתידנים
ארגונים יהפכו לרשתות חברתיות, בעלי ממון יטיסו מעבורות לחלל שיחצבו מתכות יקרות מאסטרואידים, ומחשבים ישוחחו אתכם בשפה אנושית. כך נראית מפת הדרכים לעשורים הקרובים
דינה גורדון | 20 באוקטובר 2013 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳
זהב מן השמים
חברה פרטית לחקר החלל בשם Planetary Resources פרסמה באפריל 2012 הצהרה נועזת בזו הלשון: "Planetary Resources מודיעה על תכניתה לכריית משאבים מאסטרואידים הקרובים לכדור הארץ, החל ממים ועד למתכות יקרות […] כך שתיווצר אספקה בת-קיימה של משאבים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה שעל כדור הארץ".
אם התכנית הזאת נשמעת לכם דמיונית מדי, יש שורה מרשימה של בעלי ממון ומפורסמים שמאמינים בה, כמשקיעים וכיועצים, כפי שאפשר לראות באתר של החברה: מייסד גוגל לארי פייג', יו"ר גוגל אריק שמידט, ג'יימס קאמרון שביים והפיק את הסרט "אווטאר", ועוד אחרים שיש להם רקורד ידוע של תמיכה במיזמים מוצלחים. ביוני השנה הצטרף גם סר ריצ'רד ברנסון, המייסד של קבוצת וירג'ין, לקבוצת המשקיעים.
כולנו יודעים שהמשאבים של כדור הארץ מוגבלים, ואנחנו הולכים ומכלים אותם בקצב מסחרר. לפי "דוח העושר" של האו"ם מ-2012, "הקיבעון שלנו על צמיחה כלכלית הביא לאורך 20 שנה (2008-1990) לירידה משמעותית במשאבים טבעיים לנפש: בדרום אפריקה ב-33 אחוז, בברזיל ב-25 אחוז בארה"ב ב-20 אחוז, ובסין ב-17 אחוז".
אחד הפתרונות שחושבים עליו כבר לא מעט שנים הוא לחפש משאבים מחוץ לקופסה של כדור הארץ, ולהתחיל במקומות הקרובים יותר אלינו, אותם אסטרואידים, סלעים בגדלים שונים שמשייטים בחלל ולעתים מאיימים להתנגש איתנו. לנאס"א ולחברות ממשלתיות אחרות לא היו המשאבים והיכולת להיכנס לתחום, ועכשיו חברות פרטיות תפסו את מקומן.
"האסטרואידים בנויים מחומרים דומים לאלה שמרכיבים את כדור הארץ", מסביר ד"ר רועי צזנה מהיחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב. "חלקם מכילים, כמו כדור הארץ, ריכוזים גבוהים של מתכות יקרות. בכדור הארץ מתכות אלה נשאבו לתוך הליבה המותכת, ולכן קשה לנו להגיע אליהן. באסטרואידים שהקוטר שלהם נע בין כמה מטרים לכמה קילומטרים קל להגיע אליהן".
אחת המתכות היקרות ביותר שאפשר לחצוב מאסטרואיד, היא הפלטינה, אומר אריק אנדרסון, אחד ממייסדי החברה. מחיר הפלטינה, שמשמשת ברפואה, באלקטרוניקה ובתהליכי ייצור שונים מתקרב למחיר הזהב.
לדברי אנדרסון שצוטט ברשת החדשות NBC באפריל 2013, אסטרואיד ברוחב של חצי קילומטר, יכול להכיל יותר מכל כמות הפלטינה שנחצבה בכדור הארץ לכל אורך ההיסטוריה. אחד האסטרואידים שנמצאים ברשימת "20 המועדפים" של אנדרסון הוא ברוחב של כקילומטר אחד, במרחק של כחצי שנה נסיעה של לוויין מכדור הארץ, ומכיל מתכות גולמיות בשווי שנע בין 300 מיליארד דולר לבין 5.4 טריליון דולר.
ד"ר צזנה מסביר בספרו "המדריך לעתיד", שעומד להתפרסם בעוד כחודש וחצי, שחציבת האסטרואידים תיעשה באמצעות רובוטים לאחר שטלסקופים לווייניים זעירים יאתרו אסטרואידים מתאימים.
בינואר 2013 הצטרפה למירוץ חברה פרטית נוספת ששמה Deep Space Industries. נוסף על כריית מחצבים, החברה מתכוונת להציע את המשאבים שתמצא באסטרואידים לשימוש בחלל עצמו, מספר ד"ר צזנה. הוא מרחיב על כך בספרו, בריאיון עם מייסד החברה ריק טאמלינסון: את הקרח שמצוי בחלק מהאסטרואידים אפשר לחמם ולייצר ממנו מים, את המים אפשר לפרק לחמצן ולמימן, כך שיתקבל החמצן שנחוץ לנשימה בחלל, ולחמצן ולמימן אפשר להוסיף ניצוץ וכך לייצר דלק לטילים. מהמתכות שימצאו באסטרואיד אפשר יהיה לייצר בעזרת מדפסת תלת ממד ברגים, אומים ופריטים נחוצים נוספים. במילים אחרות, החברה מתכוונת לספק שירותים בחלל עצמו לחברות חלל אחרות.
לפי NBC, חברת Planetary Resources מתכוונת לשגר את המשלחת הרווחית הראשונה לחציבת מתכות מאסטרואידים עד 2020. בינתיים היא מגייסת כספים באמצעות פיתוח של טכנולוגיות עבור מעבורות וטילים של נאס"א, לפני שתוציא אותן לשוק. חברת Deep Space מתכוות גם היא להתחיל לספק שירותי חלל עד 2020.
"קשה עדיין לדעת מה תהיה מידת ההצלחה של החברות האלה", אומר ד"ר צזנה, "אבל אם יצליחו, זה יהיה אחד הדברים שישנו לחלוטין את כללי המשחק".
חברות יתנהלו כמו רשת חברתית
ד"ר אשר עידן, מרצה ויועץ לרשתות חברתיות ולחדשנות מאוניברסיטת בר-אילן, חוזה שבעתיד הלא רחוק ארגונים יעברו להתנהל במבנה "רשתי", בדומה לרשת חברתית. מה זה אומר? במילים פשוטות זה אומר שארגון "רשתי" יזמין את כל לקוחותיו יחד עם עובדיו מבפנים להציע פתרונות לכל בעיה שהארגון מתמודד איתה, או בהבאת רעיונות לפרויקטים חדשים. כך הוא יהפוך למעין רשת חברתית שתשאב את כוחה מ"חוכמת ההמונים".
כיום, רוב הפירמות עדיין מתנגדות ל"חוכמת ההמונים", אומר ד"ר עידן. הגדולות שבהן, כמו ג'נרל אלקטריק או וולמארט, נפגעו במשבר הכלכלי של 2008. בניגוד אליהן, טוען ד"ר עידן, חברות כמו גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק שמינפו את "חכמת ההמונים" בצורה אדירה, לא נפגעו במשבר. "באפל, למשל, יש 400 אלף אפליקציות שפיתחו 'ההמונים', שהביאו להם 20 מיליארד הורדות".
אחד העקרונות הבסיסיים של חכמת ההמונים הוא לנצל את הכוח המחשבתי האדיר של ה"רשת" המחשבתית. בניגוד למה שנהוג להניח באופן אינטואיטיבי, מסביר ד"ר עידן, הכוח המחשבתי של הרשת אינו נקבע על פי מספר המשתתפים בה, אלא על פי מספר המשתתפים בריבוע (מה שמכונה "חוק מטקלף"). למשל, אם מספר המשתתפים ברשת הוא אלף, הכוח המחשבתי שלה יהיה מיליון. שאלה מעניינת בהקשר הזה היא כיצד יוכלו חברות לנצל את חוכמת ההמונים מבלי להיפגע מחשיפת הסודות המסחריים שלהן. ד"ר עידן מעריך כי חשיפת הסודות המסחריים להמונים תסב לחברות הפסדים מסוימים, אבל כאשר החברות יסתכלו על המאזן הכללי, הן יצאו מורווחות. "חברת IBM, שמשתמשת ברשת חברתית, בדקה ב-2010 את המאזן הזה ומצאה שהסודות שחשפה ברשת הסבו לה הפסד של 20 מיליון דולר, אבל מנגד היא הרוויחה רעיונות שאותם היא מסחרה בשווי של 100 מיליון דולר".
"בשנים האחרונות התברר גם שעלות התקשורת ושיתוף הפעולה בין אנשים בארגון ומחוץ לארגון ירדה בצורה אקספוננציאלית, ומצד שני עלויות הארגון – עסקי או ממשלתי – נשארו סטטיות", אומר ד"ר עידן. "כלומר, היכולת הכלכלית של אנשים לא מאורגנים להתארגן ללא מסגרת פורמלית גדלה בעשרות מונים בהשוואה לעבר. לכן ארבעה-חמישה אנשים כמו דפני ליף יכולים להביא 400 אלף איש לכיכר, בלי הארגון של גוש אמונים או שלום עכשיו".
עיקרון נוסף שפועל ברשת וישפיע עלינו בעתיד, הוא ש"ככל שיהיו יותר מחזורי תקשורת בין החברים ברשת, גם מבחינת סבבי תקשורת וגם מבחינת התדירות, כך רמת האמון בין החברים תעלה", אומר ד"ר עידן, "וככל שהיא עולה הם יפחדו פחות מהשלטון. בעתיד יהיו לכך השלכות גם על צורות של משטרים, בעיקר משטרים דיקטטוריים, וזה ישפיע גם על מידת ההיררכיה בארגונים שתלך ותתמוסס".
אנשים יחליפו סחורות ושירותים "מעל לראש" של החברות
יונתן, סטודנט לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, רוצה להשתתף יחד עם קבוצה של 12 סטודנטים בתחרות הבינלאומית היוקרתית IGEM, לקידום יזמות וחדשנות בביולוגיה סינטתית. את הכסף, שאין להם, להרשמה לתחרות, הם מנסים לגייס בעזרת פנייה ל"מימון המונים" (Crowd Funding). הם עושים זאת באמצעות הפלטפורמה הישראלית "הדסטארט" (Headstart) שבה כל אחד, מהנדס, יזם, אמן או סופר יכול לנסות להגשים חלום בעזרת כל מי שמוכן לתת מכספו כדי לתמוך ברעיון שלו.
לעומתם, לפנינה צור מירושלים יש מה להציע: היא משכירה דירת סטודיו במשכנות שאננים בירושלים, כפי שהיא מספרת באתר הבין לאומי Airbnb, שבאמצעותו אנשים מכל העולם יכולים לשכור ולהשכיר חדרים בדרך עוקפת וזולה יותר מבתי מלון.
אלו רק שתי דוגמאות ל"כלכלת השיתוף", מגמה שהולכת ותופסת תאוצה בעולם בשנים האחרונות ומה שהולך להיות הטרנד הגדול של השנה הקרובה בישראל, כפי שחוזה הטרנדולוגית עדי יופה. השיטה הזאת, שהתחילה משיתופים קטנים, הפכה להיות פורמט כלכלי מרכזי, מהסוג של "חדשנות משבשת" (או "חדשנות מערערת", ראו כתבה בע"מ 32), טוענת יופה. בשורה התחתונה, הרעיון הוא שאנשים מחליפים בינם לבין עצמם סחורות ושירותים, "מעל לראש" של החברות הקיימות ולא איתן.
יותר ויותר אנשים שוכרים, משתפים או מחליפים ביניהם מכוניות, אופניים, שטחי משרדים עם מחשבים, שטחי עבודה עם ציוד נגרות, רשת אלחוטית, בגדי ערב, בנק זמן, מקדחה או כלב. אחד הגורמים שנותנים רוח גבית לכלכלת השיתוף הוא הכמיהה ליותר קשר, קרבה אנושית וקרבה לקהילה.
חברות מהסוג הישן יהיו חייבות להיערך למגמה הזו, לפי דו"ח של חברת Altimeter מעמק הסיליקון, העוסקת במחקר וייעוץ לחברות הסובלות מ"שיבושים" (או "ערעורים", ראו ע"מ 32 להסבר). הדו"ח שהתפרסם במאי השנה נועד לעזור לחברות להתמודד עם המגמה של "כלכלת השיתוף". מחבר הדוח, ג'רמיה או-יאנג, כותב: "כל 'מכונית משותפת' מקטינה את מספר המכוניות שאנשים רוכשים ב-9 עד 13. זהו הפסד של לפחות 270 אלף דולר לחברה ממוצעת לייצור מכוניות. לאפקט המתגלגל של זה יש השפעה מרחיקת לכת על הלוואות לרכישת רכב, ביטוח רכב, דלק, חלקי חילוף ושירותים אחרים. חברות שפתוחות לשינויים כבר מאמצות את המגמה החדשה. חברת פטגוניה למשל הצטרפה ל-eBay ומעודדת לקוחות למכור ולקנות מוצרים משומשים". בהמשך הדו"ח טוען או-יאנג שחברות שאינן מצטרפות למגמה עלולות למצוא את עצמן מחוץ לשוק ומציע להן שלושה מודלים כלכליים להצטרפות. "חברה שמביטה קדימה תאמץ מודל אחד, החברה המתקדמת ביותר תאמץ את שלושתם".
"ווטסון" הגאון יֵרד אל העם
ווטסון הדהים את הצופים ביכולותיו כאשר ניצח בקלות ב-2011 שני אלופי עולם במשחק "ג'פרדי" (מלך הטריוויה) – תחרות הטריוויה הקשה ביותר בעולם, שבוחנת מעבר לזיכרון גם היגיון, הצלבת מידע מתחומים רבים ומגוונים והסקת מסקנות.
האלוף החדש, ווטסון, הוא המחשב הקוגניטיבי שפיתחה IBM. הוא יכול לשוחח איתכם בשפה אנושית (בינתיים רק באנגלית), לייעץ לאונקולוג איזו תרופה חדשה לתת לפציינט שלו, ולהציג לשופט את כל המקרים התקדימיים הדומים למקרה שמונח לפניו. עוד משהו חשוב, מאז 2011 גודלו הצטמק מגודלה של מיטה כפולה לגודלה של קופסת פיצה.
ד"ר רועי צזנה מהיחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב מנבא בספרו "המדריך לעתיד" שמחשבים מהסוג של ווטסון יגיעו לציבור הרחב עד שנת 2023.
על היכולות המיוחדות של ווטסון והשפעתו עלינו בעתיד מספר עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה.
"המחשבים שלפני עידן 'המחשוב הקוגניטיבי' הם ייעודיים לבעיה מסוימת", הוא אומר. גם כשעוסקים במחשבים שמעבדים כמויות עצומות של נתונים מתחומים מגוונים, מה שנקרא Big Data, מסביר כהן, יש אלגוריתמים לפתרון של בעיות מסוימות. "אם מוסיפים למחשב עוד מידע, הוא ישתמש במידע הנוסף עבור אותם אלגוריתמים ועבור אותם הדברים שהוא יודע לפתור. התשובה שלו לשאלה מסוימת תהיה אולי יותר מדויקת ויותר נכונה בגלל המידע החדש, אבל הוא לא יביא תובנות חדשות.
"לעומת זאת, עבור 'מחשב קוגנטיבי', מהסוג של ווטסון, כל פריט מידע חדש הוא כמו שאילתה. כשהוא מקבל פריט מידע מבחוץ, הוא לא רק שם אותו במאגר המידע שלו ומחכה שישאלו אותו שאלה, אלא לוקח את פריט המידע מול כל המאגר והתובנות שיש לו מהעבר ובודק האם יש תובנות או מסקנות חדשות על סמך הפריט החדש. אם כן, הוא מנסח אותן לעצמו.
"אפשר לתת דוגמה מתחום חקר הסרטן, שם כבר יישמנו את השימוש בווטסון תוך כדי עבודה עם מוסדות רפואיים מובילים בעולם. ווטסון לוקח מחקר חדש שהגיע, בודק אותו מול כל המחקרים מהעבר ורואה האם כתוצאה מהמחקר החדש משהו השתנה. למשל, אולי בכל המקרים שטופלו בשיטה א' כדאי לטפל גם בשיטה ב'. כלומר, הוא בעצם עושה תגליות במקום סתם לחפש. התשובה שלו תהיה הסתברותית במקום דטרמיניסטית, ותכלול גם סימוכין למסקנה שלו. למשל: 'בגלל מחקרים א', ב', אני ממליץ על הטיפול הזה'.
"ווטסון מגלה דברים שהוא לא תוכנת אליהם מראש, ובכך זה דומה לחשיבה של אדם שמצליח לקשר בין דברים ולהגיע לתובנות חדשות בכל מיני דרכים של היסקים לוגיים. הוא יכול לקחת דברים שלמד בעבר וליישם אותם בהקשר חדש".
שני מוסדות רפואיים בארה"ב – Wellpoint, ספקית התוכנה ליישומים רפואיים, ומרכז הטיפול בסרטן על שם סלואן-קטרינג בבית החולים ממוריאל בניו יורק – החלו בפברואר השנה להיעזר בווטסון לטיפול בסרטן ריאות, ומקווים עד 2020 להמשיך ולהרחיב השימושים שלו.
לפי מגזין פורבס, כיום ווטסון כבר קרא וניתח עשרות אלפי תיקים של חולים, 605 אלף פיסות מידע רפואי, ושני מיליון דפים של טקסטים רפואיים ונתוני מחקר קליניים בתחום הסרטן. מכל אלה הוא מסוגל להציג לרופא אפשרויות טיפול המבוססות על לקחים ותוצאות של ניסויים וטיפולים קודמים, מידע שהוא בלתי אפשרי לעיבוד בזמן סביר עבור רופא.
"חשוב להדגיש", אומר כהן, "שכל זה לא אמור להחליף את שיקול דעתו הסופי של הרופא, אלא להנגיש לו את החומר והראיות, ולסייע לו בקבלת החלטות".
מגמות עתידיות נוספות
• מכוניות ללא נהג
• מדפסת תלת ממדית
• האינטרנט של דברים (IT)
• ביולוגיה סינטתית
• הנדסה גנטית
• מִשחוּק (Gamification) בהכשרה ובחינוך
• ננוטכנולוגיה ברפואה
• חומרים גמישים וחזקים במיוחד
• אחסון אנרגיה
• התרחבות של עסקים חברתיים
• בנקים ניידים
• ממשקי אדם-מכונה
• אוניברסיטאות מקוונות במחיר נמוך
• Big Data