להגיד על טכנולוגיה חדשה שהיא הולכת לשנות את העולם זה כבר קצת קלישאה. אבל להגיד את זה על משהו שהוא אפילו לא טכנולוגיה חדשה, אלא רק גרסה חדשה של סטנדרט – זה כבר פחות טריוויאלי.

כן, ה-HTML 5 עושה לא מעט רעש. אבל הוא בסך הכול סטנדרט, אוסף של דרישות והגדרות, שנמצא כרגע תחת דיונים סוערים על שולחנו של ארגון ה-W3C (על כך בהמשך). כשהוא יהפוך להמלצה רשמית ב-2014 הוא עדיין יישאר לא יותר מהמלצה, ועדיין תישאר השאלה עד לאיזה היקף יישמו אותו החברות שמפתחות את דפדפני האינטרנט למחשבים ולמכשירים הניידים.

אז למה בכל זאת התרגשתי קצת בכנס ה-HTML 5 של איגוד האינטרנט הישראלי שהתקיים ב-20 בנובמבר בכפר המכבייה? כי ה-HTML 5 הולך לשנות את ה-Web כפי שהכרנו אותו עד היום. למעשה הוא כבר התחיל לעשות את זה. זה לא שהטכנולוגיה עצמה היא חדשה, אלא שהיישום הפשוט של טכנולוגיות קיימות יאפשר לפתח יישומים מורכבים יותר על גבי הווב, ובתקציב נמוך פי כמה מזה שהיה נדרש עד כה. ואם הכול יעבוד כשורה, אפשר יהיה לפתח את אותו יישום 5HTML במכה אחת עבור כל הפלטפורמות השונות – מחשבים ניידים, סמארטפונים מכל סוג, טאבלטים בכל גודל וצורה ואפילו מכשירי טלוויזיה – וזה עוד לא הכול. ברנאר גידון, בכיר ב-W3C, הארגון האחראי על יצירת ה-HTML5, מספר לי על התעניינות גוברת מכיוון תעשיית הרכב, ואומר שאפשר לצפות להתפתחויות גם במכשור המטבח. כך שאת אותו יישום נוכל להפעיל אפילו במכונית החדשה שלנו ועל המקרר שלנו. אז אילו חידושים מביא לנו ה-HTML 5?

ה-HTML 5 מכניס לתוך ה-Web ( כלומר לתוך דפים שאנחנו יכולים לפתוח באמצעות הדפדפן) יכולות שעד עכשיו היו שמורות לאפליקציות שאנחנו מורידים למחשב או למכשיר הנייד. למשל, אפליקציות מתוחכמות עם גרפיקה תלת ממדית, או כאלה שהיו צריכות לאחסן מידע על גבי המחשב שלכם, לא יכלו לעבוד דרך הדפדפן, כך שהיינו נאלצים להוריד אותן למחשב ולהתקין אותן. המשמעות היא שאפליקציה ל-Windows עובדת רק עלWindows, ואילו אפליקציה למכשירי אנדרואיד עובדת רק על מכשירי אנדרואיד.

כדי לעקוף את מגבלות הדפדפן, אתרים רבים השתמשו בכל מיני אפשרויות מתוחכמות שאילצו אותנו להתקין כל מיני תוספים על הדפדפן, תוספים שלא תמיד עבדו היטב על כל דפדפן ועל כל מכשיר. כדי להציג וידאו, למשל, היו צריכים דפי אינטרנט להשתמש בתוסףFlash. אבל כמו שאתם בטח יודעים, התוסף הזה לא זמין באייפון ובאייפד. אפל הודיעה בזמנו רשמית שלא תתמוך בפלאש במכשירי הסמארטפון והטאבלט שלה. זה בעצם היה הרגע שבו ה-HTML 5 התחיל לתפוס תאוצה משמעותית, וה-Flash פצח בפרפורי גסיסה.

פרויקט ה-HTML 5 מטפל בהדרגה בכל המגבלות האלה של ה-Web הישן. חלקן, כמו למשל הנושא של הטמעת סרטוני וידאו, כבר עובד היטב ברוב הדפדפנים והמכשירים. אחרות עדיין בתהליך טיפול.

מה זה אומר? כשהמפתח כותב “כאן יופיע וידאו” בשפתHTML, שפה קלה ופשוטה ללמידה, אז כאן יופיע וידאו. זה הכול. הוא לא יצטרך לעשות אינספור התאמות כדי לוודא שדף האינטרנט יתאים לכל מיני מכשירים שונים ולגחמותיהם של מפתחי מערכות הפעלה שונות למחשבים ולמכשירים ניידים. אבל וידאו זו רק ההתחלה. היום כבר קיימות ברחבי האינטרנט יותר ויותר דוגמאות למשחקי מחשב מבוססי HTML 5 ויישומיHTML 5 מתוחכמים שמתאימים למגוון רחב של פלטפורמות. כל מה שצריך כדי להפעיל אותם זה דפדפן.

כשמפתח רוצה לפתח היום אפליקציה שתתאים לכל המכשירים הוא צריך לפתח אותה בנפרד למחשביPC המריציםWindows, למחשבי מקינטוש, לאייפון ולאייפד, ל-Windows Phone, לאנדרואיד, ובנוסף להתאים אותה למגוון רחב של מכשירי אנדרואיד בעלי מסכים בגדלים שונים.

דרור גליס, סמנכ”ל ב-mBox, מסביר לי שבזמן שעלות ההתאמה של פרויקט לפלטפורמות השונות הייתה יכולה לעלות לו מאות אלפי שקלים עד כה, עלות ההתאמה בפרויקט HTML 5 מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים בלבד. הוא שולף אייפד ומראה לי משהו שנראה כמו אפליקציה לכל דבר: אייקון קטן שפותח אותה במסך הבית, גרפיקה יפה וחווייתית, חוויית טאץ’ כמו שהייתי מצפה בטאבלט. רק שזו לא אפליקציה שמורידים בחנות האפליקציות של אפל, אלא דף אינטרנט שהוא והצוות שלו בנו ב-HTML 5. מרשים ביותר.

אז מה צפוי לנו? פיתוח זול ומהיר של אפליקציות שמותאמות כבר מההתחלה לכל מכשיר, מה שמביא לעושר של אפליקציות חדשות ומתוחכמות בלי מגבלות הפצה. טכנולוגיות כמו תקשורת וידאו שכל אחד יכול ליישם ללא עלות. חברות רבות המבוססות על טכנולוגיות מורכבות שייהפכו ללא רלוונטיות ייעשו לא רלוונטיות בעצמן, ועובדים רבים נשלחים הביתה. מצד שני, קרוב לוודאי שגם חברות חדשות רבות נפתחות במטרה לנצל את העושר החדש הזה ומעסיקות אותם.

לא טכנולוגיה, פוליטיקה

אבל כדי שכל זה יצא לפועל עדיין נשאר לעבור תהליך לא כל כך פשוט. בואו ננסה להבין כיצד רוקמים כוחות שונים את ה-HTML 5. ארגון ה-W3C, או ה-World Wide Web Consortium , מוביל את הייסוד והקביעה של הסטנדרטים לעולם הווב. מה זה אומר?

ה-HTML הוא בעצם שפה. שפה פשוטה יחסית. כל אחד יכול ללמוד למשל איך להגיד לדפדפן ב-HTMLית מדוברת “תשים כאן תמונה של פרפר ברוחב של 100 פיקסלים”, או “תכתוב כאן כותרת: ‘ברוכים הבאים לאתר שלי'”.
אבל כשלדפדפן של מיקרוסופט, אינטרנט אקספלורר, הייתה שליטה כמעט מוחלטת בשוק הדפדפנים, מיקרוסופט הרשתה לעצמה לפתח קצת את השפה הזאת לכיוונים שהיה לה נוח איתם. היא אפשרה לאלה שבונים אתרי אינטרנט לפתח אתרים באמצעות כלים שלה, וכך נוצר מעין ניב אינטרנט-אקספלוררי שלHTMLית, שרק דפדפן של מיקרוסופט יכול היה להבין. לכן ראינו בזמנו לא מעט אתרים שהצהירו “אני עובד רק על אינטרנט אקספלורר!”

מה שמנסים לעשות ב-W3C קצת דומה למה שמנסה לעשות האקדמיה ללשון: להגדיר את השפה הרשמית שאותה צריכים להבין היטב כל הדפדפנים. כך, מפתח שירצה לבנות אתר שיתאים לכל הדפדפנים יצטרך לדעת רק ניב רשמי אחד.

אז איך הם מפתחים את ה-HTML 5? סביב שולחן הדיונים מתכנסים נציגים בעלי ידע טכנולוגי מעמיק, ומקיימים דיונים עמוקים אל תוך הלילה. הם חושבים כיצד לקחת את המילה האחרונה בטכנולוגיה ולאפשר לציבור הגולשים להפיק את המיטב מה-Web באמצעותה. טוב, לא ממש. זה אולי מה שקורה ביקום מקביל, שבו החברות המסחריות נוהגות לחשוב קודם כל על הציבור, לפני שהן מתעסקות ברווחים שלהן.

בפועל, סביב השולחן של ה-W3C יושבים נציגי החברות הגדולות שמשפיעות על הווב, כמו מיקרוסופט, גוגל ואפל, וחוץ מלדאוג לחוויית המשתמש, הן דואגות שאף אחד מהאינטרסים הפרטיים שלהן לא יישאר בצד. כך שהדיונים לא רק נסובים סביב הטכנולוגיה. הם מלאים בפוליטיקה.

ב-2014 יהפוך סטנדרט ה-HTML 5 להמלצה רשמית, וסביר להניח שמאותו רגע רוב הדפדפנים ברוב הפלטפורמות יאמצו את רוב הדרישות של הסטנדרט החדש, אם לא את כולן. ומה בינתיים? כבר היום הדפדפנים השונים מאמצים באופן סלקטיבי יותר ויותר מהגדרות ה-HTML 5 הנמצאות בתהליכי גיבוש. כך שכבר היום אנחנו יכולים לראות לא מעט אתריHTML 5 שעובדים יפה מאוד. אבל אם נרצה לשלב באתר שלנו חלק מהאפשרויות החדשות והמתקדמות יותר שמציע ה-HTML 5, יכול להיות שהאתר יפעל כמו שצריך רק בחלק מהדפדפנים.
אם נרצה, למשל, להתנסות באתרHTML 5 המשתמש במצלמת הווידאו של המחשב שלכם- לצורך שיחות וידאו למשל, או כדי לשלב צילום שלכם בתוך משחק או אפליקציה כלשהי – נצטרך להשתמש בינתיים בדפדפנים “כרום” או “אופרה” בלבד. מיקרוסופט למשל הפיקה מעיין מיני-סדרה מצויירת ואינטראקטיבית ב-HTML 5, עם גרפיקה, אנימציה ואינטראקטיביות מהסוג שהיינו רגילים לראות רק באתרי פלאש, אבל חלק מהפונקציות שלה עובדות רק על אינטרנט אקספלורר.

סופו של ה-AppStore?

חלק מדרישות ה-HTML 5 שכבר הוגדרו היטב הן למעשה פשוטות מאוד ליישום עבור החברות שמפתחות את הדפדפנים. אבל לא בטוח שכל אחת מחברות הענק האלה מעוניינת ליישם אותן בינתיים. בואו נחשוב לדוגמה על אפל. אפל אמנם הייתה הראשונה שהכריזה בקולי קולות: Flash out, HTML5 in. אבל נראה שגם לאפל יש הסתייגויות מסוימות, כפי שמדווחים מפתחי תוכנה מתוסכלים.

אפל מרוויחה סכומי עתק מהפעלת חנות האפליקציות שלה, ה-App Store. על כל רכישה של אפליקציה מחנות האפליקציות לוקחת לעצמה אפל 30 אחוז מהמכירה. עם יותר מ-30 מיליארד הורדות מחנות האפליקציות שלה, אפל גרפה יותר מ-2 מיליארד דולר.

אבל מה אם מחר יוכל כל מפתח ווב לבנות אפליקציה ב-HTML 5, אפליקציה שתיראה בדיוק כמו אחת שהורדנו בחנות האפליקציות, עם חוויית שימוש ופונקציונאליות שלא יורדת ברמתה משום אפליקציה מסורתית, והוא בעצמו יגבה את התשלום על אפשרויות הפרימיום שלו, מבלי לשלם שום עמלה לאפל? הוא יוכל לקדם את האפליקציה שלו בעצמו ולעקוף את ה-App Store. לכן, יש פרשנים שמאמינים שה-HTML 5 בסופו של דבר יהרוג את האפסטור. לכן, לדעתם, אפל עדיין מערימה קשיים על מפתחי ה-HTML 5. מפתחי תוכנה מספרים שהרבה דברים לא הולכים חלק כשמנסים לפתח ב-HTML 5 עבור מכשירים של אפל.

מנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג הודיע שהשגיאה הגדולה ביותר שפייסבוק עשתה הייתה להתבסס יותר מדי עלHTML 5 במקום לפתח אפליקציות “נייטיב” למכשירים ניידים, כלומר אפליקציות מהסוג שנבנה במיוחד לאייפון או לאנדרואיד ושניתן להוריד מחנויות האפליקציות. נראה שהמסר של אפל, לפחות בינתיים, הוא זה: “HTML 5 זה נהדר. תבנו בו אתרי אינטרנט מתוחכמים ומרהיבים. אבל כשאתם רוצים לבנות אפליקציה של ממש, תבנו ‘נייטיב’, ותעבירו לנו את ה-30 אחוז שלנו, טוב?”

אבל למרות כל הקשיים והפוליטיקה, אנשי ה-W3C הסבירו לי שלכל אחת מהחברות הגדולות וגדושות האינטרסים האלה יש בסופו של דבר אינטרס ברור שה-HTML 5 יהיה הצלחה גדולה. גידון הסביר לי שלמרות המאבקים המסחריים, כשיושבים סביב השולחן, בסופו של דבר מצליחים להגיע לקונצנזוס בכל אחד מהנושאים. ומכיוון שכל אותן חברות גדולות בסופו של דבר יושבות סביב אותו שולחן ומגיעות למסקנות ביחד, הן ככל הנראה יהיו בסופו של דבר מחוייבות לסטנדרטים שייקבעו. כך שעיני כל העולם הטכנולוגי נשואות לשנת 2014.