בוריס וייצ'יץ' המתין בהתרגשות להולדת בנו הבכור. הוא ליווה את אשתו דושקה, שניהם בשנות העשרים לחייהם, לחדר הלידה, והרגיש שאין לו כל סיבה לדאגה. דושקה שהייתה במקצועה אחות מיילדת עשתה את כל הבדיקות הנדרשות במהלך ההיריון, ולא היו שום סימנים מדאיגים. ביודעם שלידה ראשונה נמשכת בדרך כלל זמן רב, חזר בוריס לביתם לסידורים אחרונים לקראת הלידה ואף הצליח לחטוף תנומה קלה. כאשר הזעיקו אותו לבית החולים, הוא לא יכול היה לדמיין את הגורל שציפה לו.

"התינוק שלך נולד עם מחלה נדירה בשם פוקומליה (Phocomelia)", הסביר לו הרופא, כפי שכתב בוריס בספרו האוטוביוגרפי "לגדל את הילד ה'לא מושלם' המושלם". "הוא נולד בלי ידיים ובלי רגליים", המשיך הרופא, "יש לו רק כף רגל קטנטנה המבצבצת מירך ימין, ובה שתי בהונות מחוברות זו לזו". בוריס נשאר לשבת בהלם מוחלט. דברי הרופא לא הצליחו לחדור מבעד לערפל הכבד שכיסה את מוחו. "דושקה יודעת?" הוא הצליח למלמל, והרופא השיב בחיוב.