ד"ר ג'יל בולטי טיילור התמחתה במשך שנים בחקר מוחם של אנשים פגועי נפש. היא וצוותה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד חקרו מוחות של אנשים שסבלו מסכיזופרניה, וטיילור האמינה שהכלים המדעיים יאפשרו לה להבין את הסיבות למחלתם. היא לא דמיינה שהתובנות העמוקות אליהן תגיע במחקרה יצוצו ממקור אחר ולא צפוי – מהמוח שלה עצמה.

הכול התחיל בבוקר אחד בדצמבר 1996. טיילור התעוררה עם כאב חד שפילח את מוחה, היישר מתחת לעינה השמאלית. היא ניסתה לקום ולהתחיל את שגרת יומה, בתקווה שהכאב יחלוף מהר. אבל גופה לא נענה לה – רגליה וידיה היו כבדות ונוקשות ונעו כמו בהילוך איטי. כשניסתה לעלות על מכשיר הכושר שלה היא התבוננה בתמיהה בכפות ידיה שהפכו בין רגע לטלפיים ענקיים. לפתע שטפה אותה תחושה עזה של התנתקות מגופה – כאילו צפתה בעצמה מבחוץ.