במאה ה-19 לימודי פיזיקה נחשבו לתחום נשי. נשים גם הצטיינו ושלטו בלימודי אסטרונומיה. מדוע אם כך במהלך המאה ה-20 הן התרחקו מלימודי המקצועות המדעיים שהחלו להישלט על ידי גברים?
דינה גורדון | 11 בנובמבר 2019 | פסיכולוגיה | 7 דק׳
מדוע אין מספיק בנות בלימודי פיזיקה?
נבחרת הנוער הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית לפיזיקה, שהתקיימה השנה בתל אביב, זכתה להישגים מרשימים: שתי מדליות זהב, שתי מדליות כסף ומדליית ארד אחת. מי הם חברי הנבחרת? חמישה נערים מוכשרים מאוד. איפה הנערות? לא היו נערות בנבחרת. גם ב-2018 וב-2016 לא היו נערות בנבחרת. ב-2017 הייתה נערה אחת. למה נדיר כל כך לראות נערה בנבחרת הפיזיקה?
מתברר שנערות פשוט אינן בוחרות ללמוד פיזיקה. מכון סאלד לחקר מדעי ההתנהגות ערך לפני כשנתיים מחקר בו בדק פוטנציאל של תלמידות להצטיין במתמטיקה ובמדעים (רונית קרק, קרן דביר, רחל זורמן, 2016). המחקר התבסס על נתונים של בוגרי כיתות י"ב בשנים 2014-2010, שניגשו לבחינת בגרות. לפי תוצאות המחקר יש פערים גדולים בין אחוז התלמידות הניגשות לבחינות בגרות במתמטיקה ובפיזיקה ברמת חמש יחידות, לעומת אחוז התלמידים. בפיזיקה 13 אחוז מהתלמידים נבחנו ברמת חמש יחידות לימוד לעומת שישה אחוזים מהתלמידות, ובמתמטיקה 12 אחוז מהתלמידים נבחנו ברמת חמש יחידות לעומת תשעה אחוזים מהתלמידות. ממצאי הסקר משקפים מצב דומה בשאר העולם המערבי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
טקס הפתיחה של אולימפיאדת הפיזיקה בליסבון, 2018 | תמונה: Ipho18-CC-BY-SA-4.0
מדוע אין מספיק בנות בלימודי פיזיקה?
במאה ה-19 לימודי פיזיקה נחשבו לתחום נשי. נשים גם הצטיינו ושלטו בלימודי אסטרונומיה. מדוע אם כך במהלך המאה ה-20 הן התרחקו מלימודי המקצועות המדעיים שהחלו להישלט על ידי גברים?
דינה גורדון | 11 בנובמבר 2019 | פסיכולוגיה | 7 דק׳
טקס הפתיחה של אולימפיאדת הפיזיקה בליסבון, 2018 | תמונה: Ipho18-CC-BY-SA-4.0
נבחרת הנוער הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית לפיזיקה, שהתקיימה השנה בתל אביב, זכתה להישגים מרשימים: שתי מדליות זהב, שתי מדליות כסף ומדליית ארד אחת. מי הם חברי הנבחרת? חמישה נערים מוכשרים מאוד. איפה הנערות? לא היו נערות בנבחרת. גם ב-2018 וב-2016 לא היו נערות בנבחרת. ב-2017 הייתה נערה אחת. למה נדיר כל כך לראות נערה בנבחרת הפיזיקה?
מתברר שנערות פשוט אינן בוחרות ללמוד פיזיקה. מכון סאלד לחקר מדעי ההתנהגות ערך לפני כשנתיים מחקר בו בדק פוטנציאל של תלמידות להצטיין במתמטיקה ובמדעים (רונית קרק, קרן דביר, רחל זורמן, 2016). המחקר התבסס על נתונים של בוגרי כיתות י"ב בשנים 2014-2010, שניגשו לבחינת בגרות. לפי תוצאות המחקר יש פערים גדולים בין אחוז התלמידות הניגשות לבחינות בגרות במתמטיקה ובפיזיקה ברמת חמש יחידות, לעומת אחוז התלמידים. בפיזיקה 13 אחוז מהתלמידים נבחנו ברמת חמש יחידות לימוד לעומת שישה אחוזים מהתלמידות, ובמתמטיקה 12 אחוז מהתלמידים נבחנו ברמת חמש יחידות לעומת תשעה אחוזים מהתלמידות. ממצאי הסקר משקפים מצב דומה בשאר העולם המערבי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
